לפני בית המשפט קמא נדונה תביעת שבוב של מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה") על סך 25,718 ₪ כנגד המשיב 2 (כאן; להלן: "סמארה") ומבטחתו, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרה") – המערערת בתיק זה.
התאונה מושא ההליך היא תאונה בין רכב מסוג אאודי 3A אשר היה נהוג על ידי מבוטחת של מנורה, גב' נסרין רייאן, לבין "רכב" שנטען כי היה נהוג על ידי סמארה והיה מבוטח אצל הכשרה.
בהתייחסו לגופה של תביעה ציין בית המשפט קמא כי לטענת הכשרה, התובעת לא הוכיחה את תביעתה, קיימות סתירות בין גרסאות העדים כאשר לעדות גב' רייאן רכב הנתבעים היה רכב פרטי ככל הנראה בצבע לבן, בעוד שלעדות סמארה הוא נהג בטרקטור אדום, וכן מצאה הכשרה גם סתירה בגירסת הנהגת לגבי מיקום הנזק ברכבה.
לעניין הוכחת המירמה ציין בית המשפט קמא כי הכשרה טענה שארוע התאונה לא היתרחש, מדובר בקנוניה ואת גירסתה ביססה על החשד כי הרכב הפוגע אינו הרכב הנטען על ידי סמארה, וזאת בהסתמך על עדות הנהגת כי הרכב שפגע ברכבה הוא רכב פרטי ולא טרקטור.
לטענת הכשרה, בית המשפט קמא קיבל את עדות הנהגת לעניין התאונה, הנזקים והאחריות לתאונה הרובצת על סמארה, אולם רק לעניין סוג הרכב שפגע בה קבע כי הייתה מבולבלת.
...
סוף דבר
בפרשת המגן נ' גרשון לעיל, נפסק בין היתר כי:
עצם העובדה שהמידע באשר למעורבות המבוטח בקרות מקרה הביטוח מצוי לעיתים בתחום ידיעתו המיוחדת, אין משמעה חיובו בנטל השכנוע, אלא במקרים המתאימים עשוי בית המשפט להסתפק בהבאת ראיות קלות ביותר מצד חברת הביטוח, כדי להעביר את נטל הבאת הראיות למבוטח.
בנסיבות העניין ובהינתן כל האמור לעיל, סבורני כי עלה בידי הכשרה לעמוד בנטל השכנוע המוטל עליה ולהוכיח כי קיים ספק משמעותי בהיות הטרקטור (המבוטח) – הרכב הפוגע ברכב האאודי.
נוכח כל המפורט לעיל, באתי לכלל מסקנה כי נפל בהכרעת בית המשפט קמא פגם היורד לשורשו של עניין והטעות בפסק הדין בולטת על פניה, באופן המחייב את התערבות ערכאת הערעור.
