בהמשך לאמירה זו קבע כבוד השופט זילברטל (ברע"א 3014/15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, מיום 10.11.5, בפיסקה 8 להחלטה, להלן: עניין הפניקס), כי:
"כאשר נהג או נוסע מגיע ליעדו ברכב שניכר היה במהלך הנסיעה שיש בו תקלה, ובטרם הוא פונה לשאר עיסוקיו הוא עורך בדיקה או תיקון שנועדו לברר לאלתר מהי אותה התקלה, ולהעריך את ההשפעה של אותה תקלה על האפשרות להמשיך ולנסוע ברכב (בין אם הנסיעה תבוצע מיד לאחר העצירה ובין זמן מה לאחר מכן), יש לראות באותו תיקון כ'תיקון דרך' שבוצע במסגרת אותה נסיעה. זאת, כמובן, בתנאי שהתיקון הוא מסוג התיקונים העונה על שאר התנאים שהוגדרו – תיקון עקב ארוע פיתאומי, שאינו מחייב מעורבות של איש מיקצוע, ושנעשה ברכב עצמו או באחד מחלקיו".
המסקנה העולה מפסיקת בית המשפט העליון היא כי טפול-דרך ייחשב ככזה הנעשה ב"דרך" כל עוד הוא נעשה במהלך הנסיעה, ואינו מבוצע בבית הנהג או בחצרים של מקום עבודתו.
טפול-דרך יכול שייחשב ככזה הנעשה ב"דרך" אף אם הוא נעשה בבית הנהג בסמוך לפני תחילת הנסיעה (הילכת נביל, בפיסקה 10 לפסק-הדין), ואף אם הוא נמצא ביעד הסיום של הנסיעה, כל עוד הוא נעשה טרם שהנהג פנה לשאר עיסוקיו (עניין הפניקס, בפיסקה 8 להחלטה).
לפיכך לא נודעת חשיבות לשאלה אם התאונה התרחשה דוקא בסמוך לדרך, באופן שהימצאות הנהג במקום מקימה סיכון תעבורתי עצמאי להיפגעות מרכב חולף, או אם היא מתרחשת כאשר הנהג בחר לעצור במפרץ חניה, ניכנס עם רכבו לשדה סמוך או בחר להכנס למבטחי תחנת הדלק.
לפיכך מוטלת על המשיבה האחריות לפצותו בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.
...
בהמשך לאמירה זו קבע כבוד השופט זילברטל (ברע"א 3014/15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, מיום 10.11.5, בפסקה 8 להחלטה, להלן: עניין הפניקס), כי:
"כאשר נהג או נוסע מגיע ליעדו ברכב שניכר היה במהלך הנסיעה שיש בו תקלה, ובטרם הוא פונה לשאר עיסוקיו הוא עורך בדיקה או תיקון שנועדו לברר לאלתר מהי אותה התקלה, ולהעריך את ההשפעה של אותה תקלה על האפשרות להמשיך ולנסוע ברכב (בין אם הנסיעה תבוצע מיד לאחר העצירה ובין זמן מה לאחר מכן), יש לראות באותו תיקון כ'תיקון דרך' שבוצע במסגרת אותה נסיעה. זאת, כמובן, בתנאי שהתיקון הוא מסוג התיקונים העונה על שאר התנאים שהוגדרו – תיקון עקב אירוע פתאומי, שאינו מחייב מעורבות של איש מקצוע, ושנעשה ברכב עצמו או באחד מחלקיו".
המסקנה העולה מפסיקת בית המשפט העליון היא כי טיפול-דרך ייחשב ככזה הנעשה ב"דרך" כל עוד הוא נעשה במהלך הנסיעה, ואינו מבוצע בבית הנהג או בחצרים של מקום עבודתו.
מסקנה זו מתחזקת הן לנוכח מגמת הפסיקה להביא להתאמת המינוח שבחוק ל"אותו אופן שבו הפירוש הפשוט והיומיומי למושג 'תאונת דרכים', יחול עליו" באופן המחייב כי תאונה "במהלך הנסיעה" תיתפס כ"טיפול-דרך" (הלכת נביל, בפסקה 13 לפסק-הדין); הן עם התפיסה לפיה כוונת המחוקק היתה להחיל את החוק על פעולות של טיפול-דרך פתאומי שכל נהג מבצע בכוחות עצמו, שאין חולק כי מילוי אוויר היא אחת המרכזיות שבהן וכי פעולה זו מתבצעת כמעט באופן בלעדי בתחנות דלק; הן עם הרחבת תחולת החוק על פעולות הנכללות במובן הרחב של סיכון הנוצר בשל שימוש תחבורתי ברכב (לסקירת הפסיקה בהקשר זה ראו לאחרונה ע"א 5903/22 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, מיום 30.10.23, בפסקה 17 לפסק-דינו של כבוד השופט עמית ובדוגמאות המובאות שם), שדומה כי טיפול דרך ברכב נכלל בהן באופן מובנה.
המסקנה מכל האמור לעיל היא כי כאשר נהג מגלה אגב הנסיעה כי נוצר צורך במילוי אוויר באחד מצמיגי הרכב, והוא עוצר בכל מקום שהוא בדרך לצורך ביצוע מלאכת מילוי האוויר, יש לראות במעשיו הקשורים לכך כ"טיפול-דרך או תיקון-דרך" כמשמעם בחוק.
