מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בנזיקין: נפילה בשוק עירוני באשדוד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בטופס בל/250 תועד: "לדברי העובד בדרכו מהבית להסעה מעד ברחוב, נפל וקיבל מכה ברגל / ברך ימין". בתביעה לתשלום דמי פגיעה תאר הנפגע כדלקמן: "הייתי בדרך להסעה ראיתי שאני מאחר קצת. התחלתי ללכת יותר מהר הגעתי למצב של ריצה נתקלתי בבלטה בולטת ונפלתי על הברך, סלבה שראה שאני פצוע ירד מההסעה ועזר לי לעמוד. לא יכולתי ללכת, התקשרתי לאישתי היא באה אלי עם הרכב ונסענו הביתה, חיכיתי כמה שעות בבית בכדי לראות מה המצב לאחר 2 בערך הכאבים התגברו ופניתי לקבלת טפול רפואי". בכתב התביעה שהוגש על ידי הנפגע בחודש אוגוסט 11, תואר "ניזקו של התובע ארע עת היה בדרכו להסעה למקום עבודתו כשלפתע ניתקל במכסה ביוב בולט בשל מרצפות שקועות, בולטות ורעועות, במרכזה ולכל רוחבה של מדרכה צרה, ברחוב דב גאפונוב באשדוד, בסמוך למקום מגוריו" התובע צרף לכתב התביעה, את תמונות המפגע שצילם הנפגע ואת התמונות לאחר שהמפגע תוקן.
הפסיקה דנה ודשה במקרים בהם אדם נפגע מנפילה על מדרכה עירונית וקבעה כי הערייה אינה יכולה לתקן ולאתר כל ליקוי קטן ומזערי שכן "רחובות ומדרכות עיר אינן 'משטח סטרילי' ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו'גלים' של שיפועים כאלו או אחרים... לא כל סטייה מ'יושר מתמטי' של מפלסי דרכים הוא מפגע" (ע"א (ימ') 4344/97 כהן נ' עריית רמת גן (21/1/98)) מנגד נקבע כי "מדרכה אינה 'משטח סטרילי' אולם לא צריך לשים מיכשול בפני אדם אשר אינו יכול להבחין בו ואשר יגרור בדרך רגילה ברוב המקרים לנפילתו" (ע"א (ת"א) 2203/00 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' משולם (30/12/02)) וכי "אין לצפות כי עוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע כדי להמנע ממהמורות ומכשולים ברחובה של עיר...הלא בכל פעם שאדם ניתקל במכשול שבדרך – אילו התבונן לא היה ניכשל. אבל אחריותו של מי שנתן את המכשול בדרך היא דוקא כלפי מי שלא התבונן" (ע"א 2004/92 עריית קרית אונו נ' שחם (30/3/95)).
בהתאם להוראות פקודת הנזיקין והפסיקה, האשם התורם מהוה הגנה למזיק לא מפני עצם האחריות בנזיקין גופה, אלא מפני החובה לפצות את הניזוק על מלוא ניזקו.
יוסף, כי מפרטי העסקתו של הנפגע ודו"ח רציפות ביטוח שהוצג עלה שהנפגע אמנם לא עבד תקופה ממושכת לאחר התאונה ואולם משחזר לשוק העבודה, לפחות בחלק מן התקופות, השביח את שכרו באופן משמעותי ומכאן, שהנכות הרפואית מתיישבת עם מצבו התיפקודי של הנפגע ואין לקבל את הטענה שהנכות התפקודית עולה על זו הרפואית.
...
איני רואה צורך להכריע בטענה זו, שעה שבאתי לידי מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח את אחריותן של הנתבעות גם בלא קיומו של השתק שיפוטי.
משהעירייה בחרה שלא להרים את הנטל שהועבר אל כתפיה בהקשר זה, הרי שמתבקשת המסקנה כי היא הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי הנפגע וגרמה לנזק.
בנסיבות אלה, אני קובעת, כי אשמו התורם של הנפגע עומד על שיעור של 25%.
מסקנה זו מתיישבת גם עם עדותו של הנפגע, שמיקד את קשייו בתקופה שלאחר התאונה, כאשר ניכר שעם הזמן מצבו התייצב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התובעת ילידת 1954, הגישה תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף, בעוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין כנגד עירית נתניה בטענה כי בתאריך 25.9.12, נפלה ונחבלה בעת שערכה קניות בשוק העירוני.
התובעת לא הוכיחה את נסיבות נפילתה, מדובר בעדות יחידה שנמצאו בה סתירות ואין כל אחריות על הנתבעת אשר פעלה אף מעבר לנדרש לשמירת הבטחון, הנקיון והתחזוקה במיתחם השוק.
נקבע כי רשות מקומית אינה חייבת להמצא בכל אתר ואתר ולא כל מפגע ברשות הרבים מקים עליה חבות, אולם עליה להראות שהיא נוהגת ונוקטת באמצעים סבירים כדי לאתר ליקויים כאמור ולתקנם (ראו ע"א 144/60 מדינת ישראל נ' חואטי; ע"א (מחוזי י-ם) 6259/05 ברמן נ' עריית אשדוד; ע"א (מחוזי תל אביב) 2203/00 הדר חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' משולם).
...
ב"כ הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה.
בנסיבות, שוכנעתי לקבוע כי התובעת נפלה ונחבלה בגין הלכלוך הרב ברצפת השוק באזורי המעברים בין הדוכנים, אשר מהווה מפגע בטיחותי ומכשול להולכי הרגל ולציבור הצרכנים.
בחינה מושכלת של הנסיבות המייחדות את האירוע נשוא התביעה, בהינתן טיב המפגע ומיקומו אל מול מעשיה ומחדליה של העירייה בכל הקשור באמצעים לאיתור ותחזוקה לצורך מניעת נזק- מובילה למסקנה בדבר קיומה של חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת אשר הופרה וגרמה לנזק.
לא שוכנעתי לקבל את טיעוני ב"כ התובעת לקביעת פיצוי בגובה של 100% נכות תפקודית כאשר מתיק המוצגים של צד ג' עולה כי אין רצף של עבר תעסוקתי, היו תקופות בהן שולמו דמי אבטלה מטעם המל"ל והתובעת אף מקבלת תגמולים במסגרת נכות כללית משנת 1999 בגין רקע רפואי ונפשי שאינו קשור לאירוע נשוא התביעה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות באשדוד ת"ק 18666-03-14 נסימפור נ' שטרן ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופטת אורנה סנדלר-איתן תובע ישעיהו נסימפור נתבעים 1.שני שטרן, עו"ד 2.עריית אשקלון פסק דין
עריית אשקלון הגישה בקשה להכרה בחסינותה של התובעת העירונית, מכוח סעיפים 7א ו – 7ג(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שעניינם חסינות עובדי ציבור.
הבקשה נתמכה בתצהיר של הנתבעת מס' 1, וכן צורף לה אישור של היועץ המשפטי לעריית אשקלון, כנדרש בתקנה 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006.
דיון והכרעה האם זכאי התובע לפצוי או להחזר הוצאות בגין מסכת ההיתדיינות המתוארת? כעולה מהאמור מעלה, בין הערייה לבין התובע נפלה מחלוקת בנוגע לאופן בו יש לפרש את חוק העזר לאשקלון (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"ב-1962: בעוד הערייה סברה כי די בפוטנציאל הפרעה לתנועה, ולו מינימאלי, באופן בו החנה התובע את הרכב, על מנת שיתקיימו יסודות העבירה, סבר התובע כי משלא ארעה הפרעה בפועל, לא עבר הוא עבירה כלשהיא.
...
אני סבורה, כי נוכח ניסוחה העמום של הוראת חוק העזר לפיה הוגש כתב האישום כנגד התובע, לא ניתן לומר כי העירייה התרשלה משהגישה את כתב האישום האמור.
חרף הדברים האמורים, אני סבורה כי "בהסתכלות כוללת", כלשונו של כבוד השופט ח' מלצר בעניין בוגנים, קיימות במקרה זה נסיבות המצדיקות את הקביעה ולפיה על עיריית אשקלון לשפות את התובע בגין ההוצאות שנגרמו לו בשל מסכת ההתדיינות המתוארת.
סיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שתוארו לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, וקובעת כי העירייה תשלם לתובע סך של 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

מבוא   עניינה של התביעה, פיצויים בגין ניזקי גוף לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
התובע טען כי מחובתה של נתבעת 1, עירית רמלה, שהנה הרשות המקומית אשר בתחום שיפוטה ואחריותה היתרחש הארוע, לדאוג לבטיחות הולכי הרגל בתחומה ולמנוע מפגעים במקומות צבוריים ועל כן, היא נושאת באחריות ישירה לפגיעתו.
לדבריו, יום לפני התאונה היה פיגוע חבלני באשדוד וכאשר קיבל את המכה מאחור חשב שמחבל תוקע סכין בגבו.
תצהיר ועדות ד"ר יצחק רודריג מטעם הנתבעות העיד ד"ר יצחק רודריג, אשר במועד הרלבנטי לארוע וגם במועד מתן עדותו, הוא משמש בתפקיד רופא וטרינאר ערוני של נתבעת 1.
"כאשר נפלתי אני חשבתי שזה פיגוע לא הבנתי מה קרה בכלל ראיתי שהסוס השני קפץ מעל הגוף שלי, הייתי קצת בשוק, חשבתי שאני מישתתף בסרט אמריקאי קווי בויי, לא הבנתי מה קרה...". (עמ' 5 ש' 16-17).
בתעודת חדר המיון נרשם: "מכה מסוס, נפילה חבלה בפנים ובגפיים". וכן: "לפני 3 שעות, כשהיה חוצה את הכביש, קיבל מכה מסוס, נפל קדימה אך הספיק להגן על עצמו ע"י נפילה על הידיים, לא איבד הכרה, לא הקיא, ניחבל בפנים בצד שמאל, באופן שטחי. מתלונן על כאבים בצד שמאל ועל הכאבים בגב מצד ימין". בבדיקה הגופנית צוינו סימני חבלה שטחיים סביב עין שמאל ללא דימום, רגישות במותן ימין, חבלות שטחיות בכף יד שמאל וברך שמאל וכאבים בכתף.
...
התובע לא עשה כן. סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

(בעיניין זה נפלה טעות במונח בו עשתה הערייה שימוש הואיל ולפי תקנה 8, כל שנדרשת הרשות הציבורית לצרף לבקשתה הוא אישור היועץ המשפטי של הרשות להגשת הבקשה.
את הוכחת מצבו הנפשי של ראש העיר, עת פירסם את המכתב, סומך המשיב על הסכסוכים התלויים ועומדים בינו לבין ראש העיר והכוללים תביעות לשון הרע בשם עריית אשדוד ובשם תאגידים ערוניים, הפסקת פרסומים מטעם הערייה בעתון "השבוע" באשדוד, אשר המשיב הנו בעליו ועורכו, וכן פיטורי בנו מתפקידים בערייה.
אמות המידה לבחינה האם מתקיימים תנאי החסינות סעיף 7א לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע את התנאים המהותיים לקיומה של חסינות עובד הציבור: "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור." התנאים האמורים חלים הן על עובד המדינה והן על עובד הרשות הציבורית.
(ראה רע"א (ת"א) 26071-11-11 היועץ המשפטי לממשלה נ' אהוד אולמרט, לא פורסם – ניתן 12.1.12, בר"ע (י-ם) 660/08 שמואל הולנדר נ' שוקי משעול, לא פורסם – ניתן 19.2.09).
...
בשונה מהחלטת המדינה בנוגע לקיומו של היסוד הראשון, בשלב זה יכול הנימוק העובדתי, שהעובד כלל לא בצע את המעשה הנטען, להביא את המדינה למסקנה שלא התקיים בו יסוד נפשי של זדון או אדישות.
במסגרת ההליך העיקרי אכן ניתן לברר אם מבחינה עובדתית עשה העובד את שנטען שעשה, אם לאו, ובסופו של דבר ייקבע הדבר בהחלטת בית המשפט, שייתכן שתמצא הפוכה מזו שאליה הגיעה המדינה.
אשר על כן, התביעה כנגד הנתבע 1, ראש עיריית אשדוד, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו