מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בנזיקין של חברת תיירות ומדריך מלווה לנזקי מטיילת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה כנגד תרופאטק אינטרנשיונאל בע"מ, מעסיקת התובע במועדים הרלוואנטיים לתאונה (להלן: "המעסיקה"); כנגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ, מבטחת המעסיקה במועדים הרלוואנטיים וכנגד חברת התיירות שקדיה תיירות בע"מ, מארגנת הטיול (להלן: "המארגנת").
בהקשר זה כבר נפסק, כי "בקביעתה של חובת הזהירות הקונקרטית ... לא כל נזק צפוי (מבחינה פיסית) הוא נזק שיש לצפותו (במישור הנורמאטיבי)... חיי היום יום מלאים סיכונים, אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים בחשבון... עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות... אכן, מי שהולך בדרך או יורד במדריגות עשוי לעתים למעוד ולהחליק... אלה הם סיכונים סבירים. אשר יש להכיר בהם ולחיות עימם בחיי היום-יום. ההולך לבית-מרחץ אינו יכול להתלונן על שהריצפה חלקה... והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה ... המשחק עם כלב עשוי להישרט... והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו..." [ההדגשה אינה במקור] [ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' פ"ד לז(1) 113].
בהקשר זה העיד המנהל, אשר ליווה את התובע מאז קרות התאונה ועד לפינויו לקבלת טפול רפואי, כי מאז שהתובע פנה אליו ודיווח על קרות התאונה ועד אשר הם הגיעו לנקודת הפינוי "זה לא כזה שעות" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 63 בשורות 32-33) וכך גם, הבעלים של החברה המארגנת, אשר תיכננה את הטיול ביחד עם המנהל מטעם המעסיקה והייתה בקשר טלפוני רציף עם המדריכה במועדים הרלוואנטיים, העידה, כי "כל המסלול כולו הוא 4 ק"מ... משהו כמו כשעתיים" וכי "... מכיוון שהוקפץ הרכב משאר ישוב זה היה איפשהו בתווך... זה לא הגיע לסוף המסלול זה היה באמצע המסלול..." [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 12 בשורות 28-29 ובעמוד 16 בשורות 1-3 ובשורה 8).
...
מכל מקום שוכנעתי, כי התובע לא נדרש להליכה עצמאית, הכרוכה בדריכה מלאה על הרגל לאחר התאונה, זאת בהינתן עדות התובע בעצמו, ממנה עולה, כי מהרגע שאירעה התאונה, המנהל "תמך" בו, "עזר" לו ובעת שהודיע, כי "לא מסוגל יותר ללכת", אז "בחור אחד די חסון" נשא אותו "על הכתפיים ... והלך את המרחק עד המקום שהגיע הג'יפ" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 32 בשורות 7-13 ועמוד 47 בשורות 6-9).
לנוכח המפורט לעיל בהרחבה ובהעדר הוכחת היסודות המקימים עילת תביעה כנגד הנתבעות, אין מנוס אלא מדחיית התביעה וכך אני מורה.
עם זאת, בנסיבות העניין ומששוכנעתי באשר לעצם קרות התאונה; בשים לב לנזק המשמעותי שנגרם לתובע בעטיה; נסיבות חייו המצערות של התובע כמתואר בהרחבה בעדותו לפניי ולפנים משורת הדין, מצאתי לקבוע, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטיול כלל חבילת תיור בלווי מדריך ותמורתו שילמה התובעת לנתבעת 7,074 ₪.
בהעדר התרשלות, לרבות בבחירת "בעל חוזה", לא הוטלה אחריות (ת"א (ת"א) 28138/08 זאב הוכנבוים נ' פגסוס-חברה לתיירות ונסיעות בע"מ, פורסם בנבו (2012), ת"א (י-ם) 3781/00 דודיאן אילן נ' קשרי תעופה בע"מ, פורסם בנבו (2008)).
הטלת אחריות במסגרת עוולת הרשלנות, בין בקביעתה של חובת זהירות ובין בקביעת התרשלות, תיתקל במשוכות גבוהות (השוו לגבי אי – עריכת ביטוח, ע"א 4493/05 אייל ירושלמי נ' פולריס יבוא כלים בע"מ, פורסם בנבו (2007, להלן: עניין פולריס בפסקות 19 – 21, ישראל גלעד, דיני נזיקין – גבולות האחריות (2012) עמ' 820 – 822, אריאל פורת, נזיקין, חלק א' (2013), עמ' 230 – 240).
לדברי התובעת הסתמכה על עצם היותה של הנתבעת מארגנת הטיול ולא שאלה אותה אם הביטוח (על פי ההקשר, ביטוח הנסיעות, י. ה.) מכסה תאונות בג'יפים מפני שהייתה בטוחה שהנתבעת טיפלה בכך ואם היא נוסעת לטיול, אינה צריכה לטפל בביטוחים של חברה.
רואים עולם החברה להגנת הטבע אינה אחראית לכל נזק שייגרם למטייל במהלך הטיול עקב תאונה, גניבה .
...
הגעתי אם כך למסקנה שדין התביעה להידחות, בהיעדר אחריות.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 8,190 ₪ וכן תשיב לנתבעת שכר טרחת מומחה מטעמה וחלקה בשכר טרחת מומחה בית המשפט (כנגד קבלות).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

היכן ראוי שתתברר תביעתה של התובעת לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בפארק חבלים ברומניה – בבית משפט זה, או בבית משפט רומני? על שאלה זו, שאלת "הפורום הנאות", נסובה החלטתי זו. התובעת הגישה תביעה לפצוי בגין נזק גוף שניגרם לה, לטענתה, בתאונה ביום 24.7.2019 כתוצאה מנפילה בפארק חבלים בעיר ברשוב ברומניה בזמן שהותה בטיול מאורגן שהוזמן מאת הנתבעת.
הנתבעת היא חברה ישראלית למתן שירותי תיירות אשר מכרה לתובעת חבילת נופש של טיול מאורגן, בלווי מדריך ישראלי.
גם בעלי החברה האחראים להדרכה, לתקינות ולאספקת ציוד מגן נמצאים ברומניה.
לא ניתן לצפות כי טענות רשלנות של כל אדם הבא בשערי מרכז נופש ייקבעו לפי המשטר הנזיקי החל בארץ המוצא של המבקר ולא בהתאם למשטר הנזיקי המקומי במקום ארוע הנזק.
אילו מדובר היה בתאונה דומה שהיתה מתרחשת בפארק חבלים כלשהוא בישראל, איני מעלה על הדעת שהתובעת הייתה מסתפקת בתביעה של חברת התיירות, בלא לתבוע את הפארק עצמו, ואת הגורם המתווך עימו.
...
היכן ראוי שתתברר תביעתה של התובעת לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בפארק חבלים ברומניה – בבית משפט זה, או בבית משפט רומני? על שאלה זו, שאלת "הפורום הנאות", נסובה החלטתי זו. התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לה, לטענתה, בתאונה ביום 24.7.2019 כתוצאה מנפילה בפארק חבלים בעיר ברשוב ברומניה בזמן שהותה בטיול מאורגן שהוזמן מאת הנתבעת.
אני סבור כי ציפייתו הסבירה של כל הנוסע לחופשת סקי בחו"ל הינה שבמקרה של תאונת סקי שבגינה יש לו תביעה כנגד מפעילי האתר, או כנגד מארגני החופשה ומדריכיה שם, יהא עליו להגיש התביעה במקום בו ארעה התאונה, והתביעה תתברר על פי דיני המקום, וזאת אף אם רכש את חבילת הסקי אצל הנציג הישראלי של מפעיל החופשה בחו"ל. אין המדובר בשירות הניתן בארץ, הכופה על הלקוח, הר כגיגית, התדיינות מעבר לים, אלא המדובר בשירות הניתן בחו"ל על ידי ספק, אשר כמותו ישנם רבים המציעים את שירותיהם בישראל, וללקוח ישנה בחירה חופשית לבחור לו בין הספקים השונים, אשר משווקים חבילות סקי בחו"ל, ואין לומר כי קביעת מקום ההתדיינות בחו"ל מקפחת את הלקוח ומעניקה לספק יתרון שאיננו הוגן.
נוכח הנימוקים המנויים לעיל דין התביעה להימחק.
בנסיבות העניין, לאור התוצאה אליה הגעתי, מתוך התחשבות רבה בתובעת ובמצבה הרפואי, ובהתחשב בכך שלפחות חלק מן ההוצאות שנגרמו לנתבעת (כגון עלות חוות דעת נגדית) יוכלו לשמש אותה בהליך עתידי, אם יינקט, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת סך של 1,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

במהלך ניהול ההוכחות טען הנתבע 1, כי הוא בדק את המפעילים השונים, אשר העניקו את השרות, השייט עמד בכלל כללי הזהירות, קיימים כלל האישורים הנדרשים, הוא עצמו נכח במקום, הוא תרגם את הוראות המדריך המקומי לכלל המשתתפים לשפה העברית, וודא שהם מבינים את ההוראות, כלל המשתתפים קיבלו ציוד מגן – קסדות ואפודי ציפה, לא דובר במסלול שייט סוער בעל דרגת סיכון גבוהה, מי הנהר היו שלווים, הוא שהה באחת הסירות בעת השייט, אישר כי התובע ושלושה משתתפים נוספים נפלו מן הסירה לאחר שהיא היתנגשה בסלע שבלט מתוך המים, אך דחה את הטענה, כי ההיתנגשות הייתה מכוונת לשם כך ושלח הודעות צד שלישי כנגד הצדדים הבאים: צד ג1 – חברת BROTHER, היא החברה אשר הזמינה, אירגנה, ממנה ואשרה את הטיול, אשר בו הישתתף התובע.
צד ג2 – חברת OUTDOOR CANKICK היא חברת תיירות מקומית, אשר לפי הטענה העניקה שירותי תיור לנתבע 1, עבור התובע והמשתתפים, שהייתה אמונה על תיכנון הטיול, ארגונו, הפקתו והוצאתו לפועל, ובכלל זה בחירת נתיב השיוט שבו אירעה התאונה.
סיפר על הטיפול המסור שהעניק לתובע מרגע שהוברר כי הוא נפגע ברגלו (עמוד 71 שורה 1 והלאה) ובהחלט התרשמתי מאדם איכפתי הדואג לשלום האנשים שאותם הוא מוציא ומלווה לטיול שכזה.
בעיניין זה יפה קביעתו של בית-המשפט העליון בע"א 145/80 ועקנין נגד המעוצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113: "חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון. על-כן, מי שמשתמש במיתקן ספורט - אם כמשתתף ואם כצופה - עשוי להפגע מסיכונים, הכרוכים בפעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות...מי שלוקח חלק בספורט כזה, מקבל את הסכנות הטמונות בו, במידה שהן ברורות ונחוצות, בדיוק כמו סייף המקבל את הסיכון של דקירה ממתנגדו וצופה במשחק כדור המסתכן במגע עם הכדור"..
מלבד תשובות כלליות – לא הוגש דבר: "ש:...יש סיבה שלגבי ההכנסות הוצאות של החברות שלך לא צירפת שום דבר במוצגים שלך ? ת: ת: יש סיבה ?" (עמוד 15 שורה 2 והלאה).
...
השנייה, האם המדריך אשר ניווט את הסירה התנגש בסלע המדובר במתכוון, או שמא האירוע התרחש כחלק מן המהלך הטבעי, האפשרי של שייט מעין זה. בעניין זה, נשמעו העדים הבאים: עדות התובע: נוכח הרושם הישיר הבלתי אמצעי שעשה התובע בעדותו אני קובע כי לא ניתן לבסס ממצאי עובדה, כנדרש בהליך זה בהתבסס עליה.
על כן, בהחלט תמוה, כיצד ביחס ל – 33% נכות רפואית הוא נעדר מוגבלות תפקודית ורק נוכח 7.5% שקשורים לתאונה זו, כפי המוסכם, אלו מגבילים אותו באופן תפקודו, כפי שאכן תאר ואיני מקבל את הסבריו בעניין זה (עמוד 43 שורה 1 והלאה).
תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התובע לא הוכיח את תביעתו, כנדרש בהליך זה. על כן, אני דוחה את תביעת התובע נגד הנתבעים.
ממילא, אני דוחה את ההודעה לצדדים השלישיים ששלחו הנתבעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

האם יש מקום להטיל אחריות בנזיקין על החברה המארגנת של הטיול ועל המדריך המלווה; ככל שכן – מה הוא אומדן נזקיה של התובעת.
הטיול אורגן על-ידי הנתבעים שהם בהתאמה המדריך המלווה וחברת התיירות (להלן: "המדריך" ו-"החברה").
ראיות הצדדים מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית שלה, של חברתה מ.ר. (להלן: "העדה") ושל אחד ממשתתפי הטיול ד.ח. (להלן: "המצהיר").
...
הנתבעים טוענים מנגד, בין השאר ובעיקר, כי יש לדחות את התביעה נגדם בהעדר הוכחה, הן ביחס לנסיבות התאונה הן ביחס להיקף הנזק.
לאור האמור, דין התביעה להידחות בשל העדר עילה.
לכן, אין כל מקום לפצות אותה בראש נזק זה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורני כי עתירת התובעת בנדון מעוררת קושי ראייתי.
תוצאה לאור האמור, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו