במהלך ניהול ההוכחות טען הנתבע 1, כי הוא בדק את המפעילים השונים, אשר העניקו את השרות, השייט עמד בכלל כללי הזהירות, קיימים כלל האישורים הנדרשים, הוא עצמו נכח במקום, הוא תרגם את הוראות המדריך המקומי לכלל המשתתפים לשפה העברית, וודא שהם מבינים את ההוראות, כלל המשתתפים קיבלו ציוד מגן – קסדות ואפודי ציפה, לא דובר במסלול שייט סוער בעל דרגת סיכון גבוהה, מי הנהר היו שלווים, הוא שהה באחת הסירות בעת השייט, אישר כי התובע ושלושה משתתפים נוספים נפלו מן הסירה לאחר שהיא היתנגשה בסלע שבלט מתוך המים, אך דחה את הטענה, כי ההיתנגשות הייתה מכוונת לשם כך ושלח הודעות צד שלישי כנגד הצדדים הבאים:
צד ג1 – חברת BROTHER, היא החברה אשר הזמינה, אירגנה, ממנה ואשרה את הטיול, אשר בו הישתתף התובע.
צד ג2 – חברת OUTDOOR CANKICK היא חברת תיירות מקומית, אשר לפי הטענה העניקה שירותי תיור לנתבע 1, עבור התובע והמשתתפים, שהייתה אמונה על תיכנון הטיול, ארגונו, הפקתו והוצאתו לפועל, ובכלל זה בחירת נתיב השיוט שבו אירעה התאונה.
סיפר על הטיפול המסור שהעניק לתובע מרגע שהוברר כי הוא נפגע ברגלו (עמוד 71 שורה 1 והלאה) ובהחלט התרשמתי מאדם איכפתי הדואג לשלום האנשים שאותם הוא מוציא ומלווה לטיול שכזה.
בעיניין זה יפה קביעתו של בית-המשפט העליון בע"א 145/80 ועקנין נגד המעוצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113:
"חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון. על-כן, מי שמשתמש במיתקן ספורט - אם כמשתתף ואם כצופה - עשוי להפגע מסיכונים, הכרוכים בפעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות...מי שלוקח חלק בספורט כזה, מקבל את הסכנות הטמונות בו, במידה שהן ברורות ונחוצות, בדיוק כמו סייף המקבל את הסיכון של דקירה ממתנגדו וצופה במשחק כדור המסתכן במגע עם הכדור"..
מלבד תשובות כלליות – לא הוגש דבר: "ש:...יש סיבה שלגבי ההכנסות הוצאות של החברות שלך לא צירפת שום דבר במוצגים שלך ? ת: ת: יש סיבה ?" (עמוד 15 שורה 2 והלאה).
...
השנייה, האם המדריך אשר ניווט את הסירה התנגש בסלע המדובר במתכוון, או שמא האירוע התרחש כחלק מן המהלך הטבעי, האפשרי של שייט מעין זה.
בעניין זה, נשמעו העדים הבאים:
עדות התובע:
נוכח הרושם הישיר הבלתי אמצעי שעשה התובע בעדותו אני קובע כי לא ניתן לבסס ממצאי עובדה, כנדרש בהליך זה בהתבסס עליה.
על כן, בהחלט תמוה, כיצד ביחס ל – 33% נכות רפואית הוא נעדר מוגבלות תפקודית ורק נוכח 7.5% שקשורים לתאונה זו, כפי המוסכם, אלו מגבילים אותו באופן תפקודו, כפי שאכן תאר ואיני מקבל את הסבריו בעניין זה (עמוד 43 שורה 1 והלאה).
תוצאה:
לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התובע לא הוכיח את תביעתו, כנדרש בהליך זה.
על כן, אני דוחה את תביעת התובע נגד הנתבעים.
ממילא, אני דוחה את ההודעה לצדדים השלישיים ששלחו הנתבעים.
