מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בנזיקין בתאונת דרכים במהלך מרדף משטרתי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה שעניינה נזק רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 7/1/14 בכביש מס' 5.
לטעמי, ובנגוד לטענות התובעות, לא די בסיוע זה לגניבת המשאית, כדי להוכיח כי נתבע 3 יכול היה לצפות את המרדף המשטרתי ואת היתרחשות התאונה במהלכו ולבסס אחריותו בנזיקין כלפי התובעות.
...
משלא עמדו התובעות בנטל, דין התביעה נגד נתבע 3 להידחות.
ביחס לגובה הנזק צירפו התובעות חוות דעת שמאי ומסמכים מתאימים אשר לא נסתרו והם מקובלים עלי, למעט רכיב הפסד הנחת היעדר תביעות שלא הוכח, ועל כן התביעה ברכיב זה נדחית.
התביעה נגד נתבע 3 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התאונה ארעה במהלך מרדף משטרתי אחר האופנוע, כאשר רכב משטרתי פגע באופנוע בדרך עפר, בשטח פתוח באיזור הכפר "וואדי אל נעם" (אלעזאזמה) בו התגורר המנוח.
הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד משטרת ישראל לפיה אם ייקבע כי עליו לשפות את התובעת, זכאי הוא להישתתפות מלאה מצד משטרת ישראל, בהתבסס על סעיף 8(א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "הפלת"ד"), הקובע כי: "מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון". לטענת הנתבע, אנשי המישטרה אשר דלקו אחר המנוח פגעו בו במתכוון.
טענת הנתבע ביחס לסעיף 3(ד) לפלת"ד אינה ברורה, שכן הסעיף עוסק בחלוקת האחריות בין רכבים אשר היו מעורבים בתאונה וחבים מכוח הפלת"ד. הסעיף אינו קובע חבות ו/או זכות חזרה כלשהיא מחוץ למסגרת של הפלת"ד. דין טענות הנתבע ביחס לנסיבות התאונה להדחות.
...
הנתבע ישלם לתובעת את סכום התביעה בסך 1,097,355 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
ההודעה לצד שלישי נדחית.
הנתבע ישלם לצד השלישי הוצאות ניהול ההליך בסך כולל של 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי תביעת כספית ע"ס 4,201 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 21.10.10.
אין, למעשה, חולק כי היתנגשות הרכבים התרחשה במהלך מרדף משטרתי שבוצע בעקבות הקטנוע.
המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעים.
· מצאתי את עדות נהג הקטנוע לגבי נסיבות התאונה כמשכנעת וכסבירה לא פחות מעדות נהג השיטור: נהג הקטנוע מעיד כי היתנגש ברכב השיטור עקב פתיחת דלת מכוונת של רכב השיטור (לעצירתו של הקטנוע במהלך המרדף), ואילו נהג רכב השיטור העיד כי נהג הקטנוע היתנדנד וזגזג ואגב כך היתנגש ברכב השיטור.
...
הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לדחות את התביעה.
לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר התובעת לא הצליחה להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבע [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].
· עד התובעת היחיד התכחש, למעשה, לגרסה שמסרה התובעת לגבי נסיבות התאונה (בטופס ההודעה ובכתב התביעה), באופן שמבסס מסקנה שהתובעת לא הוכיחה את העובדות הרלוונטיות להן היא עצמה טענה בכתב התביעה בכל הנוגע לאופן התרחשות התאונה.
סיכום התביעה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ניסיון החיים מלמד על מימוש הפוטנציאל במקרים רבים שהביאו לפגיעה בנפש וגוף, בין אם בהתקלות העבריין בקרבן העבירה, בין אם במהלך המלטות העבריין לעבר היעד המבוקש, ובין אם במרדף רכבי של כוחות המישטרה אחר העבריין, על כל ההשלכות הכרוכות בכך.
נהיגת הרכב הגנוב מעיבורה של העיר תל אביב, משך כשעה וחצי על פני למעלה מ 100 ק"מ עד למחסום מיתר, על ידי מי שהוא תושב השטחים, בלתי מורשה לנהיגה (ברי שגם ללא תעודת ביטוח) – מטבעה מקימה סיכונים גבוהים להתרחשות תאונת דרכים ולפגיעה בשלומם וחייהם של המשתמשים בדרך, נהגים והולכי הרגל, ולא פחות, להתפתחות מרדף משטרתי וסיכון חיי אדם.
המשמעות של נהיגת שב"ח רכב גנוב בתחומי מדינת ישראל - הן בהיבט הבטיחותי והבטחוני והן בהיבט הנזיקי-כלכלי - הנה נהיגה בסיכון גבוה, ועל כן, לא ניתן לבטל במחי יד את אחריותם של נאשמים 2 ו -3 לנהיגת הרכב הגנוב בו נכחו כשותפיו של נאשם 1 לגניבת הרכב ונהיגתו בשטחי המדינה על למעבר מיתר, והדברים מקבלים משנה תוקף בהנתן כי שניהם חלק מהתכנית העבריינית, החל משלב התיכנון ועד לבצוע בפועל.
...
כך או כך, סבורני כי מתחם העונש שנקבע כאמור, אינו משקף את הקו המרכזי בענישה בעבירות מסוג זה. אשר לעונש, מאסר בעבודות שירות, זה נקבע לאחר חריגה ממתחם העונש משיקולי שיקום.
מכלל הדברים האמורים, לאחר שנתתי דעתי לפגיעה הגבוהה של הנאשמים בערכים המוגנים, לענישה הנוהגת בכלל וזו אליה הפנו ב"כ הצדדים, סבורני, כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם למעשי הנאשמים כולם צריך ויעמוד על למעלה מ 15 חודשי מאסר בפועל.
אשר לפיצוי, לא נדרשת הוכחה מדויקת על שיעור הנזק (ע"פ 4666/12 גורבץ' נ' מדינת ישראל (08.11.2012)) שכן הפיצוי נועד לסייע במידה מוגבלת ועל דרך ההגנה, למי שניזוק מהעבירה, מבלי להידרש לפרוצדורה האזרחית הרגילה ובכך לאפשר גבייה באמצעות המרכז גביית קנסות (אירוע פלילי 2196/10 אגרביה נ' מדינת ישראל (08.03.2012)) סוף דבר – לאחר שקלול מכלול השיקולים הנדרשים לעונשם של הנאשמים, אני גוזרת את עונשם כדלקמן: נאשם 1 16 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו על פי רישומי שב"ס. 10 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הארוע המתואר לעיל, שארע ביום 11.11.02 בסמוך לשעה 13:00 בכביש 412 המחבר בין ראשון לציון ונס ציונה, מעלה שאלות מורכבות וסבוכות, עובדתיות ומשפטיות: מי או מה גרם למותו של הרוכב, תומר נעים ז"ל, הוא בנם של התובעים, יליד 13.7.79, שהיה אז בן 23 (להלן: "המנוח" או "תומר"), האם תומר עצמו גרם לכך, על-ידי נהיגה לא זהירה ואפילו עבריינית, או שמא אנשי האכיפה גרמו למותו ולמותה של השוטרת, שרה שוורץ ז"ל (להלן: "המנוחה" או "שרה שוורץ"), במרדף שניהלו אחריו, במחסום שהוקם כדי לעצרו או באמצעות החפץ שגרם לו לסטות מנתיבו; והאם ראוי להטיל אחריות בנזיקין על הנתבעים בגין פעולותיהם.
סעיף 8 לחוק הפיצויים אומר: ייחוד העילה (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון.
אבי המנוח מיחידי התובעים חתם במישטרה על טופס ויתור על נתיחה, לאחר שלדבריו, דחקו בו השוטרים שנכחו במקום לעשות זאת, ובסוברו כי מדובר בתאונת דרכים.
ב.4.2 עצירת רכב חשוד נוהל מס' 02.240.10 "עצירת רכב ע"י סייר תנועה" (מוצג 53 לתיק מוצגי התביעה), אשר פורסם על רקע תאונות דרכים שארעו במהלך עצירת רכבים על-ידי שוטרים, מחייב כי עצירת רכב תיעשה במקום בטוח, בתוך השוליים או בצמוד למדרכה, במקום שאינו מהוה הפרעה לתנועה ואינו מסכן את המשתמשים בדרך (סעיפים 4(ב)(1) ו- 4(ג)(4)(א) לנוהל).
...
לפיכך אין לתובעים עילת תביעה על-פי הפקודה ותביעתם צריכה להידחות על הסף.
לאור זאת, ובהתחשב בגילו של המנוח, מציעים הנתבעים לפסוק לעזבון המנוח דכאן סך של 375,000 ש"ח בגין ראש נזק זה. לאחר שבחנתי ושקלתי את הדברים, החלטתי לפסוק לעזבונו של המנוח פיצוי בסך 475,000 ש"ח בגין קיצור תוחלת חיים.
בהתחשב בנתונים האישיים הרלוונטיים של המנוח, אני סבורה כי יש לערוך את החישוב הנ"ל על בסיס השכר הממוצע במשק, מתוך הנחה שהוא משקף פחות או יותר את השכר בממוצע שעשוי היה המנוח להרוויח בעתיד הקרוב והרחוק עד גיל הפרישה.
כמו כן ישלמו הנתבעים 1 ו-3 ביחד ולחוד שכר-טרחת עורך-דין בסך 135,137 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו