מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בנזיקין בגין תאונה במחסום חשמלי בבית ספר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

אחר קרות התאונה, התובעת פנתה לקצין הבטיחות של בית הספר במועד הארוע, מר צביקה אשר, והודיעה לו שזרוע המחסום פגעה בה. לטענתה, קצין הבטיחות אמר לה שהעניין אינו באחריות בית הספר, אלא באחריות השומר.
לא היה זה מתפקידה של חברת האבטחה לוודא, כי הולכי הרגל אינם עוברים תחת המחסום כאשר הוא פתוח או סגור וממילא אינה אחראית באחריות נזיקית כלשהיא כלפי התובעת.
יש להניח, כי מתקין התקן לא ראה סיכון משמעותי בשערים חשמליים אשר מצדיק כללים מיוחדים ואמצעי זהירות משמעותיים עבור שערים כשם שנידרש עבור מעליות ויש להניח, כי ישנו הבדל משמעותי בין המכשירים גם ברמת הסיכון הנשקפת מהם, כאשר במחסום בדרך כלל יכולת ההמנעות מפגיעה נתונה בידי האדם ואילו במעלית, שעה שאדם מצוי בתוך המעלית הסגורה, אין לו יכולת לשלוט באפשרות להמנע מפגיעה.
יחד עם זאת, כך נפסק, לא כך הוא בכל מקרה ומקרה ובודאי יש להפריד בין הביטוי הזה לבין קביעת הפסד כושר הישתכרותו של תובע, כשבצד קביעת הנכות, על בית המשפט לקבוע גם את הפסד כושר הישתכרותו של תובע, וכאן יש להעריך ולקבוע את הפסד הממון שניגרם ושעלול להגרם לנפגע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר הישתכרותו.
...
משכך, מצאתי מקום לקבוע, גם אם אני מקבלת את נתוניו של המומחה כמדוייקים, כי שיעור הפסדיה של התובעת עומד על סכום המהווה 30% מסכום זה, דהיינו סך של 582,605 ₪.
אני מורה אפוא גם על דחיית תביעת התובעת.
אני מורה אפוא על מחיקת ההודעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

כמו כן, הגישה העיריה הודעה לצד שלישי כנגד המדינה וטענה כי לאור טענותיה בכתב ההגנה ביחס לאחריותה הנזיקית של המדינה, על המדינה לפצותה בגין כל תשלום שיושת עליה בגין התאונה נשוא התביעה.
אחריות העיריה כידוע, על מנת להטיל על הערייה אחריות בנזיקין בגין עוולת הרשלנות נידרש התובע להצביע על חובת הזהירות של הערייה כלפיו המורכבת מחובת זהירות מושגית וקונקרטית; על התרשלות המהוה הפרה של חובת הזהירות האמורה; ועל קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שניגרם (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122 (1982)); ע"א 3580/06 יוסף נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו]).
יתרה מזאת, המדריגות נשוא התביעה משמשות למעברם של דיירים רבים במספר בניינים הממוקמים באותו תואי מקרקעין, הן פתוחות לכל ואינן תחומות בגדר או מחסום כלשהוא.
השלב השני בניתוח העוולה הוא הפרת חובת הזהירות כלפי הניזוק, כאשר אחריותו של המזיק כלפי הניזוק היא לנקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת הנזק, ורק אם לא נקט באלה, מתגבשת אחריותו של המזיק (ע"א 437/87 צחי כהן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מד(1), 807 ).
שם נאמר: ""באשר למדינה, צדק בית המשפט קמא במסקנתו כי בעצם קיומה של זכות הבעלות על הקרקע, אין די בה כדי להטיל אחריות בנזיקין. הוכח, כאמור, כי מיגרש הספורט היה בחזקתם של בית הספר ושל העיריה...". אכן, אין מקום להטיל אחריות על הרשות או על המדינה רק משום שהיא רשומה כבעלים בנכס הנטען.
...
התובעת תשלם לנתבעת 2 שכר טרחת עו''ד והוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.
ההודעה לצד ג' שהגישה העיריה נדחית.
לאור דחיית התביעה כנגדה נדחית גם הודעת צד ג' שהגישה המדינה – הנתבעת 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במספר פסקי דין נקבע כי מחסום אוטומאטי הנו בגדר "דבר מסוכן". (ראה ת"א (צפת) 22750-03-14 יהודית גיאר נ' גבריאל נעים, ניתן ביום 6.12.15 (להלן: "עניין גיאר"); ת"א (י-ם) 18486/08 גנקין אירנה נ' גן טכנולוגי ירושלים בע"מ, ניתן ביום 25.2.10 (להלן: "עניין גנקין"); ת"א (אש') 15661-07-14 פלונית נ' כפר סילבר בית ספר חקלאי, ניתן ביום 27.1.20 (להלן: "עניין כפר סילבר")).
כאשר מופעל מצב חרום כמו למשל כתוצאה מרעידת אדמה, שריפה, הפסקת חשמל וכו', תהיה יציאה מרובה של אנשים מיציאה זו ולכן על הנתבעות לצפות כי אנשים ייצאו דרך דלת זו לכיוון המחסום ועליהן להזהיר את הציבור מפני המחסום.
כאמור, בפסיקה הוכר מחסום כדבר מסוכן, שעל-פי סעיף 38 לפקודת הנזיקין מעביר את נטל הראיה אל הנתבעות.
בית המשפט קבע כי יש להטיל את החלק הארי באחריות על ספק המחסום וזאת מאחר ואשמה המוסרי גבוה יותר.
הנכות התפקודית לטענת התובעת בעקבות התאונה היא אינה יכולה לבצע את מטלות הבית אותן נהגה לבצע ואינה יכולה לשוב למעגל העבודה.
...
לאחר תקופה זו מקובלת עליי טענת הנתבעות כי אין כל הצדקה לכך כי התובעת לא שבה למעגל העבודה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובנסיבות העניין מצאתי להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 300,000 ₪.
סוף דבר ראיתי לחייב את הנתבעות ביחד ולחוד בפיצוי התובעת והמל"ל, לאחר ניכוי אשם תורם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו