מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בנזיקין בגין פציעות שחקן כדורגל במגרש לקוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אמנם בסעיף 5 לכתב התביעה לא נטען במפורש שנפילתו של התובע הייתה בשל מגרעת שהייתה במיגרש, אולם הדברים מובנים מהקשר הדברים, מהסבר התובע למילה "דשא" במירכאות ומהנטען בסעיף 6 לכתב התביעה בו נימסרה גרסה כללית ולפיה: "המיגרש בו היתקיים משחק הכדורגל, לא היה מיגרש ראוי למשחק, שכן היו בו מהמורות, קירחות של חול עם אבנים ותילים של חול, אשר גרמו לפציעתו של התובע". התובע, שהתייחס למצב המיגרש גם בכתב התביעה וגם בתצהירו, הדגיש לאורך כל עדותו את הליקויים שהיו לדבריו במצב המיגרש: "המיגרש לא היה ראוי ל(מ)שחק כי היו בו מהמורות...", וכן: "כשאתה נופל אחורה בגלל תנאי הדשא בגלל האבנים ובגלל המהמורות, לא ראיתי לאן אני מכניס את היד", ובהמשך: "כשעמדתי שם איבדתי שיווי משקל. כשחצי כף רגל מונחת על מקום גבוה וחצי על מקום נמוך, התוצאה מזה של נפילה אחורה, איבוד שיווי משקל", וכן: "זה לא מיגרש כדורגל, היו שם מהמורות, אבנים, סלעים, קירחות, תילים של חול" (עמוד 8 לפרוטוקול שורה 16, וכן עמוד 11 שורה 8, עמוד 21 שורות 17-18, עמוד 23 שורות 9-10).
כפי שנקבע ע"י כב' השופט א' ברק (כתוארו אז) בעיניין ועקנין הנ"ל: "חיי היום- יום מלאים סיכונים, אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון... מי שהולך בדרך או יורד במדריגות עשוי לעיתים למעוד ולהחליק...אלה הם סיכונים סבירים, אשר יש להכיר בהם ולחיות עימם בחיי היום- יום. ההולך לבית- מרחץ אינו יכול להתלונן על שהריצפה חלקה..., והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה... המשחק עם כלב עשוי להישרט... והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו. אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים. חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית". כפי שניתן ללמוד מהתמונות שהוגשו (ת/1 – ת/3) ומהעדויות שנשמעו, משחק הכדורגל נערך על מדשאה שחלקים ממנה היו חשופים ובה מהמורות ושקעים כנטען.
עם זאת, בקביעת שיעור האשם התורם לקחתי בחשבון שעיקר תשומת לבו של התובע הייתה נתונה מטבע הדברים לכדור ולחבריו למשחק ואי אפשר לצפות משחקן כדורגל שעיניו ינעצו כל העת באדמה ויתורו אחר מפגעים בטיחותיים במיגרש.
...
לאחר שבחנתי את חוות דעת ועיינתי בטענות הצדדים מצאתי לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר חוות דעתו היא העדכנית ביותר ונסמכת בין היתר על צילום עדכני שביצע התובע עובר לעריכת חוות הדעת ואשר לא עמד לפני המומחים מטעם הצדדים.
תגמולים אלה מסתכמים בסך של 69,162 ₪ ובשערוך להיום סך של 70,803 ש"ח. סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעות תשלמנה לתובע פיצויים כדלקמן: אבדן כושר השתכרות - 270,000 ₪ הפסד פנסיה- 32,400 ₪ עזרת הזולת - 15,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות - 8,000 ₪ נזק לא ממוני - 60,000 ₪ סה"כ נזק 385,400 ₪ בהפחתת אשם תורם 20% - 308,320 ₪ בניכוי מל"ל 70,803 ₪ (-) לסכום הפיצוי בסך של 237,517 ₪ יתווסף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% והוצאות משפט בסך של 7,000 ₪ נכון להיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

עוד בפסק הדין המנחה בדיני נזיקין בהילכת ועקנין (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113 (1982)‏‏), נקבע כך: "חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון. על-כן, מי שמשתמש במיתקן ספורט - אם כמשתתף ואם כצופה - עשוי להפגע מסיכונים, הכרוכים בפעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות" (שם, פסקה 8 לפסה"ד).
גם כאשר נתקבלה תביעה דומה, בשל פציעה במשחק כדורגל, נקבע כי אין להציב רמת דרישות גבוהה, ואין להטיל אחריות גבוהה, עד כי היא תרתיע אנשים מליטול על עצמם התארגנות של ארועי ספורט, שהרי אין מחלוקת על כך שהשתתפות במשחקי ספורט היא דבר חיובי ורצוי, שיש לעודדו.
שלישית, העדה אירית שם גם העידה כי מדובר במיגרש חדש, שעל פניו נראה מיגרש טוב עם דשא סנטטי, כאשר נערך סיור מקדים של המאמנים והאחראי על הטורניר לפני המשחק ולא ניצפה ליקוי משמעותי, אם כי לא שללה כי "יכול להיות" בור קטן או משהו (ע' 11 לפרו').
סיכום מכל האמור לעיל עולה, כי התובע לא הוכיח במידה הוודאות הנדרשת, כי היה מפגע בכר הדשא שגרם לנפילתו, ובהתאם למאזן ההסתברויות, סביר יותר כי מדובר היה בנפילה רגילה במהלך משחק כדורגל, אולי כתוצאה מהתקלות עם שחקן אחר, אולם סתם כך כתוצאה מהריצה לעבר הכדור.
...
לנוכח מסקנה זו, אין צורך לדון באחריות כל אחת מהנתבעות, אולם יצויין כי כבר במהלך הסיכומים הדגיש ב"כ התובע חלקו של משרד החינוך שערך את הטורניר, תוך התעלמות מהנתבעת 1, עיריית קרית גת, אשר נראה כי גם לטענת התובע לא היה מקום לתבוע אותה כלל.
בנסיבות העניין אני מורה על דחיית התביעה.
לנוכח העובדה שמדובר בתובע צעיר, שייאלץ עתה לשלם את יתרת האגרה, התובע ישלם הוצאות הנתבעות באופן מינורי בסך 2,500 ₪ בלבד לכל אחת מהן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

המחלוקת מרוכזת בשאלה האם הוכיח התובע קיומו של מפגע במיגרש הכדורגל אשר הוא שגרם לנפילתו ולפציעה ממנה סבל בעקבות זאת, שכן ב"כ הנתבעים הסכים בסיכומיו כי אם יוכח קיומו של בור כפי שתואר על ידי התובע ועדיו, הרי שמדובר במפגע המקים אחריות נזיקית כלפיו (עמ' 25 שורות 29-30).
האם הוכח קיומו של המפגע הנטען? אקדים ואומר כי בנגוד לעיקר טענות ב"כ התובע בסיכומיו, השאלה הראשונה שעל בית המשפט לבחון אינה האם הנתבעות עמדו בנטל להוכיח כי תחזקו באופן ראוי את מיגרש הכדורגל שכן שאלה זו תבחן אך ורק במידה וייקבע שהתובע הוכיח את גירסתו כי ניחבל בשל מפגע במיגרש.
יוזכר, כי מדובר בנפילה במהלך משחק כדורגל, ארוע שהנו שכיח למדי שכן מדובר בפעילות ספורטיבית מאומצת הכרוכה, בין היתר, בריצה מהירה אחרי או לקראת כדור, היתקלויות בשחקנים אחרים כחלק מהמשחק עצמו, ועוד פעולות שונות המבוצעות על מיגרש דשא, אשר כל אחת מהן, מעצם טיבה, יכולה לגרום לנפילת שחקן, נפילה אשר יכולה גם לגרום לעיקום רגלו של הנופל, גם בהיעדר כל בור במיגרש.
אינני מקבלת טענת ב"כ הנתבעים כי היה על התובע להצטייד בחוות דעת שתצביע על כך שבמגרש היו ליקויים המהוים מפגע ואינם בגדר "ליקויים טבעיים" או סבירים במיגרש כדורגל.
...
משכך, דין התביעה להדחות, אולם מאחר ושמעתי את הראיות גם לענין הנזק, ולמקרה שמאן דהוא יסבור אחרת ממני באשר לעמידת התובע בנטל המוטל עליו, אתיחס בקצרה לשאלת הנזק.
פיצוי בגין כאב וסבל - בהתחשב בטיב הפגיעה שסבל התובע, הצורך בניתוח ותקופת שיקום לא קצרה, אף מעבר לתקופת אי הכושר, וכן לגובה הנכות שנקבעה ולגילו הצעיר ולפגיעה בפעילות ספורטיבית (שהתובע אכן עסק בה), אני סבורה כי צריך היה לפסוק בסכום של 40,000 ₪.
אלא שלאור קביעתי בשאלת החבות, דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התובע, יליד 1999 נפגע לטענתו במהלך משחק כדורגל בעת היותו שחקן כדורגל פעיל וזאת עקב תנאיו הפיזיים של המיגרש המצוי בתחזוקתם ואחריותם של הנתבעים.
בהמשך מפנים הנתבעים לפסיקה הקיימת בענין חבות בנזיקין בגין פציעה במהלך כדורגל וטוענים כי לאור אופי המשחק האפשרות של פציעה היא גבוהה ומדובר בארוע שכיח ויום יומי וסיכון סביר יחסית לאופי העיסוק ולפיכך הפסיקה עקבית למדי בדחיית תביעות מעין אלו.
רק בעת הגשתה של התביעה בשנת 2016 נטען לראשונה בסעיף 6 כי השחקן האחר: "החליק ופגע ברגלו השמאלית של התובע" כאשר בסעיף 8 נטען כי במיגרש: "היו בורות ו/או מפגעים רבים , כתוצאה משימוש חוזר ו/או תיחזוקה לקויה ו/או הימנעות מחידוש משטח הדשא ו/או שדרוגו" אולם אפילו בתביעה עצמה לא נטען כי אותם מפגעים נטענים הביאו להחלקה הנטענת.
משקבעתי כי התובע נפגע במהלך מאבק על כדור עם שחקן אחר, המדובר בסיכון סביר הטמון במשחק הכדורגל שאין להטיל בגינו אחריות בנזיקין.
...
על כן אני מורה על דחיית התביעה וכפועל יוצא גם דחיית ההודעה לצד ג'.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ''ט עו''ד בסך כולל של 15,000 ₪.
בכל הנוגע להוצאות בגין הודעת צד ג' אני סבור כי הגשתה היתה מוצדקת שכן מעדות המאמן ואביו של התובע שלא נסתרו, הוכח כי צד ג', שלא הביאה ראיות מטעמה, היא המתחזקת, באמצעות עובדיה, את המגרש ומטבע הדברים אחראית למצבו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובע לטענתו עקב פציעתו מגדר ברזל קרועה של מיגרש כדורגל.
הוא היה לבדו במקום לאחר שיתר השחקנים והמאמן עזבו את המקום (עמ' 8, ש' 2-3).
לכך יש להוסיף כי הצפיות המשמשת כאבן בוחן לקביעת החבות הנזיקית, איננה דורשת צפייה של כל פרטי הליך הגרימה אלא של עיקריו המהותיים, ובעניינינו האפשרות שמשתמש במיגרש יפצע בגופו מהגדר הקרועה בעת מעבר בסמוך לה הנה בגדר תרחיש צפוי בשם לב לנתוני המפגע.
התמונה העולה מהראיות הנה, אפוא, כי ההסכם בין העיריה לעמותה בדבר העברת המיגרש לידי העמותה, ובכלל זה קביעת אחריות העמותה לתיקון ליקויים שיתגלו בו (סעיף 9 להסכם בר הרשות), נחתם רק בשנת 2007, קרי – לאחר התאונה נשוא התביעה.
ראשית יצויין כי ההרחבה לשיפוי העיריה נקבעה באישור הביטוחים "בכל הקשור לפעילות במועדון". בעניינינו, התאונה שאירעה לתובע היתה אגב אימון במועדון וקשורה אליו קשר הדוק, והיא באה תחת הגדרה רחבה זו. מכל מקום, אף בהנחה כי ההרחבה הנ"ל כפופה להגדרת הכסוי הבטוחי של העמותה ביחס למגרש הכדורגל והשטחים הצמודים לו שבאחריות המועדון, סבורני כי זו מתקיימת; התובע ניפצע כאמור מגדר ברזל קרועה המקיפה את מיגרש הכדורגל בו התאמן במסגרת פעילות העמותה.
...
ראשית יצויין כי ההרחבה לשיפוי העיריה נקבעה באישור הביטוחים "בכל הקשור לפעילות במועדון". בענייננו, התאונה שארעה לתובע היתה אגב אימון במועדון וקשורה אליו קשר הדוק, והיא באה תחת הגדרה רחבה זו. מכל מקום, אף בהנחה כי ההרחבה הנ"ל כפופה להגדרת הכיסוי הביטוחי של העמותה ביחס למגרש הכדורגל והשטחים הצמודים לו שבאחריות המועדון, סבורני כי זו מתקיימת; התובע נפצע כאמור מגדר ברזל קרועה המקיפה את מגרש הכדורגל בו התאמן במסגרת פעילות העמותה.
המסקנה מכל האמור לעיל הינה כדלקמן: דין התביעה להתקבל, תוך הטלת אשם תורם בשיעור 20% על התובע.
אני קובעת ישיבת קדם משפט בסוגיית הנזק ליום 10.2.15 בשעה 9:30.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו