אחריות בנזיקין בגין החלקה על רצפת מרכול

התובע נפגע כתוצאה מנפילה במרכול, ונפצע באופן קשה בידו השמאלית.

האחריות התובע טען בתצהירו כי ניתקל בארגז כלים שהיה על הריצפה בשטח החנות, איבד את שיווי המשקל ונפל.

בנגוד לאמור בתצהיר עדותו ובתשובה זו, בהם טען כי ניתקל בארגז כלים, מסר בחקירתו הנגדית כי מעד בשל קרשים שהיו על הריצפה (עמ' 4 שורות 21-22).

כפי שנפסק בע"א 7130/01, סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי, פ"ד נח(1)1 [2003] (עמ' 19-20, פסקה 17): "האשם התורם מהוה הגנה למזיק לא מפני עצם האחריות בנזיקין גופה, אלא מפני החובה לפצות את הניזוק על מלוא ניזקו... בקביעת קיומו של אשם תורם יש תחילה לבחון אם בנסיבות העניין נהג הניזוק כאדם אחראי ותוך זהירות סבירה (מבחן האדם הסביר), ואם נמצא שלשאלה זו יש להשיב בשלילה, כי אז תחולק האחריות לפגיעה על-פי מבחן האשמה המוסרית, דהיינו הצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד". בהתאם לקביעת בית המשפט העליון בע"א 57/56 בנימין מורדקוביץ נ' מנחם מנחם, פ"ד יא: 602, 605 [1957], כך: " אומרים לו לתובע, כי היה בידיו להמנע מן התאונה אילו נקט אמצעים שאדם סביר היה נוקט באותן נסיבות והואיל ולא עשה כן, הרי הוא שותף לנזק; כלומר הנזק הוא תוצאה גם של משגהו שלו." בתצהיר עדותו של התובע אין כל היתייחסות לשאלה אם יכול היה התובע למנוע את התאונה.

...

משלא נעשה הדבר, המסקנה המתבקשת היא שלא מדובר בהוצאות משמעותיות בסכום ניכר.

עם זאת, לנוכח אופי הפגיעה ומשך הטיפולים שניתנו לתובע, אני מקבלת את האפשרות שנדרשו הוצאות מסוימות לשם נסיעה לטיפולים, וכן להשתתפות (אגרה) בבדיקות, טיפולים ותרופות על פי חוק בריאות ממלכתי.

ריכוז סכומי הפיצויים סך הפיצוי המגיע לתובע : עזרת הזולת (עבר ועתיד) 140,000 ₪ הוצאות מיוחדות 15,000 ₪ כאב וסבל 200,000 ₪ סה"כ 355,000 ₪ בניכוי 30% אשם תורם 106,500 ₪ יתרה לתשלום 248,500 ₪ סוף דבר אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 248,500 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 58,149 ₪ ואגרת בית משפט (בשערוך להיום) בסך 721 ₪.

לאור כך, נכון לידון בשאלת אחריותן הנזיקית של לפיד ומיקוד ולהכריע בה. דיון והכרעה ארוע התאונה, האם הוכח ובאילו נסיבות? כאמור, במועדים הרלוואנטיים לתביעה עבד התובע מטעם חברת מיקוד במרכול בעכו השייך למגה.

התובע תיאר בתצהירו את נסיבות התאונה כך: "בעודי גורר את העגלות בתוך הסניף, דרכה רגלי על מים שנאספו על ריצפת המרכול שהייתה מרוצפת במרצפות חלקות, וכתוצאה מכך החלקתי, נפלתי ארצה ונבלתי בכל חלקי גופי ובמיוחד בידי השמאלית" (ארוע זה יכונה מעתה – התאונה).

אכן, לא הובהר עד תום מה בדיוק היה מסלול הליכתו של התובע, ואם הוא עבר בדיוק במקום בו גרפה הגב' סחר את המים, ואולם, כאשר מקובל עלי שבמקום הייתה כמות משמעותית של מים על הריצפה (שהצריכה את גריפתם לעבר בור ניזוק) והתובע החליק ונפל בסמיכות זמנים ובמקום קרוב יחסית (שהרי הגב' סחר שמעה את צעקתו וראתה אותו שרוע על הריצפה) יש לקבוע כי סביר יותר שהתובע החליק בשל כך שהיו מים במקום, מאשר בשל כל סיבה אחרת.

קביעה זו גוררת מסקנה ברורה בדבר חובת זהירות מושגית, שהרי כפי שנקבע בעיניין אחריותה של מגה, אדם סביר, שתפקידו הוא ניקיון והסרת מטרדים, בודאי היה צופה שקיומם של מים על הריצפה עלולים לגרום נזק גוף לאדם שלא יבחין בהם.

...

כאן המקום להדגיש כי אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה מדובר בעדות יחידה של בעל דין.

התובע עתר לבסיס שכר לעתיד בגובה שכר המינימום ואני מקבל עתירה זו, תוך סייג מסוים כמפורט להלן ובדומה לדברים שנאמרו ביחס להפסד ההשתכרות בעבר.

לאור העובדה שכל הטענות החוזיות והביטוחיות בהודעה נדחו והחיוב היה בשל השתתפות נזיקית, שכלל לא נטען בסיכומים וממילא נידון בתביעה העיקרית, אין צו להוצאות במסגרת הודעה זו. הודעת צד ג' נגד מיקוד (ואיילון כמבטחת מיקוד) נדחית.

הנתבעת תשלם לצד ג' 1 (וצד ג' 3 כמבטחת צד ג' 1) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,000 ₪ (כולל מע"מ).

נסיבות ארוע התאונה פורט בכתב התביעה כדלקמן: "בתאריך 23/6/17 (יום שישי בצהריים) ערכה התובעת קניות בחנות שופרסל דיל בקניון עזריאלי חיפה. בעת שהתובעת הלכה ליד מדפי הלם, היו זרוקים על הריצפה ארגזים ונותר מעבר צר להולכי רגל. התובעת הלכה במעבר שנותר, כשהיא אוחזת בידה לחם, וביקשה לשאול את העובד שנימצא בסמוך, מהו תאריך התפוגה של הלחם. תוך כדי הליכה כאמור החליקה התובעת על שומשום שהיה מפוזר על הריצפה, ונחבלה בכל חלקי גופה." ממקום התאונה נסעה התובעת לביתה על מנת להחזיר את נכדה שהיה עימה במרכול ולאחר מכן פנתה למרפאת קופ"ח משם פונתה באמבולונס לחדר מיון של בית חולים כרמל שם אובחנה לטענתה צליעה ברגל ימין התלוננה על כאבים ביד, כתף ימין ורגל ימין.

נסיבות התאונה והאחריות הנזיקית התובעת העידה לפני אודות נסיבות ארוע התאונה וטענה בעדותה כי כשהגיעה ראתה בלאגן שלם על הריצפה שכלל קופסאות וקרטונים המונחים על הריצפה.

לסיכום התובעת נפלה בשל שני גורמים עקריים: הראשון המצאות קרטונים על הריצפה שהונח בצורה שאינה מאפשרת מעבר בטוח.

...

הכרעה ודיון לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל.

אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 27,712 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.5% + מע"מ והחזר אגרה ראשונה בסך של 704 ₪.

אני מחייב את הצדדים השלישיים ביחד ולחוד לשפות את הנתבעות בכל סכום בו יישאו בשיעור של 70% וכן בשיעור 70% מאגרה ראשונה בה נשאו בהודעה לצד ג' בסך של 705 ₪.

בשל הדרך המקוצרת בו הסתיימה התובענה אני קובע שיתרת האגרה תהיה בשיעור 1/3 הן בתביעה העיקרית והן בהודה לצד שלישי, בכל אחד מהליכים אלו.

מבוא: בפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, הגברת לאה לוסטיגר, כתוצאה מנפילה על ריצפת המרכול "שופרסל" ברחוב ברזיל ברמת אביב ביום 3.8.09 עת ערכה קניות והחליקה, לטענתה, כתוצאה מרטיבות כלשהיא בריצפה.

אמנם ריצפת המרכול אינה שטח סטירלי, והמרכול לא יכול להיות אחראי על כל מפגע טרי שנוצר רגע לפני הפגיעה כאשר לא היה זמן סביר ואפשרות טובה לטפל בו, אך לא הוכח כי כך היה במקרה דנן, והנתבעת לא הוכיחה מתי נוצר המפגע, ותוך כמה זמן טופל (ראה לעניין זה ת"א 47658/05 אלקובי יהודית נ' א.ד. א חב' שמירה, אבטחה, נקיון וכ"א בע"מ, פורסם בנבו 18.12.08).

מבחינת האחריות הנזיקית חובה עליה לוודא כי אותה העברת אחריות מבוצעת כנדרש, במיוחד לאור העובדה שלא נסתרה, כי הנתבעת 1 השאירה לעצמה חלק מהאחריות לניקיון, זאת כנלמד מטענתו של מר דוידוף שלא נסתרה מצד ג' 1 בס' 8 לתצהירו, כי מרגע הגעת עובדי הניקיון לסניף הם היו כפופים להוראת מנהל המרכול או מי מעובדיו.

שאלת הנזק הנכות הרפואית: עקב ההחלקה על הריצפה ניחבלה התובעת בידה השמאלית, נגרמו לה שני שברים בשורש כף היד, וידה הושמה בגבס למשך כחודשיים.

...

בהיעדר פרטים מדוייקים ראוי להעריך הן את עזרת המשפחה והן את עזרת המטפלת בסכום גלובאלי, הנני מחייב, אפוא, את הנתבעים לשלם לתובעת בגין ראש נזק זה לעבר סך של 30,000 ₪.

סוף דבר ההודעה לצד ג' נדחית.

אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הסך של 76,500 ש"ח. הנתבעות יישאו בתשלום האגרה ושכר טרחת ב"כ התובעת וצד ג' בסך של 15,000 ₪+ מע"מ. התשלום ישולם תוך 30 ימים מיום שב"כ הנתבעות יקבל את פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד הוסיפו הנתבעות 3 ו- 4, כי הנוזל על הריצפה בגינו נפלה התובעת לא נגרם כתוצאה מפעולת ניקיון יזומה של חברת הניקיון, חברת הניקיון לא קיבלה כל הודעה או דיווח אודות קיומו של נוזל מחליק או מפגע ניקיון על הריצפה, הקניון מפעיל צוות סיירים וברשותו מצלמות אבטחה ברם לא דווח על קיומו של מפגע, וחברת הניקיון אינה נידרשת לעקוב אחר כל לקוח של המרכול ולוודא שאינו שופך דבר מה על הריצפה.

עוד הוסיפה חברת הניקיון בסיכומיה, כי גרסת הקניון עצמה היא כי לא הייתה כל רטיבות או מפגע ניקיון אחר וכי המקום היה "נקי ללא רבב". על אף האמור, גם אם ייפסק כי הייתה במקום רטיבות בלתי נראית – עדיין לא ניתן לייחס לחברת הניקון אחריות בגינה – וודאי שלא אחריות נזיקית, וזאת בשל העדר כל התרשלות.

בנוסף, מר שפינדלר הוסיף בתצהירו כי ניקיון יסודי באמצעות מכונות לא מתבצע בשעות הפעילות של הקניון, כי חברת הניקיון אינה אחראית לכך שהריצוף חלק או מחליק (ס' 6-5 לתצהירו), ובעדותו הוסיף כי "חומרי הניקיון לא רק במסדרון הזה, משתמשים באותו סבון ריצפה כמו בכל מקום, משתמשים בסבון ריצפה המיועד לחומר שטיפה, ודליים וסמרטוטים. איך בוצע באותו יום אינני יודע. בעיקרון זה אמור להתבצע כמו תמיד." (עמ' 17 שורות 18-16 לפרוטוקול).

...

סיכום כפי שפורט לעיל בהרחבה, אני סבורה כי עלה בידי התובעת להוכיח אחריותו של הקניון (הנתבעת 1) לנזקיה, ולפיכך הנתבעות 1-2 תשלמנה לתובעת, באמצעות הנתבעת 2, סכום של 35,910 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 8,500 ₪ ובתוספת אגרת המשפט.

התביעה כנגד הנתבעות 3-4 נדחית בזאת.

ההודעה לצ"ג נדחית אף היא.