מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בית חולים לנפילת אישה בהריון

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ד"ר חכים נישאל אודות השינוי המבני מספר פעמים לאורך חקירתו, ועדותו היתה עקבית וסדורה: "הצלת המחלקה זה ברה ארגון שלה, יש המון דברים שמסתכלים על מחלקה, שאני באתי ב- 2017 אחרי שלושה חודשים כימעט הייתה החלטה לסגור את הבית החולים, באתי עשיתי אודיטינג לכל מה שקיים, אני לא באתי למקום ריק, לא הביאו אותי בשביל לעשות שום דבר, יש עלי אחריות, יש גם אנשים שיושבים מעלי ואומרים לי יש תכניות, יש אסטרטגיה, מחלקת נשים ויולדות מספרים ותפוסה אין לזה שום קשר רק להיות גורם אחד, לא רק אחיות, לא רק תיפקוד הרופאים, לא רק המיתוג של בית החולים, גם תיפקוד מיון בית החולים משליך מאד על מה שקורה במחלקת לידות אם אין חדר לידה, אם יש לך בית חולים שהתדמית שלו גרועה למה לבוא ללדת שם? לא תשמע אותי מאשים אף אחות, התהליך הרה אירגוני הוא לא קשור למחלקת נשים יולדות בלבד, התהליך הרה אירגוני וזה מוקלט אצל מרים אין פיסה בתוך בית החולים הזה שלא עובר תהליך, המטבח, המעבדה, המיון, חדר הניתוח, מחלקת נשים ויולדות, ההנהלה, לי אין אף סגן זה חלק מרה ארגון כי אני חושב שיש אנשים מיותרים במערכת, אני מנהל בית החולים היחיד בארץ שאין לו אף סגן תפעולי, במחלקת נשים ויולדות בכירורגיה, אין מחלקה, אין פיסת ניר בבית חולים הזה שלא עובר תהליך".[footnoteRef:1] [1: עמ' 61 ש' 10-26.
] גם בהקשר זה חזר ד"ר חכים והדגיש מספר פעמים כי ההחלטה על ביטול התוספות הניהוליות, שהתלוותה לביטול הסמכויות הניהוליות, נעשתה באופן רוחבי בכל מחלקות ביה"ח, ולא רק לגבי התובעות: "לא ייתכן בשום ארגון בעולם שאתה נותן לאנשים תוספות ניהוליות והם לא עושים אותו, אני אצלי בבית חולים אין בן אגם כרגע שמקבל על משהו שהוא לא עושה אותו ואין מישהו שעושה משהו שהוא לא מקבל עליו וזה משהו שהוא גם ברה ארגון של בית החולים זה תוספת ניהולית, תוספת ניהולית ניתנת למנהלים, ברגע שאין ניהול גם מר רפי דרוושה שהוא מנהל סיעוד שיירד מניהול הסיעוד יירדו התוספות הניהוליות, אם אני בעצמי אפסיק להיות מנהל ואעבור להיות רופא מן המניין אז התוספות הניהוליות שלי יופסקו... תוספות ניהוליות לא מקבלים בבית החולים שלי לאנשים שלא עושים ניהול... אני לא מוכן לשמר שכר ניהול למישהו שהוא לא עוסק בניהול...".[footnoteRef:16] ההחלטה על ביטול התוספות הניהוליות, כפועל יוצא מביטול הסמכויות הניהוליות, נופלת בגדר הפררוגטיבה לבצע צעדי התייעלות וצמצומים בביה"ח. [16: עמ' 71 ש' 29-33, עמ' 72 ש' 1-3, עמ' 73 ש' 4-5, 23-24.
...
] [39: עמ' 3 ש' 17-13] סוף דבר שקלול הראיות מצביע על כך כי תפקידיהן הניהוליים של התובעות בוטלו כחלק מהליך רה-ארגון והתייעלות רוחבי בביה"ח, ועל אף ניסיונות רבים שנעשו על מנת לשכנע את התובעות להמשיך ולעבוד בביה"ח בתפקידים שונים, עמדו התובעות על סירובן לקבל תפקידים חדשים תוך הפחתת התוספת הניהולית.
נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
מתוך התחשבות בנסיבות האישיות של התובעות, ועל אף שהוצעו להן הצעות סבירות שאפשרו את המשך עבודתן בביה"ח ואף חזרתן לעבודה לאחר פיטוריהן, מצאנו כי יש לחייב בהוצאות על הרף הנמוך, ולכן תשלם כל תובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, ובסך הכל שתי התובעות 10,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בבדיקות חוזרות של מעקב לא צוינו תלונות רפואיות חוץ לפנייתה לחדר מיון ב19.3.18 בתלונה של הפרשה דמית בבדיקה בבית חולים סימנים רפואיים היו תקינים, הדמם לא היה בעל משמעות ובדיקות להערכת מצבו של העובר הצביעו שהעובר מתפתח בצורה תקינה.
על המעביד חלה אחריות להבטיח סביבת עבודה בטוחה ובריאה הן לעובדת והן לעובר, לאתר סיכונים ספציפיים לאשה הרה ועוברה כדאי שתוכל להמשיך בתפקיד העבודה הרגילים שלה כאשר בריאותה תקינה כמו גברת שמיר.
טיפוס על סולם: יכול לפגועה בבריאותה של היולדת (נפילה) פגיעה בעובר (משנית) אשה בהיריון בשלבים מתקדמים (שליש שלישי) תיתקל בקשיים לסמן מוצרים במדפים תחתונים.
...
ההיריון לא סיכן את העובר מסקנה: בהתאם לתקנות גמלה לשמירת היריון סעיף 58 לחוק הביטוח לאומי: גברת שמיר אינה זכאית לגמלה לשמירת היריון מבחינה רפואית הריונה היה ללא סיבוכים- מצב שלא סיכן את בריאות היולדת ו/או בריאות העובר (מבחינה רפואית) בנוסף להיבט הרפואי בחנתי את ההיבט התעסוקתי לפי נתונים שנמסרו.
מסקנה: גברת שמיר עבדה כקופאית ברשת מזון.
על בסיס כלל האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קושי זה "נפל" רובו ככולו על בית החולים.
כמו כן, הוגשו חוות הדעת הרפואיות הבאות: חוות דעת מיום 4.12.11 שנתן פרופ' משה פרידמן, מומחה לגנטיקה ומומחה לרפואת ילדים, מנהל מערך הייעוץ הגנטי בית החולים שיבא, שבשנים 1988-1989 היה מנהל המעבדה הציטוגנית בביה"ח הרלוואנטי; חוות דעת פרופ' בליקשטיין – מומחה לרפואת נשים ומיילדות, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה בבית החולים קפלן; חוות דעת פרופ' טלי שגיא מנהלת יחידה נוירולוגית ילדים במרכז הרפואי וולפסון; וחוות דעת פרופ' ענת לבנשטיין – מומחית למחלות עיניים.
אני מוצא שמרגע שבית החולים מבצע עבור האם בדיקת מי שפיר, ומאובחנת אצל האם תיסמונת/מוזאיקה גנטית, בית החולים או הגנטיקאי/ת ורופא הנשים במחלקה הגניקולוגית מטעמו, הם האחראיים על המשך הטיפול באם, והמעקב – בכל הקשור לעובר שבקרבה.
...
התובעים 2 ו-3 ישלמו, ביחד ולחוד, לנתבעת כדלקמן: שני שליש מהחזר הוצאות שכר המומחים שנתנו בנדון חוות דעת לנתבעת (לפי קבלות, בתוספת שערוך וריבית כדין), החזר מחצית מתשלום יתרת האגרה שתשלם הנתבעת בתיק זה, וכן - שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪.
התביעה של התובעת 1 נגד הנתבעת מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובעת 1 סך של 280,000 ₪.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת 1 כדלקמן: שליש מהחזר הוצאות שכר המומחים שנתנו בנדון חוות דעת לתובעים (לפי קבלות, בתוספת שערוך וריבית כדין), וכן - שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 65,520 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי התובעת, ילידת 1972, טוענת כי ביום 4.6.2010, עת הגיעה יחד עם בעלה לכנס הריון ולידה שהתקיים בבית החולים איכילוב בתל אביב, הסתובבה בין הדוכנים השונים שהוצבו בתוך בית החולים באיזור הרחבה המרכזית, כאשר לפתע נתקלה במרצפת משובשת וסדוקה מעדה ונפלה.
לפיכך, אין ליחס לה כל רשלנות תורמת ויש להטיל מלוא האחריות לקרות הארוע על הנתבעת.
לדבריה "הייתי עם נעל קצת גבוהה, גם אשה בהריון יכולה ללכת איתה. זה היה עקב דק אבל לא מיסמר. החריץ כנראה הפיל אותי" (עמ' 19 לפרוטוקול שרות 1-2).
...
משלא עמדה התובעת בנטל – דין תביעתה להידחות .
סוף דבר משהגעתי למסקנה כי נפילת התובעת לא נגרמה כתוצאה מהפרת חובת הנתבעת כלפיה, אין לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובעת בעקבות הנפילה.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

המומחה הוסיף במסגרת חוות הדעת, בהתייחסו להורמון HCG שלכאורה אחראי על תופעות הבחילה והסחרחורות מתחיל לרדת לאחר שבוע 10-11 וכך גם פוחתת תופעת הבחילות וההקאות.
בתשובותיו של המומחה אין כל היתייחסות או מענה לשאלה שמתעוררת במקרה זה והינה רגישות היתר לריחות אליהן נחשפה התובעת, כך שלכאורה במקרה של הריון רגיל לאחר שבוע 10-11 מצבן של נשים בהריון מתייצב והרגשת הבחילות פוחתת.
המומחה ציין באופן ברור כי גם אם נצא מתוך נקודת הנחה כי התובעת הייתה רגישה במיוחד לריחות החומרים איתם עבדה, הרי ש- "מסיכה מסוג N95 מונעת חדירה לאף של גזים הנמצאים באויר ובסביבת העבודה, כלומר ניתן לעבוד עם מסיכה כזו ולהיות מוגנים מפני ריחות שונים". המומחה היתייחס בתשובותיו לשאלות ההבהרה לאישור הרפואי שניתן לתובעת וציין כי לא השתכנע לאורך כל ביקוריה של התובעת במרפאות הנשים ובבית החולים כי הייתה סכנה ממשית לנפילה ו/או לאבוד הכרה.
...
באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמרו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופט (בדימוס) אדלר, מספר סיבות וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה". לאחר שעיינתי בבקשת התובעת ובשים לב לאמור בתגובת הנתבע, לא מצאתי כל הצדקה למינוי של מומחה נוסף, שכן אינני סבור כי מדובר בנושא המחייב לשמוע השקפה רפואית נוספת.
לסיכום, המומחה ציין כי אינו מוצא מקום לשנות את חוות דעתו שבתקופה שבמחלוקת לא היה מקום לאישור גמלת שמירת הריון.
סיכום לאור תשובותיו של המומחה ובשים לב להתייחסותו לתופעות הלוואי עליהן הצביעה התובעת, לא מצאתי כי קיימת הצדקה למינויו של מומחה נוסף ועל כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו