אחריות ביטוחית של קבלן משנה בפוליסת כל הסיכונים קבלנים

אף אם תאמר, כי לא היה בהודאה זו בדבר קיומו של כסוי בטוחי משום הודאה בכך שהקיבוץ היה מזמין העבודה, הרי שעיון בפוליסת הביטוח[footnoteRef:3], מכוחה פיצתה המבטחת את הנפגע "כמבטחת האחריות של כל גורמי הנזיקין שפעלו בשטח" (כלשון הסכם הפשרה) מלמד אחרת: המדובר בפוליסת "כל הסיכונים קבלנים" על שמו של הקבוץ; החצרים המבוטחים הם חצרי הקבוץ; הפרוייקט המבוטח הוא פרוייקט בניית 27 יחידות דיור כולל תשתית בקבוץ; הפוליסה כוללת הרחבה, בין השאר, לטובת קבלנים ו/או קבלני משנה.

נפסק, כי לעתים נושא המזמין באחריות לניזקי עובדיו של הקבלן מבצע הבניה, זאת מכח עוולת הרשלנות, כאשר היה צריך ויכול לצפות את התאונה שגרמה לנזקים אלו (ע"א 1051/14 עדן בריאות טבע מרקט בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי [30.8.2015], בפיסקה 30).

...

מכל האמור לעיל אני קובעת, כי הגם שהמעסיק היה בענייננו "מבצע הבניה", לעניין תקנות הבטיחות, הקיבוץ עצמו נקט פעולות פיקוח שוטפות וצמודות על ביצוע העבודות בשטחו, הן לעניין טיב ומהות העבודות והן לעניין קיום הוראות הבטיחות בעבודה; פעולות אלו יש בהן כדי להטיל עליו אחריות מכח עוולת הרשלנות, גם אם אין מקום לייחס לו עוולה של הפרת חובה חקוקה (זו מוטלת, כאמור, על המעסיק, בהיותו "מבצע הבניה").

בטרם סיום אעיר, כי אין בידי לקבלת את טענות המל"ל ולפיהן יש להשית על הקיבוץ אחריות מכח סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; מעבר לכך שהטענה לא נטענה בכתב התביעה, המל"ל גם לא הוכיח אותה: הוא לא הוכיח כי הקיבוץ התרשל בבחירת המעסיק כקבלן ביצוע העבודות; הוא לא הוכיח כי התערב בעבודתו באופן שגרם לתאונה נשוא התביעה; הוא לא הוכיח כי הרשה או אישרר את המעשה שגרם לתאונה; הוא לא הוכיח כי הוא היה האחראי מכוח חיקוק לביצוע העבודות שאת ביצוען מסר למעסיק; והוא לא הוכיח כי העבודות שלביצוען התקשר הקיבוץ עם המעסיק היו שלא כדין.

סיכומו של דבר לאור האמור לעיל, אינני מוצאת כי הקיבוץ פטור לחלוטין מכל אחריות לאירוע התאונה נשוא התביעה, כטענתו.

מכל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע-המל"ל סך של 159,662 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (12.2.2023) ועד היום, ובצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ומע"מ. הסכום הכולל ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ארווין שילינגר – שאומנם לא היה מעורב במיזם המדובר (עמ' 280, שורות 17–18) אך היה בעבר שותפו של כתב בגילגול מוקדם של רומאל (סעיפים 2–3 לתצהירו; עמ' 275 לפרוטוקול, שורות 20–21), אחרי שכתב שימש קבלן משנה לחיפוי מטעמה (שם, שורות 6–9) – העיד: המידע [על] אודות רדיוס הכיפוף והנחיות היצרן ALCAN נמס[ר] לי ולמר כתב בהזדמנויות רבות, [.

] גם בפוליסת אחריות המוצר וגם בפוליסת ‚עבודות קבלניות‘ (כל הסיכונים) [.

הפוליסה אינה מכסה פעילות של קבלנים וקבלני משנה כלשהם (גם אם עוסקים בתחום העיסוק המכוסה בפוליסה זו).

(סעיף 12 לתצהירו; ההדגשה אינה במקור) „כלל“ הסכימה לקבל חלק מהשינויים אשר נזכרו בהצעת הביטוח שהכנתי, אך סירבה לבצע שינויים בפוליסת אחריות מקצועית, לרבות שינויים הנוגעים לפרק „חריגים נוספים“ בפוליסה זו. ברצוני לומר, כי למרות שפעלתי לשפור תנאי הפוליסה של רומאל, סירבה „כלל“ לשנות את פרק „החריגים הנוספים“ ולצמצמו, ולכן הייתה רומאל, אשר נציג בכיר מטעמה [נכ]ח בפגישה, ערה לסיכונים אליהם היא חשופה ולא דרשה, בין [.

...

ואם לא די בכך, חזקה על עתידים שלא הייתה משיבה לרומאל את ערבויות הביצוע בחלוף שלושים חודשים מיום השלמת העבודה אילו היו הקילופים באלומיניום גלויים לעין כבר אז. מהטעמים המנויים לעיל אני קובעת כי התביעה לא התיישנה, הן בעילה החוזית הן בעילת הרשלנות.

ס ו ף ד ב ר התוצאה היא שהתביעה אשר הגישה עתידים נגד רומאל מתקבלת באופן שעל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,350,842 ₪.

היא תשלם לתובעת את הוצאות המשפט, וכן תשלם לה שכר טרחת עורכי-דין בשיעור 15% מהסכום שנפסק, בצירוף מע"מ. ההודעה שנשלחה לצדדים השלישיים נדחית בזאת.

סוגיית הביטוח מוסדרת בסעיף 14 להסכם, הקובע, בחלקים הרלוואנטיים, כדלקמן: "14.א. הפרויקט מבוטח בפוליסת 'כל סכוני קבלנים' לעבודות קבלניות והקבלן נכלל בה כמבוטח. הקבלן מצהיר, כי נימסרו לו צלומי הפוליסה, כי הבין תוכנה, ידועים לו חריגיה, מצאה לשביעות רצונו ומאשר, כי הפוליסה מהוה חלק בלתי נפרד מהסכם זה ונחשבת כמצורפת לו. בגין הישתתפותו בפולי[ס]ת הביטוח יקוזז מחשבון הקבלן הסך של 0.8% מהקף הפרויקט.

לחלופין, הקבלן מתחייב לבטח את עצמו, בפוליסות מתאימות כנגד כל נזקים (גוף ורכוש) שעלול המזמין ו/או הקבלן ו/או חברת הניהול של הבניין ו/או המפקח ו/או כל צד ג' לסבול מכל סיבה שהיא במהלך העבודות המבוצעות ע"י הקבלן, עושי דברו, קבלני משנה מטעמו, פועליו, שלוחיו וכו' וכנגד כל אותם סיכונים להם הוא אחראי עפ"י החוזה ו/או הדין.

קושי נוסף נובע מהעובדה שעיון בהסכם מעלה שלא כלולה בו התחייבות של הקבלן להמציא פוליסת "כל סכוני קבלנים" כפי שטען המזמין הן בזמן אמת, הן במסגרת ההליך הנוכחי (ראו, בסעיפים 14(א) ו-14(ב) לעיל).

...

בנוסף, אינני מקבלת את טענת הקבלן להשבתת עובדיו למשך מספר ימים החל מה-28.5.2015, וזאת בשל חוסר ראייתי.

סוף דבר בכל האמור בתביעת הקבלן את המזמין (ת"א 48796-10-15): על המזמין לשלם לקבלן – עבור השלמת העבודות שביצע הקבלן – סך כולל של 174,500 ש"ח. בכל האמור בתביעת המזמין את הקבלן (ת"א 30396-04-17): על הקבלן לשלם למזמין – בגין רכישת חומרי בנייה ותשלום לעובדים – סך כולל של 145,462 ש"ח וכן סך של 20,000 ש"ח בגין פיצוי מוסכם.

בסך הכל על הקבלן לשלם למזמין סך של 165,462 ש"ח. בקיזוז הסכומים האמורים, התוצאה היא שעל המזמין לשלם לקבלן סך של 9,038 ש"ח. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

על פי הודעת צד ג' שהגישו הנתבעות 1-2 (שייקראו בפרק זה- המודיעות) נגד הנתבעות 3-4 (צדדי ג'), התחייבו צדדי ג' בחוזה ההיתקשרות ביניהן כדלקמן : "המזמין יהא אחראי לבטיחותם ולביטחונם של העובדים הזרים שיועסקו אצלו, והוא מתחייב לכלול את העובדים והתאגיד כמבוטחים נוספים בפוליסת הביטוח שלו לרבות ובמיוחד במסגרת ביטוחיו כקבלן מבצע מפני כל סיכון של פגיעה או נזק שעלול להגרם לעובדים ו/או לצדדים במהלך עבודתם של העובדים ו/או עקב עבודתם" (סעיף 21 להסכם ההיתקשרות- בתיק המוצגים של הנתבעות 1-2/המודיעות).

מלשונה של הפוליסה, ועל-פי תכליתה, עולה כי עניינה היה, בעקרו, ביטוח של העושים במלאכה באתרי הבניה של "צמנטכל", "עבור צמנטכל". בין אם "אריה" תיכלל בהגדרת המבוטח תחת החלופה של "מי מטעמה [של צמנטכל]" ובין אם תחת החלופה של "קבלני משנה", הרי שהיא מבוטחת בפוליסה.

...

בית המשפט העליון בחן את לשון הפוליסה שהוצאיאה "המגן" לחברת הבנייה, צמנטכל, ומצאה כי מאחר שתחת שם המבוטח נרשמו גם "מי מטעמה" ו-"קבלני משנה" היאר מבטחת גם את חברת כוח האדם אריה, שסיפקה כוח אדם לחברת הבנייה: "נקדים ונבהיר כי מקובלת עלינו קביעתם של בית-המשפט המחוזי ובית-משפט השלום כי הן "צמנטכל" והן "אריה" מבוטחות בפוליסה שהוציאה "המגן". תחת "שם המבוטח" נרשמו בפוליסה זו מספר חברות בשמן – ובהן "צמנטכל יזום צפון בע"מ" – וכן "מי מטעמה", "מזמין העבודה" ו"קבלני משנה".

סבורני כי הוצאתו המפורשת של הסעיף מלשון חוזה ההתקשרות מעידה על כי לא היה בכוונת הנתבעות 3-4 לקחת על עצמם כל הוצאה בה תחויב הנתבעת 1 בגין נזקים שייגרמו לעובדיה.

סוף דבר אחר כל האמור לעיל, תשלמנה הנתבעות וצדדי ג' לתובע סך של 72,474 ₪ בצירוף שכר טרחה בשיעור של 23.4%, וזאת בהתאם לחלוקה שנקבעה לעיל.

באותו מקרה חברת סולל בונה בע"מ הייתה מבוטחת אצל הסנה חברת ביטוח בביטוח "כל הסיכונים קבלנים", כשבפוליסה נכתב כי המבוטח הוא סולל בונה וכן רשימה נוספת של מבוטחים לרבות קבלנים ו/או קבלני משנה ו/או גופים אחרים, כל אחד וזיקתו הוא.

וראו בהקשר זה: ירון אליאס, דיני ביטוח 1212-1210 (מהדורה שלישית, 2016): "כאשר הצד השלישי, הנושא באחריות לנזק, הוא מבוטח משותף, אין המבטח רשאי להפרע ממנו במסגרת התיחלוף. על כן, כאשר הפוליסה מכסה מספר מבוטחים קשורים, כגון קבלן ראשי וקבלן משנה, מלווה ולווה, משכיר ושוכר, וכדומה, אין המבטח זכאי להפרע מהמבוטח המזיק - בשמו של המבוטח התמים - בגין נזק שניגרם למושא הביטוח." בהקשר זה, ראוי גם להתייחס לטעמים המצדיקים את שלילת זכות התיחלוף כנגד מבוטח משותף.

...

עדיין, גם אם צודקת התובעת המבטחת שבענייננו יש שאלות של ממש באשר לפרשנות ההסכם בין המזמינה גב ים לבין הקבלן, שהיא הנתבעת 2, עדיין אני סבור שלמחלוקות אלה אין רלוונטיות להכרעה בבקשה זו, נוכח הוראות הפוליסה מהן עולה שהתובעת היא המבטחת בפוליסה שהנתבעת 2 היא מבוטח משותף בה ושבנספחי הפוליסה נרשם שהמבטחת מוותרת על זכות השיבוב נגד יחידי המבוטח.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה של הנתבעת 2 לסילוק התביעה נגדה על הסף מתקבלת ובהתאם התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות בקשה זו בסך כולל של 5,000 ₪.