אחריות בגין נפילה במהלך משחק

אשר לעוולת הרשלנות, טוענים הנתבעים, הרי שהסיכון כי במהלך משחק כדורגל יגלוש שחקן לעבר שחקן יריב כדי לחלץ כדור וכתוצאה מכך יפגע בשחקן היריב הוא סיכון סביר, בגינו לא מוטלת אחריות, ואף בתי המשפט בעולם קבעו כי פגיעה במהלך משחק ספורטיבי שמקורה בטעות או בשקול דעת מוטעה או ברמה מקצועית לא מספקת היא ארוע צפוי.

טענה נוספת בסיכומי הנתבעים היא כי הנתבעת 3 פטורה מאחריות נוכח ההחרגה בפוליסה כי פגיעה של שחקן מבוטח בשחקן יריב אשר נעשתה בזדון אינה מכוסה.

באותו המקרה נדון ארוע במהלכו נפגע שחקן כדוריד בפניו עת ניתר לכדור במהלך המשחק ונפל.

...

התובע טוען כי הנתבעים לא הביאו ראיות הסותרות את המסקנה ששחקנים בכירים משחקים עד גיל 40-35.

מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי התובע מוגבל בביצוע פעולות פיסיות מאומצות עם עומס רב על הברך כולל עיסוק בכדורגל או ספורט עם ריצה, ומכאן המסקנה כי התובע לא יכול היה ולא יוכל בעתיד לשוב ולשחק כדורגל מקצועי.

המסקנה היחידה היא, כאמור, כי התובע היה שייך למספר מצומצם של שחקנים בכירים המשתכרים ברמות הגבוהות ביותר בליגת העל ולכן הנתונים לגבי שכר ממוצע בליגת העל באותה העת אינם רלוונטיים לגביו.

התובע העיד שבזמן הנפילה לא היה עם הכדור (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 26) ובהמשך הוסיף: "סובבתי את הברך עקב הנפילה ומעדתי, נפלתי" (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 6) ובהמשך: "היה בור במיגרש, תוך כדי המשחק נתקלתי בבור מעדתי, סובבתי את הברך ונפלתי על הריצפה" (שם, שורות 14-15).

כפי שנקבע ע"י כב' השופט א' ברק (כתוארו אז) בעיניין ועקנין הנ"ל: "חיי היום- יום מלאים סיכונים, אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון... מי שהולך בדרך או יורד במדריגות עשוי לעיתים למעוד ולהחליק...אלה הם סיכונים סבירים, אשר יש להכיר בהם ולחיות עימם בחיי היום- יום. ההולך לבית- מרחץ אינו יכול להתלונן על שהריצפה חלקה..., והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה... המשחק עם כלב עשוי להישרט... והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו. אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים. חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית". ככלל, המשתתף במשחק כדורגל עלול להפגע מסיכונים הכרוכים בפעילות ספורטיבית זו, לרבות חבלה כתוצאה מפגיעה בשחקן , כתוצאה מריצה, הטייה, נחיתה לא נכונה וממפגש עם הכדור.

...

לאור האמור סבורני, כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפיו.

סוף דבר לאחר שבחנתי את כלל העדויות והראיות ולנוכח המתואר לעיל, מסקנתי היא לא עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו לאירוע התאונה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

במהלך המשחק מעד התובע עקב מגרעת אשר הייתה במשטח הדשא הסינטטי.

חשבונית הוצאה ביום 30.6.16 על שם העיריה, והסכום שולם במהלך חודש ספטמבר (וזאת בשים לב לכך שתנאי התשלום, לפי הזמנת העבודה, היו "שוטף + 75", וכי הוא נימסר לאחריות המתנ"ס בסוף 2016 (לפי האישור שהעירה החתימה את מנכ"ל המתנ"ס בחודש דצמבר 2016), כאשר הקרן לפיתוח דימונה (שהוקמה בשנות ה90) הופעלה החל מאוקטובר 2016 כאחראית על הנכסים של העיריה (לפי עדות מר היקלי).

...

אני קובע כי חלוקת האחריות הנכונה הינה 20% על מי שאחראי על האחזקה ומנגד 80% על מי שהיה בשטח.

לאחר ששקלתי את הדברים אני קובע כי יש לחלק את האחריות בן העירייה לבין הקרן לפיתוח דימונה שווה בשווה, וכי כל צד יישא בחלקו בנפרד.

לסיכום הנני מקבל את ההודעה לצד ג' כנגד הקרן לפיתוח דימונה וקובע כי עליה לשלם למתנ"ס 10% מסכום הפיצוי.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, שנפילה היא ארוע רגיל במהלך משחק כדורגל, ועל כן אין להטיל אחריות בגינו, וכי יש לפטור אותה מאחריות נוכח היסתכנות מרצון של התובע.

...

בתקופה זו אני סבורה שהוא היה זקוק לעזרת קרובים ונגרמו לו הוצאות נסיעה.

לסיכום קיומם של מוטות מתכת חשופים בגדר המקיפה את מגרש הכדורגל מהווה מפגע, ועל הנתבעת מוטלת האחריות להסירו על מנת למנוע תאונות דוגמת התאונה שאירעה לתובע.

אני מקבלת את קביעות המומחה מטעם בית המשפט, וקובעת שצלקת זו גרמה לנכות בשיעור 5%, אולם אינה מפריעה לתפקוד ידו של התובע.

אכן, אפשר שהתובע ניחבל תוך כדי המשחק, כפי שדיווח במוקד "חיאן" ובבית החולים לגליל, אך לא עקב מפגע כלשהוא, אלא כתוצאה מסתברת של משחק כדורגל; כידוע, זה טומן בחובו סכנות, הקיימות מעצם מהותו של משחק הכרוך בריצה, שנויי כיוון, בעיטות, החלקות, סיבובי גוף מהירים וחדים, קפיצה ונחיתה ונפילה בלתי מוצלחת; אלא שבהיות כל אלו סיכונים טבעיים ורגילים הכרוכים במשחק, אין הפסיקה רואה בהם סיכון שיש להטיל בגינו אחריות בנזיקין (ראו ע"א 715/79 גדעון ****י נ' אורט ישראל, נתניה, פ"ד לה(2), 764, [1981], בעמ' 773; ת"א (חיפה) 12642-10-09 רנאל כהן נ' מכבי ערוני טירת הכרמל [11.1.2015] - ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 56160-02-15) נדחה בכל הקשור לתביעה הנזיקית; ת"א (חיפה) 14170-09-16 פלוני נ' מועדון כדורגל מכבי ערוני קריית אתא [20.8.2018], וזאת על קצה המזלג בלבד).

האחריות דומני כי לא ניתן לחלוק על כך, כי לו היה התובע מוכיח את נסיבות פגיעתו, קרי, כי נפל או החליק במהלך משחק הכדורגל עקב ליכלוך רב ומשמעותי שהיה על המיגרש, אזי היה מקום לקבוע, כי המועצה נושאת באחריות לפגיעתו, הן כבעלת המיגרש והן כמארגנת הטורניר במהלכו היתקיים המשחק, וככזו - האחראית לתקינותו, נקיונו והיותו פנוי ממפגעים ומלכלוך [אגב, טענתו של התובע בכתב התביעה להעדר תאורה במיגרש, טענה זו נטענה באופן כללי וסתמי, לא הובאה לה ולו ראשית ראיה מטעם התובע, ולמעשה נזנחה על ידו].

...

ד"ר מלמד לא זומן לחקירה על חוות דעתו על ידי מי מהצדדים: בנסיבות אלו, ולאחר עיון בחוות דעתו ובתשובות ההבהרה לשאלות התובע, אני מקבלת את קביעותיו במלואן, לרבות הסברו לעניין אי תחולת עקרון הגולגולת הדקה, וקובעת, כי הנכות הרפואית שנגרמה לתובע עקב התאונה הינה בשיעור 9.21%.

הפסדי שכר וגריעה מכושר ההשתכרות כאמור, לא שוכנעתי כי דווקא בחודש התאונה החל התובע לעבוד, כאשר שנים ארוכות קודם לכן לא עבד ולא השתכר.

סוף דבר התביעה נדחית.