אחריות בגין החלקה ונפילה על מדרגות מלוכלכות

וראה הדברים בעמ' 16-17 לפסק הדין: "... בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד "חובה תחילה", הרי שהמודל המוצע של "התרשלות תחילה", לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל"ליבת דיני הנזיקין" (גלעד, גבולות האחריות עמ' 469).

אלו השאלות הדורשות הכרעה בעניינינו; בסעיף 5 לכתב התביעה מתאר התובע את הסיבה בעטיה החליק בגרם המדריגות באופן הבא: "רטיבות, שמנוניות, ולכלוך שהיו על המדריגות". בתצהירו טוען התובע: " הגעתי למוסך כדי להביא אוטובוס ... לתיקון המזגן....בעודי יורד בגרם המדריגות, שעשוי מברזל לפתע החלקתי עקב רטיבות, שמנוניות ולכלוך שהיו על המדריגות. ... אציין כי גג המבנה היה פרוץ ופתוח, ומי הגשמים חדרו דרכו והרטיבו את המדריגות. בנוסף, המדריגות היו מלוכלכות ושמנוניות וכתוצאה מעבודות מכונאות שבוצעו במוסך. ... לאחר התאונה ביקרתי במוסך וראיתי בעיני כי ישנם פועלים אשר מתקנים את הגגות הפרוצים". (סעיפים 3-5, לתצהיר התובע).

...

המחלוקת נסובה סביב נסיבות התאונה והאם מהן מתבקשת המסקנה לקיומה של התרשלות והפרת חובת הזהירות מצד נתבעת 1 כלפי התובע כמעסיקתו במועדים הרלוונטיים לתאונה.

לאור כל האמור, מצאתי להעמיד ראש נזק זה בסך כולל של 15,000 ₪.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין הוצאות בהן נשא מעבר לזכאותו במסגרת סל הבריאות בקשר לתאונה לרבות נסיעות לקבלת טיפולים ככל שיזדקק להם בעתיד, בסך כולל של 5,000 ₪.

סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, הריני מעמידה את נזקיו של התובע על סכום כולל של 46,000 ₪.

לטענת התובעת, הנפילה ארעה עקב חול ופסולת בנין שנותרו במדריגות הקומה העליונה, שלא נוקו זמן רב ומבלי שאף גורם האמון על ניקיון ותחזוקת הבניין, לרבות חדר המדריגות, או מי שאחראי על ביצוע העבודות, ידאג לאסוף ולנקות את החול והפסולת, והמקום נשאר כשהוא מלוכלך ומחליק, מבלי לסגור אותו למעבר עד לניקיונו המלא או עד לסיום העבודות.

בשלב זה היא שינתה כיוון והחלה לרדת, לא נזהרה די הצורך ולא הניחה רגליה על המדריגות בעת הירידה בצורה יציבה וכאשר דרכה על אותן מדרגות שהיו מלוכלכות כמפורט לעיל, החליקה ונפלה בשל כך. חוסר הזהירות מצד התובעת, כאשר הסתובבה לאחור והחלה לרדת מבלי שנזהרה לשים רגליה באופן יציב בעת ירידתה במדריגות, היה מרכיב ממשי בנפילתה.

...

נוכח התרשמותי מהעדויות והראיות שהובאו לפניי הגעתי למסקנה לפיה נפילתה של התובעת במדרגות התרחשה כתוצאה משילוב של חוסר זהירות מצידה בירידה במדרגות עם העובדה כי על המשטח הסמוך לדלת וכן על גבי המדרגות בהן ירדה, היה לכלוך אשר כלל חול, אבק ואבנים קטנטנות כמעיין פירורים.

אינני מקבל טענת הנתבע 1, לפיה הניקיון שבוצע בחדר המדרגות הספציפי, היה בו די. לנתבע 1 היה ידוע כי עדיין מבוצעות על ידי הנתבעת 6 עבודות שונות, וחרף הכחשתו, הרושם המתקבל מן העדויות הוא שהנתבע 1 היה מודע לעבודות שבוצעו.

לאחר שבחנתי את חלקו של כל אחד מן הגורמים המעורבים (התובעת, הנתבע 1 והנתבעת 6), בגרימת התאונה, מצאתי כי יש לחלק את האחריות ביניהם, באופן הבא: התובעת: 40%.

לאחר שהוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית (ת/1) וראיות בשאלת האחריות, הגיש התובע את ראיותיו ובין היתר הגיש תצהיר עדות ראשית שבסעיף 4 בו הצהיר: "הנני להצהיר כי בתאריך 23/04/17 נפלתי מגובה ממדריגות העסק העשויות מברזל בצידו החצוני של המפעל ו/או בית העסק כשהם ללא אמצעי מיגון בקצה של המדריגות וזאת במסגרת בדיקה שגרתית בתוך בית האריזה, המדריגות מלוכלכות בשמנים וכל מיני לכלוכים עקב פירוק המפעל ומכירתו וזאת כחודש ימים בערך לפני הפגיעה.

לפי מוצג נ/3, הלא הוא כתב התביעה שהגיש התובע לראשונה לבית משפט השלום בבית שאן בשנת 2017 (באמצעות בא כוחו גם בהליך דנן), ונמחקה, תיאר התובע את התאונה בסעיף 5 ל- נ/3, כך: "התובע יטען כי ביום 23/04/17 בסמוך לשעה 15.15, עלה התובע על מדרגות חיצוניות ארוכות מברזל, לצורך בדיקת שגרה של הדלת, אולם בירידה במדריגות ניתקל במדרגה ונפל". לפי גרסה זו שככל הנראה מסר לבא כוחו בעת הכנת אותה תביעה, התאונה ארעה בירידה, במדריגות חיצוניות והסיבה לנפילה היא "ניתקל במדרגה". גם תאור זה אינו יוצר אחריות מצד הנתבעות לתאונה.

למקרה תיאור זה, נפל התובע מן המדריגות לא בשל החלקה על שמן או גורם אחר , לא בשל היתקלות במדרגה וגם לא בשל כניסת רגלו למרווח בין מדרגות.

...

דיון והכרעה אקדים אחרית לראשית, לאחר ששמעתי את הראיות וקראתי את טיעוני הצדדים בסיכומיהם, אני קובע כי התובע לא הוכיח בפני בית המשפט באופן מהימן כי התאונה אירעה בנסיבות המטילות אחריות על מי מהנתבעות.

סוף דבר בהיעדר הוכחה לנסיבות קרות התאונה ומאליו, לנסיבות המטילות אחריות על הנתבעות, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות ההליך בסך כולל של 30,000 ₪.

הפניקס חברה לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ כלל חברה לביטוח בע"מ נתבעות 3-4 ע"י ב"כ עוה"ד ב' גליקמן פסק דין התובע לטענתו נפגע בגופו עקב נפילה במדריגות ברזל, במקום עבודתו אצל הנתבעת 3.

צפייה מדוקדקת בסירטון התאונה מגלה כי רגע לפני שהתובע מוצא עצמו יושב על המדרגה כמתואר, תנועת הירידה של הגוף כלפי מטה נבלמת קמעה, ובאופן שנחזה להיות, כימעט באופן ברור, כתנועת "התיישבות", להבדיל מנפילה שסופה מפגש פיתאומי של הגוף עם המדרגה.

"הסיכון הבלתי סביר, שבגינו מוטל חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו " (השופט ברק בע"א 145/80(1) הנ"ל בעמ' 127)... "אפשרות של החלקה או נפילה סתם בעבודה ללא סיבה נראית לעין קיימת תמיד, והמעביד אינו נושא באחריות להחלקה או לנפילה כזו.

בנוסף, סביר גם מצב שבו משתמש העולה במדריגות בנעליים מלוכלכות יותיר עקבות בוץ מסוימות באזורים רטובים על גבי המדריגות ואף באזורים אחרים.

...

תוצאה על יסוד כל האמור אני מורה על דחיית התביעה.

לפיכך, בשים לב לשיעור חלקן של הנתבעות בשכר טרחת המומחים מטעם בית המשפט, ומתוך הנחה שנגרמו לנתבעות הוצאות מסוימות נוספות, התובע ישלם לנתבעות יחד ולחוד הוצאות משפט בשיעור 7,000 ₪.

כן ישלם התובע לנתבעות יחד ולחוד שכ"ט עו"ד של 20,000 ₪.

הקדמה: התובע, יליד 1960, עותר לחייב את שתי הנתבעות לפצותו בגין נזקי גוף שלטענתו נגרמו לו עקב נפילתו ונחבל במהלך ירידה במדרגות במסגרת קורס הכשרה מקצועית שנוהל ע"י הנתבעת מס' 1, מדינת ישראל-משרד העבודה והרווחה, בהיותה מפעילת המרכז להכשרת עובדים, והנתבעת מס' 2, ענבל, בהיותה, לטענתו, מבטחת אחריות הנתבעת מס' 1 בעת הרלוונטית.

הגרסה העובדתית המתוארת ע"י התובע: התובע, פחח במקצועו, אשר בעת האירוע היה מצוי במסגרת הכשרה מקצועית, תיאר בכתב תביעתו את נסיבות הארוע בזו הלשון: "ביום 17/2/00 שעה 11:20 לערך, במהלך עבודתו של התובע בשירות הנתבע מס' 1 במסגרת הכשרה מקצועית, עת ירד במדריגות השייכות לנתבעת זו שהיו מלוכלכות ורטובות, עם רוחב, אורך וגובה שונים בין כל מדרגה למדרגה, כן מדרגות שבורות ואף מחליקות ומסוכנות, הוא החליק, נפל ונחבל". בעדותו בפני בית המשפט, מיקד התובע את טענתו בדבר הסיבה לנפילתו, ומסר כי החליק על המדרגה השניה עקב הפרש גבהים בינה לבין יתר המדרגות, אשר גרם לו לאבד את שיווי משקלו (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 10-12; עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 1-10)-זאת ותו לא. הואיל והתובע עצמו מיקד את תביעתו על הפרשי גבהים בין המדרגה בה נפל לבין יתר המדריגות, וטען כי הפרש הגבהים הוא הסיבה לנפילתו.

...

יוצא אפוא שהתובע לא פרש תשתית עובדתית מספקת ולא סיפק די ראיות להוכחת טענתו, ובנתונים שסיפק לבית המשפט לא הוכיח-במידה הנדרשת במשפט אזרחי-קיומה של התרשלות מצד הנתבעות.

לפיכך, דין תביעתו של התובע כנגד הנתבעות להידחות.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ ומע"מ כחוק, סכום אשר ישא הפרשי הצמדה וריבית בתיק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.