מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות אישית של נושאי משרה בתאגידים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משכך הוא עשוי להיות מחוייב בין מכוח אחריות אישית כנושא משרה בתאגיד ובין מכוח הרמת מסך ההיתאגדות.
טענה, אשר אם תוכח, עשויה להוביל לחיובו האישי של הנתבע 6, בין מכוח היותו בעל מניות בנתבעת 5 ובין מכוח היותו נושא משרה בה (על ההבחנה בין בין עילת הרמת מסך לבין ייחוס אחריות אישית לאורגן של חברה ר' ע"ע (ארצי) 9912-04-14 אולגה פטרמן נגד רידמן בע"מ (29/9/16) המפנה לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ. קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5), 661)).
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובע לבקשה וכן עיינתי בכלל החומר שבתיק, להלן החלטתי: הבקשה לסילוק על הסף עיקר טענות הנתבעים יש לסלק את התביעה נגד הנתבעים על הסף בשל העדר יריבות ומהטעם שכתב התביעה כלל אינו מגלה עילה כלפיהם והטענות בו נטענות בעלמא.
סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובעת בסעיף 5 לכתב התביעה על כך "שיוסי הפר את חובת תום הלב כלפי התובעת" ו/או "היה אחראי לחובות החברה כלפי התובעת מכח היותו המעסיק הישיר" ו/או "אחראי יוסי אחריות אישית כנושא משרה בתאגיד וכמי שגרם לאי תשלום זכויות ו/או כמי שהתרשל בניהול החברה כמעביד" אינה מספיקה, לגישתי, כדי לבסס עילת התביעה כנגד הנתבע 2.
...
מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי המקרה דנן הינו המקרה החריג שבו יש להורות על סילוק התביעה על הסף כנגד הנתבע 2.
סוף דבר: בקשת הנתבע 2 לסילוק על הסף - מתקבלת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים מוסיפים וטוענים כי ניתן לייחס לנושאי המשרה בחברות אחריות אישית לעוולות שבוצעו- סעיף 6 לחוק הגנת הצרכן מאפשר להטיל אחריות ישירה גם על יצרן המוצר, היבואן, האורז והמעצב, וכן ניתן להטיל אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד בגין העוולות הנטענות בבקשת האישור וזאת מכוח סעיף 25 לחוק הגנת הצרכן, סעיף 17(ב)(ב) לחוק צער בעלי חיים וסעיף 15 לחוק איסור הונאה בכשרות, הקובעים כולם אחריות ישירה ומפורשת של נושא משרה בתאגיד בגין עוולות שבוצעו על ידי התאגיד בנסיבות של ההליך הנוכחי.
...
אני סבורה גם כן, בדומה לפסקי דין אלו, כי אין מניעה לדון במסגרת תובענה ייצוגית בעילות של הטלת אחריות אישית על אורגן בתאגיד וכן בעילה של הרמת מסך, ולפיכך אין בנימוק זה משום טעם ראוי שלא לצרף המשיבה 4, כמו בעליה המשיבות 5 ו-6 וכן את המשיב 7, לתביעה שבנדון.
סוף דבר הבקשה לסילוק התובענה ובקשת האישור על הסף - נדחית.
אני נעתרת לבקשה להוספת נתבעים ולתיקון בקשת האישור כמבוקש בבקשה ובהתאם לבקשת האישור המתוקנת אשר צורפה כנספח 7 לבקשה מיום 16.9.18.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מעבר מכך, בעובדות העולות מן התצהיר אין כדי ללמד בהכרח כי מי מן הצדדים ניצל לרעה את מסך ההיתאגדות בחברה שבשליטתו, או כי מתקיימים התנאים המצדיקים ייחוס אחריות אישית לנושא משרה בתאגיד, החורגת מגבולות אחריות התאגיד עצמו.
כללו של דבר, התיקון המבוקש, עניינו הוספת עילות תביעה חדשות (הרמת מסך, אחריות אישית של נושאי משרה), המבוססות על מסכת אירועים המובחנת ברובה על ציר הזמן מאת מסכת האירועים נשוא התביעה המקורית (חודשים אפריל - יולי, לעומת אוקטובר 2017), והמכוונת כנגד נתבעים חדשים (בעלי מניות ונושאי משרה בחברות).
...
לסיכום, טוענת התובעת, העובדות החדשות הנ"ל מלמדות כי חברת פיקה, חברת אפיקים וחברת דני – באמצעות בעלי השליטה ונושאי המשרה בהן – פעלו בעצה אחת וביצעו מהלכים פסולים על מנת להתחמק מתשלום התמורה לתובעת, בדרך של הברחת נכסי חב' תומר לידי חב' דני.
בענייננו, לאחר שעיינתי בכתב התביעה המקורי, בבקשה ובתצהיר התומך בה, בעמדות הצדדים ובטיוטת כתב התביעה המתוקן, מצאתי לנכון שלא להיעתר לבקשה לתיקון – בדרך של צירוף נתבעים נוספים והוספת עילות תביעה נוספות – זאת מהטעמים הבאים: במסגרת התביעה המקורית, מבוקש לחייב את החברות הנתבעות בתשלום בגין עבודות הפיתוח שבוצעו על ידי התובעת עבור הפרויקט המשותף, בין החודשים אפריל ויולי 2017.
סוף דבר מסקנת הדברים היא כי אינני מתיר את תיקון התביעה בדרך של הוספות הנתבעים הנוספים (בעלי מניות ונושאי משרה בנתבעות) ובדרך של הוספת עילות התביעה הנוספות (הרמת מסך ואחריות נושאי משרה).

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא האם בנסיבותיה של הפרשה דנן יש לברר בקשה להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בתאגיד במתכונת הדיונית של בקשה למתן הוראות? האם תאגיד חדל פרעון אשר הוכר כבעל תפקיד זר במסגרת בקשה להכרה בהליך זר, רשאי בכלל להגיש בקשה למתן הוראות כגון דא בהליך בישראל? אלו השאלות הדורשות הכרעה בהליך דנן.
ברוח דומה נפסק ביחס לסעיף 374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), קודמו של סעיף 289 לחוק חידלות פרעון, כי הוא אינו מוסיף ואינו גורע מחובותיהם של נושאי המשרה בחברה מכוח הדין הכללי ודיני החברות.
...
סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה נמחקת על הסף.
יחד עם זאת, נוכח המסקנה העקרונית לפיה החברה אינה רשאית להגיש בקשה למתן הוראות לשם חיוב נושאי משרה, ממילא יש לסלק על הסף את ההליך גם ביחס אליו, הגם שטרם הוגשה תגובת החברה בקשר לבקשת הסילוק שהגיש.
שאר הסעדים הזמניים שהוטלו במסגרת החלטתי בבקשה 9 יעמדו בתוקפם למשך 60 יום, על מנת לאפשר לחברה לתבוע בפני הערכאה המוסמכת את הענקתם מחדש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו