מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות אישית של נושאי משרה בעבירות איכות סביבה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המנכ"ל פרפנס והמנכ"ל אינזלברג, יכונו להלן יחדיו: "המנכ"לים", ושלושת המשיבים 2-4 ביחד להלן: "נושאי המשרה". חברת שמן החזיקה ברישיון עסק לניהול המפעל, אשר לאורך השנים הוספו לו תנאים שונים, כאשר בשנת 2012 הותנו על ידי המשרד להגנת הסביבה תנאים נוספים ברישיון העסק של חברת שמן, הנוגעים לאיכות האויר ולפעולות טפול בריחות.
רוצה לומר, שההלכה בעבירות אחריות קפידה אסדרתיות הנה ששאלת השקום "הקלסית" אינה רלבאנטית, ולכן יש להחיל את הילכת כתב באופן גמיש ולא "לדקדק" בקיומה של הדרישה בכל הנוגע לפגיעה בשיקום כך שלמעשה עסקינן בשאלת הפגיעה התעסוקתית בלבד – אך אין מקום להפוך את היוצרות, ולקבוע מעין בררת מחדל "הפוכה" לפיה הרשעה תהווה כתם בגיליון קורות החיים של נושאי המשרה הבכירים בהם עסקינן, ולכן יש להמנע מהרשעה אלא אם הם כבר בגימלאות.
בין יתר הנימוקים שהועלו לגבי סבירות ההסדר צוין כי כל הנאשמים שם נטלו אחריות לגבי העבירות בהזדמנות הראשונה, לרבות נטילת אחריות אישית מצד נושאי המשרה, וכי במקביל – מיתנהלת תובענה ייצוגית לגבי המטרדים אשר ככל הנראה תסתיים בהסדר פשרה אשר יכלול תשלום נוסף משמעותי מצד החברה הנאשמת.
...
בסיכומו של דבר אני מצטרף לתוצאה אליה הגיעה חברתי.
בטינה טאובר, שופטת סיכום – הערעור מתקבל בחלקו.
המשיבים 2 ו-3 מורשעים, על יסוד הודאתם בכתב האישום המתוקן בעבירות הבאות: ניהול עסק בניגוד לתנאי רישיון העסק שניתן לו – עבירות לפי סעיפים 4, 7, 14 ו-15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (ריבוי עבירות); הפרת חובת נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו – עבירות לפי סעיף 11ג לחוק מניעת מפגעים, תשכ"א-1961 (ריבוי עבירות).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הנאשם 13 הורשע בשתי עבירות של זהום מים בנסיבות מחמירות מכח אחריות נושא משרה לפי סעיף 20ב + סעיף כא(א) וסעיף כא(ג) וסעיף 20כב בחוק המים, עבירה אחת מיום 29.6.2011 ועבירה שנייה מיום 4.9.2011; שתי עבירות של הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון לפי סעיף 2+ 13(ג)(1) ו-15 בחוק שמירת הניקיון, עבירה אחת מיום 29.6.2011 ועבירה שנייה מיום 4.9.2011; עבירה של הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק למניעת מפגעים לפי סעיף 11(ג) + 14 בחוק למניעת מפגעים, עבירה מיום 29.6.2011.
במסגרת מכרזים של גופים צבוריים, מועצות ועיריות שונות ברחבי הארץ מיתקיים תנאי סף של העידר הרשעות פליליות בגין עבירות איכות הסביבה של התאגיד ו/או נושא משרה בו וכן העידר הליכים פליליים מתנהלים.
בעבירות כגון דא מדובר, על דרך הכלל, בנאשמים או בתאגידים נורמאטיביים, יצרניים ובעלי תרומה חיובית לחברה: "יתרה מכך. הפסיקה מדגישה, ובצדק, כי "הפרופיל הממוצע" של נושאי המשרה אשר כנגדם מוגשים כתבי האישום בתיקים דומים, הנו פרופיל מאוד דומה, ובדרך כלל המדובר בבעלי תפקידים בכירים, ללא עבר פלילי, בעלי השכלה וניסיון, כאלו אשר תורמים לחברה בדרך זו או אחרת, וכאלו אשר התעסוקה הנוכחית והעתידית שלהם נימצאת באותם תחומי הפעילות.
"לשיטתי, קיימת חשיבות להרשעת נושאי המשרה הבכירים במקרים כגון אלו, בשל שהם קובעי ההחלטות אשר משליכות על קיומם של המטרדים והסרתם, ומעורבותם האישית בהליך הפלילי היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר למנוע את המטרדים ולהחיש את הסרתם. הדרג הבכיר הוא שקובע את המדיניות, הוא שאחראי על התקציב הנידרש ובכוחם של אלו לנקוט את האמצעים למניעה ולהסרה. אני אף סבורה כי המנעות מהרשעה משדרת מסר בלתי ראוי מטעמה של מערכת המשפט וכי הרשעה תורמת תרומה משמעותית בהרתעה, הן לגבי המשיבים דכאן והן לגבי נושאי משרה אחרים בחברות דומות. אפשר וסנקציות מנהליות יכולות לשרת את אותם האינטרסים במידה דומה, אך כל עוד אין סנקציות שכאלו (והדבר מסור בידי המחוקק) – אין מקום להמנע מהרשעה רק בשל שבעתיד לבוא אולי יקבעו בחיקוקים סנקציות מנהליות מתאימות." [ר' ע"פ 10261-08-17 בעיניין שמן תעשיות בע"מ הנ"ל, בסעיף 30 בפסק הדין].
...
סבורתני כי במקרה דנן, בחינת חומרת העבירה בנסיבותיה מובילה למסקנה כי אין לבטל את הרשעת הנאשמים בדין.
לטעמי, העובדה שנושאי המשרה בהם עסקינן – ובכללם המנכ"לים בתיק הנוכחי – עוסקים גם כיום בתחומים משיקים לתחום עיסוקם במועד ביצוע העבירות, מחייבת דווקא את המסקנה בדבר הרשעה, ולא ההיפך, כפי שהם טוענים.
סוף דבר לאור כלל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשמת: קנס בסך 600,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

ודוק: לא נעלם מעיני כי עצם האיום באחריות אישית פלילית יוצר הרתעה ומתמרץ נושאי משרה בתאגיד, כמי שבידיהם הכוח למנוע את ביצוע העבירה, לנקוט בפעולות מנע בתחום איכות הסביבה.
לצד המטרה החשובה של הרתעה מפני עבירות בנושאי איכות הסביבה, יש להישמר שלא לחטוא בלהיטות יתר (over-killing) שתביא בתורה לחשיפת יתר של נושאי משרה בתאגיד לעבירות של אחריות קפידה, מקום בו לא ניתן לייחס מחשבה פלילית או רשלנות לנושא המשרה, והמקרה שלפנינו אך יוכיח".
...
המאשימה ייחסה לנאשמים 1 ו-2 עבירות של עיסוק בעסק הטעון רישוי ללא רישיון עסק, לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים"), ביחד עם פריטים 5.1א ו-5.1ב' בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013, אך אין בידי לקבל את הטענה.
המאשימה ייחסה לנאשמים 1-3 פינוי פסולת שלא כדין- עבירה לפי סעיף 7(ד), 13(ב) ו-(4א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק הניקיון") בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז -1977, וביחס לנאשמים 2 ו-3 גם מכוח סעיף 15(א) לחוק שמירת הניקיון, אך אין בידי לקבל את הטענות.
מהמקובץ לעיל מצאתי לנכון לזכות את הנאשמים 1-3 מכל האישומים בעניינם.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

חוק שמירת הניקיון סע' 2 לחוק שמירת הניקיון זו לשונו: "לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטאות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים". בהכרעת הדין נקבע שאין מחלוקת כי הדס"ל פרץ מהצנור וזרם בשמורת הטבע, שלציבור קיימת גישה אליה לכיוון נחל צין וסביבותיו, ובכך מיתקיים היסוד העובדתי של העבירה, כאשר המיוחס למערערים היה אחריות כנושאי משרה.
במענה לטענות שהועלו לגבי "מעגל שוטה" בהרשעת נושא משרה בשל אחריות התאגיד בפלילים אשר אינה נסמכת על הרשעת אדם מסוים הפועל בתאגיד, נקבע בהלכה האמורה בעמ' 385: "מן הראוי לציין, כי בצד האחריות האישית של התאגיד בפלילים, קיימת האחריות האישית של בני האדם הפועלים בתאגיד. אחריות אישית זו של בני האדם הפועלים בתאגיד - בין שהם אורגאנים ובין שאינם אורגאנים - עומדת על רגליה שלה. האחריות האישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד. התאגיד עשוי להיות אחראי אישית בפלילים, למרות שהפועלים בשמו אינם אחראים אישית בפלילים. הפועלים בשם התאגיד עשויים להיות אחראים אישית בפלילים מבלי שהתאגיד יהיה אחראי אישית בפלילים. עצם העובדה, שפלוני פועל כאורגן של תאגיד, אינה משחררת אותו מאחריות פלילית לה היה נתון לולא פעל כאורגן. "האורגן המבצע נושא תמיד באחריות, והעובדה, שהשתמש בחברה כמכשיר, לא תעמוד לו כהגנה בפני התביעה" ובהמשך בעמ' 386: "אין כל הכרח, כי חוג האנשים המהוים אורגן לעניין האחריות הפלילית האישית של התאגיד יחפוף את נושאי המשרה המוגדרים בהוראת הסעיף הקובעת עבירה של נושא משרה. הגדרת נושאי המשרה בעבירות של נושאי משרה היא לרוב ארגונית ומתייחסת לשכבה העליונה של נושאי משרה בתאגיד. לעומת זאת, חוג האנשים המהוים אורגן לעניין האחריות הפלילית האישית של התאגיד מוגדר מבחינה ארגונית ופונקציונלית גם יחד, כלומר, כל אלה שעל-פי הדין, על-פי מיסמכי התאגיד או על-פי כל מקור נורמטיבי אחר מן הראוי הוא לראות בפעולותיהם את פעולות החברה. על-כן עשוי תאגיד להמצא אחראי אישית בפלילים בעזרת תורת האורגנים, המייחסת לתאגיד פעולות ומחשבות של פלוני, למרות שפלוני זה אינו מופיע ברשימת נושאי המשרה האחראים אישית מקום שהתאגיד אחראי". תמצית טענות הצדדים בערעורים על הכרעת הדין להלן יובאו בתמצית טענות הצדדים, הן שהועלו בכתב והן בדיון בעירעור, כאשר הרחבה בטענות תהא לפי הצורך, בחלק הדיון שבהמשך פסק הדין.
נקבע כי היה אחראי על אחזקה, בדיקת היתכנות הנדסית של פרויקטים חדשים, הנחייה מקצועית בתחומי ההנדסה המקצועית של גורמי שטח, ביניהם יחידת אחזקת הקוים ואחראי על תחום רשוי עסקים לרבות הקשר עם המשרד לאיכות הסביבה.
...
כפי שפורט בחלק פסק הדין הנוגע לערעורים על הכרעת הדין, הערעורים התקבלו בחלקם, במובן זה שלצד ההותרה בעינה של ההרשעה בעבירות כפי שנקבע בהכרעת הדין קמא, נקבע כי יש לזכותם ממישור ההתייחסות לגרימת הפריצות לקו לצד הותרת ההרשעה בעבירות כפי שנקבע אולם זאת בדומה וכפי שנקבע לגבי המנכ"ל, לגבי המחדלים הנוגעים לטיפול בפריצות לקו, כלומר וההדגשה הינה שאינם אחראים לקרות הפריצות לקו מושא התיק.
סיכום לפיכך, ובסיכומם של דברים, במכלול הנסיבות, מתקבלים ערעורי המערערים באופן חלקי על גזר הדין באופן שיפורט להלן: הנני מורה כי חלף העונש שהוטל על המערער שלמה לוי, (המערער בע"פ 22457-06-22), בבית משפט קמא, יושת עליו קנס של 70,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תחתיו.
הנני מורה כי חלף העונש שהוטל על המערער ניר סביון, (המערער בע"פ 3243-06-22), בבית משפט קמא, יושת עליו קנס בסך 50,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תחתיו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

אפנה לדבריו של כב' הש' עמית ברע"פ 8487/11 חברת נמלי ישראל- פיתוח ונכסים בע"מ נ' מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה (23.10.12): "עצם האיום באחריות אישית פלילית יוצר הרתעה ומתמרץ נושאי משרה בתאגיד, כמי שבידיהם הכוח למנוע את ביצוע העבירה,  לנקוט בפעולות מנע בתחום איכות הסביבה. כל זאת, במסגרת המגמה הברוכה להטלת אחריות סביבתית על תאגיד. ההרתעה והמניעה הן שעמדו נגד עיני המחוקק בקובעו בחיקוקים שונים הקשורים לאיכות הסביבה, הוראות המטילות אחריות על נושאי משרה בתאגיד (ראו, לדוגמה, סעיף 15 לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984; סעיף 20כב לחוק המים, התשי"ט-1959; וסעיף 11ג לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961), וברי כי מקום בו דבק אשם בהתנהלותם, אם במעשה אם במחדל, נקיטת צעדים במישור הפלילי היא רצויה ואף מתבקשת, בהיותה מקדמת תכליות אלו. ...
...
בנסיבות אלו, לא מצאתי כי מתקיים החריג לכלל המצדיק את העדפת השיקול האינדיבידואלי על פני האינטרס הציבורי, לא שוכנעתי כי קיים פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של ההרשעה הפלילית בנאשמים לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי החברתי הכללי.
ועם זאת, אין בידי לקבל את עמדת ההגנה כי משך הזמן שהתנהל תיק זה מצדיק הקלה בעונש.
עונשם של הנאשמים לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1: קנס בסך 300,000 ₪ .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו