מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות אישית של מייסד ומנכ"ל חברת סטארטאפ לתשלום לעובדים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעיניין זה, הגענו לכלל מסקנה שדין טענה זו להיתקבל, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, כבר בכתב התביעה (סעיף 37) טען התובע שהנתבע "הנו המייסד, היוזם, המנהל הכללי, דרקטור, בעל מניות עקרי, המוציא והמביא בנתבעת, והזהות בין השניים כה מוחלטת עד שהנתבעת לא רק משתמשת בכתובתו של הנתבע אלא אף מתאכסנת ופועלת מתוך ביתו הפרטי רחב הידיים שברעננה. הנתבעת אינה פועלת בלעדי הנתבעת והנתבע הוא השולט בפעילות והוא העומד מאחורי הפגיעות הקשות בתובע ובחוק כפי שתוארו בכתב תביעה זה". מעיון בכתב ההגנה עולה שהנתבע אישר את העובדה שהנו מייסד הנתבעת, המנהל הכללי שלה וכן שהוא בעל מניות ודירקטור.
בהיעדר הסבר מדוע נרשמים בספרי הנתבעת סכומי כסף כה גבוהים כחוב לנתבע עבור שירותים כ"קבלן חצוני", קיים חשש של ממש שבדרך הזו מרוקן הנתבע את החברה ממשאביה והוא אחראי אישית, לכל הפחות באופן חלקי, למצב הדברים שהתגלה בפנינו שבו אין בידיה לשלם את שכרם (או את מלוא שכרם) של עובדיה.
משכך, הדברים הבאים, שנכתבו ע"י כב' השופט שמואל צור באחת הפרשות (עע 96-09 אסעד נ' פאדי (12.7.10)), יפים ומתאימים אף למקרה שלפנינו: " בנסיבות הענין ניתן להסיק כי המערער היה מודע למצבה של החברה ולמעשיו כלפי המשיב שהולכו אותו שולל והעמידו אותו בפני שוקל שבורה. המערער היה המנהל. הוא היה הרוח החיה. במעמדו זה פעך המערער בנגוד למצופה ממנו כמעסיק ובנגוד לחובתו לנהוג בתום לב כלפי עובדו. בנסיבות אלה לא תעמוד למערער הגנת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וראוי שהוא יישא באופן אישי בחובות החברה כלפי המשיב". דיני עבודה מיוחדים לעובדי-מפתח בחברות הזנק (Start Up) ? בטרם נחתום, נתייחס בקצרה אל הטיעון שפתח את סיכומי הנתבעים, שלפיו "לא ניתן לידון בתביעת התובע שלא בהקשר הרחב יותר של חברות הזנק בכלל ושל יחסי עבודה בחברות אלו בפרט". לטענת הנתבעים, זירת יחסי העבודה בחברות אלה הנה "שונה בתכלית משוק העבודה המסורתי. מדובר במקום עבודה שניפתח ונסגר מהר מאי פעם שבו אפשר להרויח הרבה יותר ובמהירות רבה יותר מאי פעם, [ש]פתחה בפני עובדים שכירים הזדמנויות אשר פעם היו שמורות לבעלי הון בלבד! כל זה קרה בזכות הנכונות לקחת סיכונים". הנתבעים אמנם הדגישו כי גם לשיטתם אין להסיר מעל עובדים בחברת הזנק את הגנותיו של משפט העבודה המגן, אך "ההקשר התעשייתי הנכון" מחייב אותנו להתייחס אחרת אל מאזן היחסים בין עובדים ומעסיקים בחברות אלה.
...
משמצאנו כי זכויות של התובע כעובד הופרו, ובמיוחד שהנתבעת לא עמדה בחובתה הבסיסית לשלם לו את שכרו החודשי במועד, זכאי הוא להגנתו של בית דין זה לא פחות משזכאי כל עובד אחר.
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.
התביעה לפיצויי פיטורים נמחקת (להבדיל מנדחית), וראו לעניין זה ההסבר בסעיף 15 לפסק דין זה. הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת הנה חברת הזנק פרטי שנוסדה בשנת 1996, אשר מפתחת מוצרים שונים בתחום הרפואי ובשנים האחרונות מיתמקדת בפתוח מוצר ייחודי לבדיקה עצמית של המוגלובין, ללא דקירת הנבדק.
הנתבעת ציינה כי הנה חברת הזנק פרטית קטנה המונה כ – 30 עובדים בהסכמים אישיים, כאשר בהסכם עבודת התובע נקבע כי לכל צד אפשרות לסיים את ההסכם מכל סיבה בהודעה מוקדמת בת 30 יום.
הוסיפה וטענה הנתבעת, כי לתובע הותר להקליט את שיחת השימוע, פרוטוקול שיחת השימוע נשלח באותו יום לבאת כוחו של התובע ולא נפל כל פגם בסרוב הנתבעת לאפשר לתובע להשמיע את דבריו בפני דירקטוריון החברה, מאחר ומנכ"ל הנתבעת הוא הגורם המוסמך לעריכת השימוע.
הנתבעת הבהירה כי שילמה לתובע את הבונוס לו היה זכאי בגין כל אחת מהעסקאות אשר בוצעו עם חברת פוגי'קום ושולם במסגרת גמר החשבון אשר נערך לו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי גם אם היה התובע צודק בטענתו כי שתי העיסקאות אשר נערכו עם פוגי'קום הנן למעשה אותה עסקה, התובע עצמו הודה כי התשלום בגין החלק הראשון של העסקה היתקבל בנתבעת רק בשנת 2014, לכן ממילא התובע אינו זכאי לתשלום זה, מאחר ושולם הוא רק לאחר סיום עבודתו.
עוד טענה הנתבעת כי התובע לא הוכיח כי מנהליו ידעו כי מדובר בעיסקאות כוזבות וגם אם כן, הדבר אינו רלבאנטי, שכן לתובע יש אחריות אישית לדיווח לדירקטוריון בדבר כל עסקה מאחר והתובע הבין היטב את משמעות מעשיו.
...
סוף דבר - הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: הפרש פיצויי פיטורים בסך של 10,208 ₪ הפרש דמי הודעה מוקדמת בסך של 5,470 ש"ח. פיצויי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 59,740 ₪.
תביעתו של התובע לתשלומי עמלות יתרת עמלות בסך של 674,482 ₪ - נדחית.
135 הנתבעת תשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 14,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת תפקידו התובע טיפל, בין השאר, בהסכמי השקעה והחלפה מניות עם חברות מטרה, טפול בחלקים הסטטוטוריים לעניין הקמתה של החברה הפרטית, עבודה מול יועצי מס בהכנת רולינג לקראת הנפקתה של החברה הפרטית, לאחר מכן – צעדים דומים לקראת מיזוג של החברה הפרטית עם החברה הציבורית, פתיחת חשבונות לחברה הפרטית, אחריות על תשלומים לצדדים שלישיים וטפול בבנקים ומול רשויות מע"מ. החל מאוקטובר 2012, התובע התבקש לפעול גם בנושא מיזוגה של החברה הפרטית עם שלד צבורי (שבסופו של דבר הפך לנתבעת מס' 2; סעיפים 56, 86, 95 לסיכומי התובע).
בעיניין חבותו האישית של בן פורת, נטען כי הטענה להרמת מסך ההיתאגדות נטענה לראשונה בסיכומים ויש לדחותה, בהיותה הרחבת חזית, אליה הנתבע היתנגד לכל אורך ההליך ודינה מחיקה.
אין חולק שבן פורת לא היה מייסד של הנתבעות ולמעשה הוא החל את דרכו בחברה הפרטית, לאחר שזו היתקשרה עם התובע.
בהקשר זה מקובלת עלינו עדותו של הכהן (עמוד 34, שורות 4 - 10): "אני מבקש להסביר. אנחנו התחלנו את החברה בתחילת 2011, לחברה לא היה כסף, כמו חברת סטרטפ. הוא ניכנס בדיוק כמונו, כמו צביקה ואנוכי והוא ידע שאין כסף בחברה ואנחנו מגייסים כסף לחברה. לראיה רק בסוף שנת 2011 התחלנו לגייס 3.5 מיליון ₪ בפעם הראשונה בהלוואה המירה. ואז באותו הרגע לקחנו כסף, מישכנו כסף, באותו יום, והוא קיבל את הפרוראטה שלו. זה אומר ששנה שלמה לא מישכנו אגורה מהחברה, אבל ככה זה בחברות סטרטפ, נכנסים 3 אנשים, מתחילים לעבוד על אופציות, רושמים לעצמם שכר ומוותרים עליו וזה מה שקרה ולא לחינם צביקה שאל אותו אם הוא יודע מה היה הרקע שלו." ור' גם בעמוד 38, שורות 20 – 22: "ש. גם התובע עבד בהיתנדבות?
אף שהתנהלותו של הכהן אינה עומדת במוקד הכרעתנו, הרי שעדותו בדבר אופן ניהול החברה הפרטית רלוואנטית בהקשר של סוגית החיוב האישי של בן פורת, אשר שימש כמנכ"ל החברה.
בנסיבות אלה, לא מצאנו כי יש באי תשלום התמורה המוסכמת לתובע, כדי להצביע על ניהול במירמה או כי בנסיבות המיוחדות של ההיתקשרות עם התובע, עניין זה מהוה עילה להרמת מסך ההיתאגדות ולחיובו האישי של בן פורת.
...
למסקנה זו הגענו אף מבלי להידרש לסוגיה המשפטית שהיא לכאורה בבסיס הסכסוך שבין הצדדים וממנה קמה סמכותו של בית הדין לעבודה – קיומם של יחסי עובד – מעסיק בין התובע ובין החברות הנתבעות.
עם זאת, בנסיבות המיוחדות שבמקרה זה, מצאנו כי חרף האמור אין להכיר בתובע כעובד, כפי שיפורט להלן.
סוף דבר - התביעה כנגד הנתבעים מס' 2 ו – 4 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין מניעה לנסות לפתח את מוצר ה – Smart Browser, אולם לכך אין קשר "לרצונם של רון ודן להתחיל בחברת הזנק חדשה עם רעיון חדש ומוצר חדש. לא ניתן ולא ראוי לעצור שני עובדים המנסים לעשות שימוש בכישוריהם, בידע ובניסיון האישיים שרכשו כדי "לחלום" על דרך חדשה.
לאחר שהאדם שיועד בתחילה לשמש כמנכ"ל חברת דופל (דרור דווידוף) הסיר את מועמדותו, פניתי אל ציון, ששמו הוצע ע"י קרן גלילות קפיטל פרטנרס (קרן המיתמחה בהשקעות בחברות סייבר צעירות, בעזרתה הייתה חברת דופל אמורה לגייס את הכספים הדרושים לפעילותה) כמי שעשוי להיות מתאים לתפקיד מנכ"ל החברה (סעיף 26).
עדותם של ציון ודן, נתמכת בחוות דעתו של רועי מלצר אשר בחן את המערכת שבבסיס ה – Smart Browser ואת המערכת של הנתבעים שבפיתוח, וחיווה דעתו כי מדובר בשתי מערכות שנועדו ליפתור "בעיות שונות תוך כדי טפול בתעבורה מסוג שונה ושימוש בטכנולוגיות שונות". עדותו של ציון נתמכה גם בחוות הדעת של אור לביא, אשר בחן אף הוא את הטכנולוגיה של ה – Smart Browser לעומת הטכנולוגיה אותה מפתחים הנתבעים, וחיווה את דעתו כי "מדובר במוצרים שונים הפועלים בטכנולוגיות שונות ולצרכים שונים לחלוטין". בחקירת המומחים מטעם הנתבעים, העלה בא כח התובעים טענה לפיה ההשוואה שהיה על המומחים לערוך, לא הייתה צריכה להיות בין ה – Smart Browser למוצר שמפתחים הנתבעים אלא בין האפשרויות שהתכוונו המייסדים של דופל לפתח במסגרת המיזם החדש לבין המוצר שמפתחים הנתבעים (ש' 19 ע' 289 לתמליל הדיון מיום 2.6.2016 ו - ע' 347, ש' 11 ע' 348, ע' 349, ע' 355, ש' 8 ע' 370 לתמליל הדיון מיום 5.6.2016).
בע"א 741/01 מאיר קוט נ' עזבון ישעיהו איתן (פורסם בתקדין) (להלן: "עניין קוט"), הנזכר בסיכומי התובעים, נקבע (שם, פסקה 7): "תביעתו של המערער כנגד גוטמן מתבססת על הפרת אחריותו כמנהל כלפי בעל מניות בחברה. הדבר מעלה את השאלה באיזו מידה קימת חובת אימון של מנהל כלפי בעל מניות אינדיבידואלי, להבדיל מחובת אימון כלפי ציבור בעלי המניות כולו. בעיניין זה קבע סעיף 96 כז (ב) כי אין באמור בסק' (א) (העוסק בחובות אימון של מנהל כלפי החברה) "כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר". הוראה זו פותחת פתח לייחוס חובת אמונים למנהל לא רק כלפי החברה אלא גם כלפי בעל מניות.
בהיתחשב בהקף הדיונים בתובענה ובדחיית התביעה נגד נתבעת 5, הנני מחייב את נתבע 2, לשלם לתובעים את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 35,800 ₪.
...
כן, אני קובע כי ציון עוול כלפי דופל וארז בגרם הפרת חוזה כמשמעותו בסעיף 62 לפקודת הנזיקין.
התביעה נגד נתבעת 5, נדחית.
בהתחשב בהיקף הדיונים בתובענה ובדחיית התביעה נגד נתבעת 5, הנני מחייב את נתבע 2, לשלם לתובעים את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 35,800 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת פסק הדין הראשון נדונה תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן בסכסוך שבין המערער דכאן (להלן: ניקולס או המערער) לבין המשיב 1 (להלן: דמיאן), שניהם בעלי מניות בחברת הזנק בתחום מצלמות האבטחה, היא המשיבה 5 (להלן: היפקאם), כאשר דמיאן כיהן כמנכ"ל החברה וניקולס כסמנכ"ל הכספים בה. לסכסוך זה נקלעה חברה אחרת, שהיא לקוחה של החברה, המשיבה 3 בעירעור דכאן (להלן: פויזר) המצויה בבעלותו המלאה ובניהולו של המשיב 2 דכאן (להלן: ג'ונתן).
אקדים ואציין כי היפקאם אמנם נוסדה בישראל, אך לסכסוך בין הצדדים זיקות רבות, שמא אף מירב הזיקות, למדינת אורוגואי; וכי דמיאן וניקולס הם בני הקהילה היהודית במונטיווידאו.
בכל הנוגע לתביעה שכנגד שהוגשה על ידי פויזר, בטענה להפרת הסכם ההפצה, בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמה בין דמיאן לפויזר כי היפקאם אכן כשלה מלעמוד בהתחייבויותיה; כי ביטול ההסכם בין החברות נעשה כדין; כי הצדדים יפעלו להקטנת הנזקים שנגרמו כתוצאה מההפרה; וכי לא תוטל כל חבות אישית על דמיאן עצמו.
וכך נקבע בסיפא להחלטות אלה: "הבקשה מתקבלת. הבקשה מצד התובע לחתימה על פסיקתא נדחית כמובן נוכח ביטול פסק הדין. התובע ישלם לנתבע 1 (דמיאן – י"ע) את הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪. עולה לכאורה כי הנתבע 1 מתגורר בחו"ל ואם התובע מבקש להמציא לו התביעה מחוץ לתחום יגיש בקשה מתאימה ואם הוא סבור כי יש ביכולתו לבצע מסירה כדין בתחומי מדינת ישראל יעשה זאת. התובע יודיע תוך 30 יום האם וכיצד בוצעה מסירה שאם לא כן תימחק התביעה נגד נתבע 1 מחוסר מעש.
...
.] הבקשה מתקבלת.
לאחר שהתקיימה ישיבת קדם ערעור, ומכוח סמכותנו לפי תקנה 138(א)(1) ו-(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מצאנו לדחות את הערעור אף ללא צורך בתשובת המשיבים.
סוף דבר שהערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו