בהתאם, הקביעה הנוגעת לאחריות הגורם שגבה תשלום עבור הסדרת האשרות יפה גם לענייננו וכפי שנקבע:
"בנסיבות המקרה שלפניי, עולה כי הנתבעת 3 הפרה את חובתה החוזית והחקוקה למתן טפול בהשגת אשרת כניסה לתובעים לדובאי. טפול זה הצריך, מעבר להגשת הבקשה לרשויות באיחוד האמירויות, אף בדיקת סטאטוס הבקשה בסמוך לפני הטיסה ומתן הודעה לתובעים ביחס לסטאטוס זה בכדי למצות את האפשרויות להשגת האשרה טרם מועד הטיסה ומימוש חבילת התיור שרכשו. משהנתבעת 3 נימנעה מלספק ללקוחותיה את השרות הנידרש לצורך השגת אשרת הכניסה באמצעות בירור אקטיבי של מצב הבקשה שהוגשה ו/או לספק מידע עדכני לתובעים בדבר סטאטוס הבקשה שהוגשה באמצעותה, הרי שזו הפרה חובתה זו כלפיהם. יש להדגיש, כי סוכנות נסיעות אינה יוצאת ידי חובתה בכך שהגישה את הבקשה לאשרת כניסה ותו לא. יתר על כן, כסוכנות נסיעות, יש לראות באי מתן שירות מלא וראוי ללקוחותיה, כהתרשלות מצידה של הנתבעת 3, אשר נימנעה לספק שירות סביר שמן הראוי כי יינתן על ידי סוכנות נסיעות סבירה שלה חובת זהירות כלפי לקוחותיה. על הנתבעת 3 היה לנקוט באמצעי זהירות סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את הנזק הפוטנציאלי ללקוחותיה, ודי היה לשם כך בבדיקת סטאטוס הבקשה ועדכון התובעים בהחלטות הרשויות באיחוד האמירויות בטרם מועד הטיסה. משלא נעשה כן, ובפועל לא זכו התובעים לעלות על הטיסה בשל כך שלא הושגה אשרת כניסה, למעט ביחס לתובע 3, הרי שזו בגדר רשלנות מצידה של הנתבעת 3, ובשל כך חבה היא בנזקי התובעים".
אשר לטענת הנתבעת כי הסיוע בהשגת האשרות סויג בכך שאיננה אחראית לקבלת האשרות, מטבע הדברים ומשהנתבעת אינה הגורם המחליט למי תנתן אשרה, לא יכולה להיות לה אחריות במקרה של סרוב להפקת אשרה.
...
סיכומו של דבר, אני סבורה שילובם של הדברים האמורים, מסירת הודעה על הצורך בהסדרת אשרות באיחור של מספר ימים באופן שלא הותיר די זמן לטפל בתקלות ועיכובים בקבלת האשרות, והעדר טיפול דחוף בבקשת התובע עת הגיע מועד הטיסה והאשרות טרם התקבלו, מהווה רשלנות מצד הנתבעת.
לאור מסקנה זו, על הנתבעת לשאת בנזקי התובע בגין עלות הטיסות והמלון, שלא מומשו.
סיכומו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובע 6,400 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ₪.
