אחריות אחיו של חייב לתשלום חוב

האחים טאהא ירשו מאביהם את הנכס עם נכסי מקרקעין נוספים בכפר מנדא, וחילקו ביניהם את האחריות להם ואת ההכנסות שהתקבלו מהם.

] איני מבין, אני מזכיר לך שאתה חייב להגיד את האמת, אתה אישרת חתימות של האחים טאהא על ההסכם מש/5? כן. זאת אומרת שהם חתמו על ההסכם הזה, אם אישרת[.

חגג ריכז את המסמכים שבמחלוקת: שטר המשכנתה מיום 20.10.06, שטר תיקון המשכנתה מיום 22.8.10, הסכם השכירות מיום 20.10.06 וההסכם לתשלום החוב מיום 13.12.12, ובחן את החתימות עליהם מול דוגמאות חתימות של האחים טאהא על מסמכים שונים ומול חתימות הכְתבה שנעשו אצלו לקראת מתן חוות הדעת.

...

נוכח המסקנה החד-משמעית שהגעתי אליה, וכדי שלא להוסיף לפגיעה בכבודם, אמנע מניתוח זה. טענות נוספות מסקנתי זו מייתרת גם סוגיות משפטיות נוספות שבהן דנו הצדדים ושלא מצאתי לנכון לדון בהן.

תוצאה התובענה נדחית, על כל חלקיה.

המבקשים ישלמו למשיב 1 שכר טרחת עורכי-דין והוצאות משפט על סך 50,000 ₪, ולמשיבים 2–7 יחדיו (בהתחשב בכך שכולם יוצגו על-ידי עו"ד פונדק, צד למשפט בעצמו) – הוצאות משפט על סך 25,000 ₪.

בידי החייב היכולת לקבוע במועד התשלום, על איזה חוב התשלום ניזקף.

בנוסף, חוב החזר ההשקעות הוא חוב של החברה ואילו ההלוואה היא חוב של האחים.

לדבריו, משה השיב שהוא מחזיק בשעבודים מאחר שישראל גנב כספים מהפרויקט ועל דורון לדאוג "להביא לו את הכספים מישראל". דורון הציע למשה להישתתף בתביעה שהוא יגיש כנגד ישראל שגנב גם ממנו ומשה סרב והטיל על דורון את האחריות לקבל כספים מאחיו.

...

לאחר בחינת כתבי בי דין, התצהירים והעדויות, אני סבור שהמבקש הרים את הנטל להוכחת תביעתו שההלוואה נפרעה, ולהלן יפורטו הנימוקים: (א) העדר כל פנייה של משה להשבת ההלוואה: למרות שההלוואה היתה צריכה להיפרע עד ליום 30.6.02, לא ניתן ע"י משה כל הסבר מדוע, במשך יותר מ – 15 שנים, הוא מעולם לא שלח כל מכתב דרישה לאחים על מנת שישיבו את ההלוואה.

סיכומו של דבר: התביעה מתקבלת ומוצהר בזאת כי דורון פרע את ההלוואה למשה.

ככל שהדבר לא יבוצע ע"י משה, אני ממנה את ב"כ המבקש עו"ד ניידרמן, לכונס נכסים לצורך מחיקת השעבודים.

לטענת המערער, אין מחלוקת כי שילם על פי הסכם הפשרה סך של לפחות 231.349 ₪, לפקודת חשבון הארנונה וכי בעקבות התשלומים הנ"ל, הוא קיבל, ביום ה- 29.1.03 טופס בקשה לביטול הליכים, ממשרדו של עו"ד גורן ידידיה, אשר שימש כב"כ המשיבה באותה עת. המערער אף מפנה לטופס בקשה כפי שהוגש על ידי ב"כ המשיבה ללישכת ההוצאה לפועל בת"א (לנספח-2 בכתב טענותיו), לפיו : "מבוקש מראש ההוצאה לפועל להורות על ביטול צו הבאה...מהסיבה- החייב שילם חובו". המערער טוען, כי בסעיף 17.4 לתגובת המשיבה לבקשה בטענת "פרעתי", אישרה המשיבה כי נימסרו לה 24 המחאות על סך של 10.000 ₪ כל אחד, של חברת אוטו פרסט, מתוכן לטענתה, ניפרעו 5 המחאות בך 5.000 ₪.

מאידך טוען המערער, כי חוב זה ניפרע על ידי אחיו – מר יעקוב עובדיה – החייב-3 בתיק הנוסף, אשר גם הוא הגיע להסדר לסילוק חובות עם המשיבה.

עניינו הרואות כי עפ"י ההסכם יתרת החוב תשולם על ידי חברת אוטו פרסט בע"מ. חזוק לכך ניתן לראות בעובדה כי עת חזרו ההמחאות שניתנו על ידי חברת אוטו פרסט, היה על המשיבה לחייב את חשבון הארנונה של המערער, ככל וחשבה כי הוא בעל החוב, אולם המשיבה לא פעלה כך. בנוסף, ב"כ המשיבה מודה כי בהסכם לא מצוין באופן מפורש כי התשלום בהמחאות הנו תחת אחריותו של המערער, וכי מסקנתו שהמערער אחראי על תשלום ההמחאות, נובעת מתוך פרשנותו "הברורה" של ההסכם (ראה פרוטוקול הדיון מיום ה- 12.11.17, עמ' 4, שורה 15).

...

כמו כן, עם ביצוע ההפקדה ימחק המערער בתור חייב בתיק ההוצל"פ. סיכום לאור האמור בפירוט בפסק דין זה, דין הערעור – להתקבל.

לאור האמור בפסק הדין, מצאתי כי יש להיעתר לבקשת המערער בטענת "פרעתי". בהתאם לכך, הנני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו- -01-77260-94-2, אשר נפתח כנגד המערער בגין חוב הארנונה.

בהתאם לאמור בסעיף 3, בפרק "דיון והכרעה" – ככל וישלם המערער את הסך הקבוע בגין חוב המים, תוך 30 יום, ע"י הפקדת הסכום בתיק ההוצל"פ, הרי שיש למחוק אותו כחייב בתיק ההוצאה לפועל שמספרו – 01-67478-95-3.

מצאתי איפוא לדחות את טענותיו של מר טיזאבי בעיניין זה. חיוב האחים בדרך של הרמת מסך מר טיזאבי טען כי יש לחייב את האחים באחריות אישית מכוח הרמת מסך ההיתאגדות שבינם לבין החברה המשפחתית שבבעלותם, וזאת לפי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 הקובע כך: הרמת מסך (א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השמוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובילבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

יחד עם זאת, מצאתי לחייב את מר טיזאבי בתשלום ההוצאות של האחים והחברה בגין הצורך להדוף את הטענות להתחייבות מוקלטת בשיחתו עם מר אירג' (שבאה לבסס התחייבות אישית של האחים כלפי מר טיזאבי לשאת בתשלום).

...

התוצאה לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: תביעת מר טיזאבי נגד החברה בת"א 47021-12-12 מתקבלת במלואה, דהיינו על החברה לשלם למר טיזאבי סך של 6 מיליון ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ביום 24.12.12, ועד למועד התשלום בפועל.

תביעת מר טיזאבי נגד האחים בת"א 47021-12-12 – נדחית.

תביעת החברה נגד מר טיזאבי בת"א 21106-04-14 – נדחית.

עוד הוסיף הנאשם 1 "אני יודע איך לקחת את הכסף שלי. תשאלו עליי". בשלב זה הסתיימה הפגישה בין הצדדים ובחלוף זמן קצר שב הנאשם 1 והתקשר לאחד מאחיו של אותו "חייב" ומסר כי הוא ישב בכלא על רצח "אז לא איכפת לי להיכנס עוד פעם", קלל וניתק את השיחה.

בגין אירוע זה הורשע הנאשם 1 בעבירה של סחיטה באיומים והנאשם 2 בסיוע לעבירה זו. לאחר מספר ימים, היתקיימה פגישה בין אותו פלוני בעל חוב, לבין "החייב" ואחיו, שבמהלכה, בהסכמת שני הצדדים, צומצם החוב והועמד על 23,500 ₪, וסוכם כי סך זה ישולם אכן לפלוני, בעל החוב המקורי.

בקביעת עונשם של הנאשמים, נתתי דעתי לקבלת האחריות כימעט בהזדמנות הראשונה, לנסיבותיהם האישיות כפי שנפרשו בפניי ולעדות אמו של הנאשם 1, ומנגד יש ליתן את הדעת לעבר הפלילי, בעיקר בעיניינו של הנאשם 1.

...

כן אני גוזר לנאשם 1 שלושה (3) חודשי מאסר אותם לא יירצה אלא אם בתוך 3 שנים ישוב ויעבור עבירה שעניינה קשירת קשר לביצוע פשע.

כן אני מורה כי הנאשם 1 יפצה את אנתסר וחוסאם עודה, מבאקה אל גרביה, בסך כולל של 10,000 ₪, שישולמו עד ליום 1/9/22, בגין נזקיהם הפיזיים ותחושת אובדן הביטחון על ידם.

לצד עונש זה ובנוסף, אני גוזר לנאשם 2 שמונה (8) חודשי מאסר אותם לא יירצה אלא אם בתוך 3 שנים ישוב ויעבור עבירה שעניינה סחיטה באיומים או בכח, וכן 3 (שלושה) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים ישוב ויעבור עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.