60,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
המומחה העריך כי יש ליחס את כל הליקויים לתיקון לקבלן, ואילו לגבי אי ההתאמות שאינן לתיקון: "להערכתי יש ליחס 50% מהסכום הכספי של ירידת הערך ללקויים שאין כדאיות לתקנם בגין ליקויי בצוע שהינם באחריות הקבלן ו-50% מהסכום לליקויי תכנון (אי התאמת תכניות קונסטרוקציה לתכנון שאושרו ע"י הועדה המקומית), שהנם באחריות מתכנן הקונסטרוקציה (מתכנן השלד)".
הבאתי הדברים בשם אומרם, שכן מתברר, כי למרות שתכניות השלד הוכנו על ידי מר וולף, הן הוגשו בשמו של מר בק. הסיבה לכך היא העובדה שמר וולף אינו מהנדס, ועל כן הוגשו התכניות בשם מר בק.
בנוסף לאמור, נערך ביקור במקום על ידי בית המשפט.
בעניננו עוד יותר כך, שכן הקבלן אחראי היה גם על הגשת התכניות, ועל כן אם נפלה טעות בין התכניות ההנדסיות לאדריכליות, ברורה אחריות האחראי לתכניות, ואף לבניה לפיהן, לאי התאמה זו.
תפקידו של מר וולף לא הסתכם בהכנת תכניות הבנין.
...
למרות שנטען כלפיו כאילו היה עליו לפקח באורח צמוד, לא הונחה בפני תשתית ראייתית כלשהי לטענה זו.
השאלה היא, האם כמפקח עליון, צריך היה מר וולף להשגיח באי ההתאמה שבין התכניות האדריכליות לבין תכניות הבצוע? והאם משנבנה השלד, אמור היה להבחין בחוסר התאמה זה? לאחר שנתתי דעתי על עדויות המומחים, ולמעשה לעדות וולף עצמו, אני סבורה כי חלק בלתי מבוטל מן האחריות רובץ עליו.
לא התייחסתי במסגרת זו אלא לחות דעת מטעם התובעים ולחות דעת המומחה מטעם בית המשפט, על מנת להראות כי אף עיון בחוות הדעת הטובות ביותר לתובעים אינן מביאות למסקנה שהתובעים מבקשים להגיע אליה.
אין זאת משום שההתקשרות עם איתן בק היתה אישית, אלא משום העובדה שיש לראות באי ההתאמה בין התכניות ההנדסיות לתכניות האדריכליות, משום התרשלות אישית של מר בק. מר בק חתום, כזכור על שתי התכניות, הוא בעל מקצוע, הכלים כולם בידיו, ומשלא הביא הסבר כלשהוא לשוני שבין התכניות, אין מנוס מן המסקנה כי התרשל בביצוע עבודתו.
הואיל ואינני מקבלת גישה זו, לא אורה על תיקון כזה מטעם הקבלן.
בנוסף לכל האמור לעיל זכאים התובעים גם לפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון:
עגמת הנפש בגין אי ההתאמות, בגין ההבנה שלא ניתן לקבל את הבית שחלמו עליו, בגין הדחיה בקבלת הבנין-מזכה גם היא בפיצוי, אותו אני שמה בסכום של-.