מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות אדריכל ומהנדס קונסטרוקציה לליקויים בבנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

המומחה אברהמי הוסיף וציין ליקוי משמעותי בעבודתו של הנתבע, בכך שהבניה נעשתה ללא היתרים, ללא תיכנון מפורט על ידי אדריכל ואישור קונסטרוקטור וכיו"ב. באשר לטיעון זה, טען הנתבע כי הוא רק מבצע את השיפוצים על פי הנחיות המזמין, ואילו קבלת היתרים ותכנון מפורט נעשים באחריות המזמין.
ראוי להגיש תכנית הנדסית שתאושר על ידי אדריכל ומהנדס קונסטרוקציה, בטרם תחילת ביצוע שיפוצים כמפורט.
...
עמדתי על הליקויים הרבים בחוות דעתו של המומחה אברהמי, ובנסיבות אלה לא נראה לי כי יש לחייב את הנתבע בעלות חוות הדעת.
נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה שכנגד ומקבל את התביעה העיקרית באופן חלקי ומחייב את הנתבע בוכריס לשלם לתובעים גבאי סכום כולל של 19,750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד יום התשלום בפועל.
הנתבע ישלם לתובע סכום כולל בגין שכ"ט עו"ד והוצאות המשפט בסך 4,130 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בעקרו של דבר מדובר בתביעה שעניינה ליקויי בנייה נטענים בבית מגוריי המבקשים.
התביעה הופנתה כנגד המשיב מס' 1 (להלן: "פרימט"), אשר שימש כמהנדס מתכנן קונסטרוקציות שתיכנן את בית המבקשים; כנגד המשיב מס' 2 (להלן: "יוחנן") אשר שימש כמפקח על עבודות הבנייה, וכן כנגד המשיב מס' 3 (להלן: "בסול") אשר שימש כקבלן המבצע של שלד הבית.
עוד ייחס המומחה אחריות לאדריכל ולמתכנן האינסטלציה (ראו על כך בהרחבה עמ' 28-26 לחוות הדעת).
...
אומר כבר עתה, כי לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה; לאחר שהתקיים דיון בבקשה; לאחר שעיינתי בתיק המתנהל לפני בית המשפט קמא, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים - הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות ערעור, לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, ולקבל את הערעור.
ואולם, כל אימת שעומדת בתוקפה תקנה ייעודית ופרטנית, המסדירה את אפשרות תיקון כתב התביעה לאור האמור בחוות דעתו של המומחה (תקנה 136 לתקנות הישנות), סבורני כי אין מקום לפנות לתקנה הכללית (תקנה 46(א) לתקנות החדשות), המסמיכה את בית המשפט לאפשר את תיקון כתב התביעה בכל עת. משכך, עלינו לבחון את תיקון כתב התביעה בראי תקנה 136 לתקנות הישנות; בחינה אשר לא נעשתה כלל על ידי בית המשפט קמא, בשים לב למסקנתו כי תקנה זו אינה בת תחולה בענייננו.
יוצא, אפוא, כי תיקון כתב התביעה בוצע במסגרת סד הזמנים הקבוע בתקנה 136 לתקנות הישנות, וממילא לא באה לפניי כל טענה בעניין זה. נותר לבחון האם התיקון הוא "לאור האמור בחוות הדעת". בפסיקת בית המשפט העליון נקבע בנוגע לתקנה 136 לתקנות הישנות, כי על תיקון כתב הטענות "... להיות בזיקה לחוות דעת מומחה בית המשפט, ובית המשפט לא יאפשר 'מקצה שיפורים' לעניינים שאינם נובעים מחוות הדעת" (רע"א 3901/21 פלוני נ' שרותי בריאות כללית, פסקה 10 (22.7.2021)).
סוף דבר בשים לב לאמור לעיל, מצאתי כאמור לקבל את הערעור ולבטל את החלטתו של בית המשפט קמא, באופן המתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בסופו של יום, ובהמשך להסכמת הצדדים בכל האמור בראש התביעה של ליקויי הבנייה ועל-פי קביעות המומחה שנהב בחוות דעתו, ניתן ביום 13.9.20 פסק דין חלקי לתשלום סך של 74,580 ₪, בתוספת הפרישי ריבית והצמדה (למדד תשומות הבנייה) מיום 10.3.19 ועד לתשלום בפועל (כפי שהתבקש על-ידי התובעים ומשלא באה טענה בעיניין זה מצד הנתבעת).
המפרט הטכני קובע בהקשר זה בסעיפים 2.8 ו-2.9 כדלקמן: "2.8 תיקרות: בכל הקומות בטון מזויין בלי ו/או עם מילוי בלוקי איטונג או בלוקי בטון בעובי לפי קביעת האדריכל ומהנדס הקונסטרוקציה.
על כן וככל שחל עיכוב במסירה בשל קריסה כלכלית של קבלן המשנה, הנתבעת היא האחראית לכך ביחסיה אל מול התובעים (ראו: תא"מ (שלום ראשל"צ) 39450-03-17 נכסי יונט יגאל אלון תל אביב בע"מ נ' יקותיאל ביזנס סנטר בע"מ, פסקות 37-33 לפסק הדין (4.9.2018); תא"מ (שלום ת"א) 35269-08-17 פריש נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ, פסקה 23 לפסק הדין (22.12.2018); אולם ראו: ת"א (שלום י-ם) 55025-01-15 שם טוב נ' אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ, פסקה 32 לפסק הדין (15.11.2016) ופסק הדין בעירעור עליו בע"א (מחוזי י-ם) 57221-12-17 שם טוב נ' אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ, פסקה 41 לפסק הדין (16.8.2017).
...
לעומת זאת איני מקבלת את טענות התובעים כי יש לחשב את העיכוב במסירת הדירה, ולו באופן חלקי, עד עצם היום הזה נוכח הליקויים שנמצאו בדירה.
מכל האמור עולה המסקנה כי יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עיכוב של שמונה חודשים במסירת הדירה (11 חודשי עיכוב במסירה לעומת מועד המסירה החוזי, בהפחתת 3 חודשים לפי סעיף 7.2 להסכם).
סוף דבר התביעה מתקבלת כך שעל הנתבעת לשאת בסכומים שבהם חויבה בסעיפים 4, 6, 18, 22 ו-25 לעיל.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפסק הבוררות קבע הבורר כי "בפרויקט זה איכות התיכנון הייתה ירודה ודלה עד כדי כך שניתן לומר שרמת התיכנון הייתה ברמה של תיכנון ראשוני. לא היה תיכנון מפורט לבצוע כנדרש, לא היו מפרטים ולא היו תכניות ייצור והרכבה כנדרש להקמת קונסטרוקציית פלדה. כל השירותים ההנדסיים והאדריכליים בפרויקט זה ניתנו על-ידי איש אחד - מר מנשה דגן. הוא שימש כאדריכל, מהנדס קונסטרוקציה (בשיתוף מהנדס אהרון ****) ומפקח...". הבורר ציין כי לא זו בלבד שלא היה תיכנון מפורט, גם לא הייתה בקרה מקצועית ופקוח כנדרש.
לפיכך "לא פלא הדבר שתהליך הבצוע היתנהל עם הרבה חיכוכים וטענות הדדיות בין הקבלן והמזמין". הבורר הוסיף וקבע כי "עבודות השלד כפי שבוצעו על-ידי הקבלן אינן מושלמות ואינן נותנות מענה נכון לתיפקוד הבניין. ישנם ליקויים וחוסרים בעבודות השלד. ניתן לומר שאיכות התיכנון הירוד תרמה תרומה משמעותית לתוצאה הסופית של פרויקט זה שלא הגיע לסיומו כנדרש וכמצופה על-ידי המזמין. לשני הצדדים יש חלק בתרומה למצב התיכנון הירוד. מצד אחד המתכנן שאחראי על רמת התיכנון שהוא בעצם בא כוחו של המזמין ומצד שני הקבלן, שהיה עליו להשלים תיכנון ולהכין תכניות ייצור והרכבה, משמע, לשני הצדדים יש אשם תורם לתוצאה הסופית". בהמשך נפנה הבורר להכרעה בשאלת קביעת החשבון הסופי ובעניין זה קבע כדלקמן: "החשבון הסופי שנבדק ואושר ע"י המתכנן / מפקח מנשה דגן מסתכם ב - 1,703,323 ₪ לא כולל מע"מ. בעוד שהקבלן (המבקש - ב.ט.) טוען שסך זה אינו כולל תוספות ושינויים. לאחר שבדקתי את כל החומר שהוגש לי ע"י שני הצדדים מצאתי שבדיקתו של מנשה דגן את החשבון הסופי כאחד שליווה את הפרויקט זה (כך במקור - ב.ט.) על כל שלביו הנה נכונה". אשר לשאלת הליקויים, הבורר ציין כי לבקשתו נערך על-ידי מנשה דגן (להלן: "דגן"), דו"ח ליקויים, וכי: "דו"ח הליקויים שנערך ע"י מנשה דגן לבקשתי נערך בסוף תהליך הבוררות וזאת לאחר מספר ביקורים משותפים בבניין ולאחר מתן עדותו, משקפים להערכתי נכונה את ליקויי הבצוע של הקבלן בפרויקט זה". בסיכום פסק הבוררות קבע הבורר כדלקמן: "החשבון הסופי בעבור העבודה שבוצעה ע"י התובע נשוא החוזה הוא 1,730,323 ₪ לא כולל מע"מ.
דיון והכרעה לאחר ששבתי ובחנתי טענות הצדדים סבורה אני כי נפלו בהליך הבוררות ובפסק הבוררות פגמים המצדיקים את ביטולו של פסק הבוררות - ואנמק מסקנתי זו. עיון בפסק הבוררות מעלה כי חרף הבקורת הקשה שהבורר מעביר על איכות השירותים ההנדסיים והאדריכליים שניתנו על-ידי דגן ששמש כאדריכל המתכנן ועורך הבקשה להיתר בניה מטעם המשיב, ראה הבורר לקבל במלואה את עמדתו וחוות דעתו של דגן, הן בסוגיית החשבון הסופי והן בסוגיית הליקויים ועלותם.
...
משהגעתי לכלל מסקנה כי דין פסק הבוררות להתבטל מחמת אי מתן הזדמנות נאותה למבקש להעלות טענותיו ולהביא ראיותיו בדרך של חקירה נגדית של כלל העדים ובמיוחד של דגן שחוות דעתו אומצה במלואה על-ידי הבורר, לא ראיתי מקום להרחיב הדיון בשאלה אם אימוץ מסקנותיו של דגן מהווה עילה לביטול פסק הבוררות בשל חריגה מסמכות על פי סעיף 24(3) לחוק הבוררות.
אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הבוררות כמבוקש בהפ"ב 2174-01-15.
הבקשה לאישור פסק הבוררות (הפ"ב 18259-12-14), נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2002 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

60,000 ש"ח בצירוף מע"מ. המומחה העריך כי יש ליחס את כל הליקויים לתיקון לקבלן, ואילו לגבי אי ההתאמות שאינן לתיקון: "להערכתי יש ליחס 50% מהסכום הכספי של ירידת הערך ללקויים שאין כדאיות לתקנם בגין ליקויי בצוע שהינם באחריות הקבלן ו-50% מהסכום לליקויי תכנון (אי התאמת תכניות קונסטרוקציה לתכנון שאושרו ע"י הועדה המקומית), שהנם באחריות מתכנן הקונסטרוקציה (מתכנן השלד)". הבאתי הדברים בשם אומרם, שכן מתברר, כי למרות שתכניות השלד הוכנו על ידי מר וולף, הן הוגשו בשמו של מר בק. הסיבה לכך היא העובדה שמר וולף אינו מהנדס, ועל כן הוגשו התכניות בשם מר בק. בנוסף לאמור, נערך ביקור במקום על ידי בית המשפט.
בעניננו עוד יותר כך, שכן הקבלן אחראי היה גם על הגשת התכניות, ועל כן אם נפלה טעות בין התכניות ההנדסיות לאדריכליות, ברורה אחריות האחראי לתכניות, ואף לבניה לפיהן, לאי התאמה זו. תפקידו של מר וולף לא הסתכם בהכנת תכניות הבנין.
...
למרות שנטען כלפיו כאילו היה עליו לפקח באורח צמוד, לא הונחה בפני תשתית ראייתית כלשהי לטענה זו. השאלה היא, האם כמפקח עליון, צריך היה מר וולף להשגיח באי ההתאמה שבין התכניות האדריכליות לבין תכניות הבצוע? והאם משנבנה השלד, אמור היה להבחין בחוסר התאמה זה? לאחר שנתתי דעתי על עדויות המומחים, ולמעשה לעדות וולף עצמו, אני סבורה כי חלק בלתי מבוטל מן האחריות רובץ עליו.
לא התייחסתי במסגרת זו אלא לחות דעת מטעם התובעים ולחות דעת המומחה מטעם בית המשפט, על מנת להראות כי אף עיון בחוות הדעת הטובות ביותר לתובעים אינן מביאות למסקנה שהתובעים מבקשים להגיע אליה.
אין זאת משום שההתקשרות עם איתן בק היתה אישית, אלא משום העובדה שיש לראות באי ההתאמה בין התכניות ההנדסיות לתכניות האדריכליות, משום התרשלות אישית של מר בק. מר בק חתום, כזכור על שתי התכניות, הוא בעל מקצוע, הכלים כולם בידיו, ומשלא הביא הסבר כלשהוא לשוני שבין התכניות, אין מנוס מן המסקנה כי התרשל בביצוע עבודתו.
הואיל ואינני מקבלת גישה זו, לא אורה על תיקון כזה מטעם הקבלן.
בנוסף לכל האמור לעיל זכאים התובעים גם לפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון: עגמת הנפש בגין אי ההתאמות, בגין ההבנה שלא ניתן לקבל את הבית שחלמו עליו, בגין הדחיה בקבלת הבנין-מזכה גם היא בפיצוי, אותו אני שמה בסכום של-.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו