המחלוקות בתיק הן בעיניין שיקים שהמשיב אוחז, כאשר עקר המחלוקת בין הצדדים היה בשאלה לאיזו מטרה ניתנו השיקים, אם ניתנה תמורה עבורם, אם על המערער לשלמם ואם השיקים הוצאו מהמערער תחת כפיה ואיומים.
השיקים נמשכו על ידי המערער מחשבונו הפרטי בבנק הפועלים.
עוד הוסיף אלימלך וטען כי אין קשר לשיקים נשוא ההיתדיינות לעבודתו של סינה בפרוייקט ענתות כיוון שסינה המשיך לבצע את העבודות בפרוייקט וקיבל את התשלומים מקבלן המשנה – קריגר נדל"ן, שהעסיק את א.ד.פ.
טיעוניו של סינה בבית משפט קמא
סינה טען כי ביום 12/3/14 הזמינה חב' א.ד. פ ממנו במסגרת פרוייקט ענתות עבודות אלומיניום בסכום של 660,845 ₪.
...
בע"א 323/89 קוהרי נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, נפסק:
"אם נגיע לכלל מסקנה, כי המימצאים העובדתיים מעוגנים בחומר הראיות, שניתוח המשמעויות סביר והגיוני ואין בקביעת העובדות או בהבנת השלכותיהן שגיאה עקרונית ובסיסית; ואם נשתכנע שהדין יושם על התשתית העובדתית כהלכה, כי אז אין לנו כדרגת ערעור להתערב באלה. אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית. אין אנו נדרשים להציג פסק-דין משלנו העונה, לפי הבנתנו, על מכלול השאלות שהתעוררו, לצד פסק הדין של הדרגה הראשונה. עלינו, כאמור, רק להיווכח, כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהם והדין".
בנידוננו לא מצאתי כי קביעותיו של בית משפט קמא שגויות וזאת גם לאחר שבחנתי את טיעוניו של אלימלך בערעור ואת תשובותיו של סינה עליהן.
לפיכך וכאמור, הבקשה להורות על קבלת המסמך ולהחזיר לבית משפט קמא על מנת לשמוע את קריגר ואת הצדדים מעידים על האירועים שכבר נדונו על ידי בית משפט קמא –נדחית.
לסיכום
בהתאם למסקנותי דלעיל, הערעור נדחה.
כמו כן ישלם המערער למשיב את האגרה ששולמה על ידו בתוספת ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום התשלום.
