אחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד

ת.פ 62274-05-20 (ביחס לנאשם 2 בלבד) במסגרת תיק זה הורשע נאשם 2 על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים + סעיף 29 לחוק העונשין; החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים + סעיף 29 לחוק העונשין; והחזקת כלים, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים + סעיף 29 לחוק העונשין.

מובן כי מטרת גידולם היא הפקת רווח כספי, הגם שהדבר לא צוין במפורש בכתב האישום (אך צוין כי החזקת הכלים הייתה שלא לשימוש עצמי בלבד, וכך גם החזקת השתילים, וברי כי הדבר משליך במישרין על מטרת גידול הסמים).

בעיניין מדיניות הענישה בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית אפנה לרע"פ 5170/09 אבוטבול נ' מדינת ישראל (6.9.2009), בו אושר עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לנאשם שהחזיק 150 כדורי MDMA; ע"פ 7318/06 שריקי נ' מדינת ישראל (11.07.2007),‏‏ בו אושר עונש בן 8 חודשי מאסר בגין החזקת 18 טבליות מסוג MDMA, שלא לצריכה עצמית, וכן במועד אחר החזיק הנאשם סם מסוג קאנבוס במשקל נטו של 504.6 גרם, שלא לצריכה עצמית; ע"פ 9979/08 בודרם נגד מדינת ישראל (21.04.2009), בו אושר עונש בן 24 חודשי מאסר בפועל בגין אחזקת 242 טבליות סם מסוג MDMA וכ-1.98 גרם חשיש, שלא לצריכה עצמית; עפ"ג 29138-07-17 מדינת ישראל נגד ג'ית (17.08.2017), בו הוחמר עונשו של נאשם והועמד על 14 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת 12 פלטות חשיש במשקל 1.199 ק"ג וכן 408 טבליות סם מסוג MDMA, שלא לצריכה עצמית.

...

בגין העבירות בת.פ 62274-05-20 (תיק הגידול) אני גוזר על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל.

בהתאם לסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין אני קובע כי הנאשם יישא את שני העונשים תוך חפיפה חלקית של חודשיים והיתרה תצטבר, כך שסה"כ יישא בגין שני התיקים עונש מאסר בן 38 חודשים.

בהתאם להסכמת הנאשם, אני מורה על חילוט הרכוש והסמים כמפורט בכתב האישום בתיק הגידול.

ראו: "על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מלים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העקריים של הענישה בתחום הסמים." (ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010)) לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת ניתן להפנות לפסקי הדין הבאים: רע"פ 5170/09 אבוטבול נ' מדינת ישראל (6.9.2009) בו אושר עונש של 9 חודשי מאסר לנאשם שהחזיק 150 כדורי MDMA; ע"פ (מחוזי ב"ש) 7318/06 שריקי נ' מדינת ישראל (11.07.2007)‏‏ בו אושר עונש בן 8 חודשי מאסר בגין החזקת 18 טבליות מסוג MDMA, שלא לצריכה עצמית וכן במועד אחר סם מסוג קאנבוס במשקל נטו של 504.6 גרם, שלא לצריכה עצמית; ע"פ 9979/08 בודרם נגד מדינת ישראל (21.04.2009) בו אושר עונש בן 24 חודשי מאסר בפועל בגין אחזקת 242 טבליות סם מסוג MDMA וכ-1.98 גרם חשיש, שלא לצריכה עצמית; עפ"ג (מח' י-ם) 29138-07-17 מדינת ישראל נגד ג'ית (17.08.2017) בו הוחמר עונשו של נאשם והועמד על 14 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת 12 פלטות חשיש במשקל 1.199 ק"ג וכן 408 טבליות סם מסוג MDMA, שלא לצריכה עצמית.

אציין כי עבירה זו בוצעה חודשים ספורים לאחר העבירה מושא גזר דין זה. עם זאת, הבאתי בחשבון כי למעט עבירות אלו, עברו הפלילי כולל עבירות סמים לשימוש עצמי בלבד עד שנת 1999 (ולפני כן מדובר בעבירות עת היה קטין).

...

באשר לחומרת עבירת החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית ראו בע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל (18.5.2009): "אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונשה זהה [...]" נסיבות ביצוע העבירה: בהערכת חומרת נסיבות ביצוע עבירות סמים ישנה חשיבות, מן הסתם, לבחינת סוג הסם וכמותו (ע"פ 1654/16 שרר נ' מדינת ישראל (27.2.2017)).

המבקש נתון בתנאי מעצר בית הכוללים חלונות איוורור יומיים בני 5 שעות וזאת בגין כתב אישום המייחס לו עבירות של גידול סמים מסוכנים ואחזקה שלא לשימוש עצמי של כ-11 ק"ג סם מסוג קאנביס.

לדידי, בחלוף כעשרה חודשים מאז הגשת כתב האישום; ובשים לב לעבר הנקי; להיעדר הפרות; להודאה בכתב האישום המבטאת קבלת אחריות; להתגייסות המבקש להליך הטיפולי (על אף שמדובר בשלב מוקדם יחסית), ניתן לומר שהמסוכנות פחתה באופן המצדיק מתן אפשרות לעבוד ובילבד, כאמור, שלא יהיה בכך לסכן את ביטחון הציבור והכל על רקע המסוכנות המסוימת.

...

על רקע זה בחנתי את הבקשה וסברתי כי ניתן להיעתר לה ובלבד שהמעסיק יחתום על כתב ערבות להבטחת קיום תנאי השחרור שנטל על עצמו.

סיכומו של דבר שאני מקבל הבקשה ומשנה את תנאי השחרור באופן הבא: המבקש יהיה רשאי לצאת בימים א-ה בין השעות 06.30-17.30 (כולל זמני נסיעה) על מנת לעבוד בבית העסק בשם "רוסמן לוגיסטיקה בע"מ" ברחוב חלוצי התעשיה 48 חיפה (להלן – בית העסק).

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

עוד נטען, כי במועד הרלוואנטי לכתב האישום, החזיק הנאשם בצוותא חדא עם שותפו לדירה בכלים להכנת סם שלא לשימושו העצמי בדמות משקל דיגיטאלי ושקיות שקופות וכי השניים גידלו בצוותא חדא במקומות שונים מחוץ לדירה שתילים של סם מסוג קנביס.

ברוח דברים אלו, לא התעלמתי מכך שכמות הסם שגידל והחזיק הנאשם במקרה הנידון, העובדה כי הסם פוזר בכמה מוקדים בדירה וכי בהחזקתו של הנאשם נמצא משקל דיגיטאלי, יכולים לשמש כאינדיקציה ואף כחזקה לכך שהדברים נעשו שלא לצורך שימוש עצמי בלבד (ראו והשוו, רע"פ 314/16‏ גיא בן צבי נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 22.02.2016)).

וכך נוסח העניין בקפידה בת"פ (שלום י-ם) 7414-01-15 מדינת ישראל נ' ניסים שגב (פורסם בנבו, 26.02.2017)): ".... רוצה לומר, יש מי שמחזיק סם שלא לצריכה עצמית ומטרתו היא לסחור בו ולהפיצו, ויש מי שעושה כן ומטרתו היא להשתמש בסם יחד עם חבריו הקרובים וליתן להם אותו ללא תמורה. זה מחזיק וזה מחזיק, אלא שזה סוחר של ממש, והשני מצוי במקום אחר וצדדי, קרוב יותר לזה המחזיק כמות העולה כדי שימוש עצמי בסם מסוכן. זה מצוי בתחום הפלילי ואף חברו, אלא שזה נעוץ בו עמוק, והשני אך נוגע בפליליות הכרוכה במעשיו". בסיכומה של נקודה זה ייאמר, כי אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות – ומבלי להיתעלם מהחזקה החוקית ומרמת האשמה ה"רישמית" שהיא יוצרת, הרי שיש להניח לזכותו של הנאשם כי רמת האשמה המוטלת לפתחו אינה גבוהה, עת לא הוכח לפניי כי מטרת הנאשם הייתה להפיץ את הסם או לסחור בו. לבסוף, נתתי דעתי לכך שכתוצאה ממעשיו של הנאשם לא נגרם נזק מוחשי כלשהוא.

ואם לא די בכל אלה, הרי ששם האישום ייחס לנאשם גידול סם מסוג קנביס בלבד כאשר, מבלי להפחית מהחומרה שבכך, בעניינינו הנאשם הורשע (כאמור זה מכבר) בין היתר באחזקה של סמים "קשים" יותר מסוג LSD ו- MDMA; בכל הנוגע לת"פ 5341-07-19 מדינת ישראל נ' דהן, הרי ששם היתקבל תסקיר חיובי ביותר בעיניינו של הנאשם תוך ששרות המבחן ציין כי הלה עבר שינוי משמעותי באורחות חייו, ועל כך העידו בדיקות השתן שהלה מסר שנמצאו נקיות משרידי סם וזאת בשונה מעניינו של הנאשם שלפניי.

...

לאור אלה, כאמור, שוכנעתי כי לא ניתן במקרה זה להימנע מהרשעתו של הנאשם מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים.

לאור כל האמור, משקבעתי כי הנאשם לא הוכיח שהרשעתו עלולה להסב לו נזק ממשי, כך שלא ניתן לומר כי קיים יחס שאינו סביר בין חומרת העבירות לבין הנזק הצפוי לו מן ההרשעה; ולאחר ששוכנעתי כי לא ניתן במקרה הנדון להימנע מהרשעתו מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה הרלוונטיים, הריני מורה כי הרשעתו של הנאשם תיוותר על כנה.

מכל המקובץ לעיל, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשים מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות.

כתב האישום והשתלשלות הדיון נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בנגוד לסעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.

בנוסף, לחובתו מספר הרשעות, אם גם ישנות, חלקן חוזרות ונישנות, בגין עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב, החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית, יצוא/יבוא/מסחר/הספקה של סמים מסוכנים, הפרת הוראה חוקית, חבלה במזיד ברכב, שבל"ר ונטישה במקום אחר; · גליון רישום תעבורתי של הנאשם (ת/19ב') – לחובת הנאשם הרשעות, אשר חלקן חוזרות ונישנות, בעבירות כגון נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, נהיגה במהירות מופרזת, הפרעה לתנועה, נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש, נהיגה ברכב לא תקין, ועוד.

עובדה זו היא המצדיקה גם את חילוט הרכב, וזאת בהתאם לקביעות בית המשפט בהכרעת הדין בנוגע לשימוש הנאשם ברכב זה. סיכום לאחר שעיין בטענות התביעה בכתב; שמע טענות הצדדים על פה; עיין בראיות לעונש; שמע את דעת ההגנה לענין העונש; עיין בפסיקה שהוגשה; ולאחר ששמע דברו האחרון של הנאשם; גוזר על הנאשם את עונשים כדלקמן: 42 חודשים מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד, על פי רשומי שב"ס; 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בנגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, או עבירה מסוג פשע בנגוד לחוק המאבק בתופעת השמוש בחומרים מסכנים, תשע"ג – 2013; 6 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בנגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, או עבירה מסוג עוון בנגוד לחוק המאבק בתופעת השמוש בחומרים מסכנים, תשע"ג – 2013; קנס בסך 15,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו.

...

· ע"פ 4592/15 פדידה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) – נדחה ערעורם של נאשמים אשר הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע, אחזקת סם מסוכן (המערער 2) וסיוע לאחזקת סם מסוכן (המערער 1) על גזר דינם.

· ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) – נדחה ערעורו של המערער, אשר הורשע, על סמך הודאתו, באחזקת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-43 גרם, שלא לצריכה עצמית.

עם זאת, סקירת הפסיקה מובילה למסקנה, כי ככלל, בעבירות של החזקת סמים מסוכנים, מהסוגים ומהכמויות המפורטות בכתב האישום, דינם של הנאשמים הוא מאסר בפועל בכליאה ממשית, לתקופות משמעותיות.