כנגד הנאשם נרשמה, ביום 16/02/20, הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אחיזה או שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, בעת שהרכב היה בתנועה (להלן – הדו"ח), בנגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.
לעדותו ישב במושב הנוסע בניידת מישטרה אשר עמדה מוסתרת בין שני בתים במרחק של 10 מטר לערך מן הכביש, כשחזיתה פונה אל מעגל תנועה, והבחין ברכב הנאשם נוסע בתוך מעגל תנועה, מכיוון רחוב פינס ופונה שמאלה לכיוון רחוב דרך ארץ כשהנהג אוחז ביד ימין במכשיר טלפון נייד בגובה החזה.
בעבירות המתרחשות בתוך הרכב כגון שימוש אסור בטלפון נייד או אחזקתו ואי חגירת חגורת בטיחות – יש להקפיד הקפדה יתרה בעת בחינת דיות הראיות, כמותן ואיכותן.
...
אקדים ואציין כי מבחינה עובדתית לא שוכנעתי, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם אחז בטלפון ביד ימין ולאור הנימוקים להלן, אקבע כי אפשרית היא גרסת הנאשם לפיה נגע ביד ימין במסך הטלפון שהיה מונח במתקן על שמשת רכבו, בעת תנועת רכבו בכיכר, כדי לסגור אפליקציית הניווט שפעלה:
מצאתי כי תיעוד נסיבות ביצוע העבירה במסמכים שהוגשו על ידי עדי התביעה ועדויותיהם בפני חסרים פרטים מהותיים:
· עדי התביעה לא פרטו מהו פרק הזמן בו הבחינו בביצוע העבירה, מרחק הנסיעה שעבר רכב הנאשם בעת ביצוע העבירה לכאורה ומה היתה מהירות נסיעת רכב הנאשם.
ר' גם אמרת אגב של כב' הש' העמית י. צלקובניק בעפ"ת (מחוזי מרכז) 2345-07-21 דברשוילי ג'ינו נ' מדינת ישראל (22.01.21):
"ב"כ המערער ביקש לתמוך טיעונו בפסק הדין שניתן בבית משפט לתעבורה בחיפה בתת"ע 12593-02-19 ובתיק בית הדין הצבאי לתעבורה 67/19, אולם עסקינן על פי העובדות שהתבררו בשני המקרים, שלא כבעניינו של המערער, כי מדובר במכשירי טלפון שהיו מותקנים במתקן קבוע ברכב, שבהם נעשה שימוש אינהרנטי לקבלת שיחה או לסילוק פרסומת מתצוגת ניווט, בלחיצה בודדת."
מאמירה זו נלמד כי כב' בית המשפט המחוזי מאמץ את המסקנה לעיל – נגיעה בודדת במסך הטלפון המונח במתקן קבוע ברכב – אינה אסורה.
לאור כל האמור לעיל, ומאחר שלא שוכנעתי מעבר לכל ספק כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו (אחיזה בטלפון נייד אגב תנועת הרכב) ולאור מסקנתי כי מותרת נגיעה בודדת במסך הטלפון לשם כיבוי אפליקציית הניווט או הפעלתה, החלטתי לזכות את הנאשם, ולו מחמת הספק.
