אחוזי נכות: צלקות בביטוח לאומי

בנוסף, החליטה הועדה להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") בשיעור של 25%.

מדווח על הפרעה תחושתית בצד רדיאלי גם קרבתית לצלקת וגם רחקנית לה. ממצאים קליניים אלה מרמזים על העידר פגיעה עצבית באצבע IV המזכה באחוזי נכות.

על פי הפסיקה, משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לועדה רפואית לעררים בפסק דין עם הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160).

...

לסיכום, הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין בכל הנוגע לשיתוק החלקי בעצב המדיאנוס, בדקה את המערער בעניין זה, התייחסה לבדיקת ה-EMG מיום 11.8.2013 והחליטה דווקא לקבל את הערר בעניין זה. עם זאת, הוועדה גם החליטה שלאור בדיקתה הקלינית, היא אינה מקבלת את קביעתו של ד"ר גורן מטעם המערער כי המדובר בנכות בשיעור של 5%, אלא בנכות של 2.5% מותאם, הואיל והמדובר בפגיעה שהיא פחותה מקלה מאד בהתאם ללשון הפריט.

הוראות פסק הדין התייחסו לשני נושאים: הצלקות והפגיעה העצבית, כאשר לא הוטלה על הוועדה כל הוראה בנוגע להגבלת תנועות באצבע מס' 4, ומכאן כי דין טענה זו של המערער גם להידחות.

לסיכום – סיכומו של דבר, הוועדה קיימה במקרה שבנדון את הוראות פסק הדין, ולא נפל בהחלטתה או במסקנותיה כל פגם משפטי, ומכאן דין הערעור להידחות.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 50116-11-14 26 פברואר 2019 לפני: כב' השופט עמיצור איתם המבקש סרג פיטוסי המשיב המוסד לביטוח לאומי פסק דין

בממצאים הרפואיים נקבע כך:"הועדה עיינה שוב ... ומצאה טעות בהחלטה מ17.6.14 לגבי הצלקת בעקבים , ערר המוסד מ25.10.11 ישבה וועדת ערר ב21.11.11 והחליטה שמדובר בדלקת עדינה ביותר לא דביקה, לא מכערת וללא כל ממצא של ... ועל כך לא מקנה אחוזי נכות... בטעות רשמה אחוזי נכות שלמעשה בוטלו...מצב לאחר קרע בגיד אכילס קרסול שמאל.. נכותו לפי חו"ד יפה-נורולוג. 10% לפי 29(6)2 . מבחינה נפשית 0% לפי 34א(1) . כפי שנקבע בועדה מ-13.11.03 נכותו 10% לפי 51(8)(א) . סה"כ חלה החמרה מ-12.7.11 נכותו 19%." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין העירעור להדחות: אשר לעניין הנורולוגי, עיון בסיכומי המערער מעלה כי למעשה אין לו השגות על קביעת הנוירולוג לגופה (אשר קבעה כי חלה החמרה במצבו) אלא שהוא טוען כי היה על הועדה להתייחס גם לצלקת שנגרמה כתוצאה מן הפרוצידורה של השתלת הקוצב.

...

בממצאים הרפואיים נקבע כך:"הוועדה עיינה שוב ... ומצאה טעות בהחלטה מ17.6.14 לגבי הצלקת בעקבים , ערר המוסד מ25.10.11 ישבה וועדת ערר ב21.11.11 והחליטה שמדובר בדלקת עדינה ביותר לא דביקה, לא מכערת וללא כל ממצא של ... ועל כך לא מקנה אחוזי נכות... בטעות רשמה אחוזי נכות שלמעשה בוטלו...מצב לאחר קרע בגיד אכילס קרסול שמאל.. נכותו לפי חו"ד יפה-נוירולוג. 10% לפי 29(6)2 . מבחינה נפשית 0% לפי 34א(1) . כפי שנקבע בוועדה מ-13.11.03 נכותו 10% לפי 51(8)(א) . סה"כ חלה החמרה מ-12.7.11 נכותו 19%." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות: אשר לעניין הנוירולוגי, עיון בסיכומי המערער מעלה כי למעשה אין לו השגות על קביעת הנוירולוג לגופה (אשר קבעה כי חלה החמרה במצבו) אלא שהוא טוען כי היה על הוועדה להתייחס גם לצלקת שנגרמה כתוצאה מן הפרוצדורה של השתלת הקוצב.

לטענתו גם אם הנוירולוג לא התייחס לכך היה על הוועדה למנות מומחה מן התחום הפלסטי אשר יקבע מסמרות בשאלה זו. דין הטענה להידחות.

לטעמי גם דינן של טענות אלו להידחות.

טענת המערער כי היה על היועץ להמתין עד לסיכום המסקנות הנוירולוגיות אינה מעוגנת בנוהל או בדין ועל כן היא נתונה לשיקול דעתו המקצועי הרפואי של היועץ ואין להתערב בה. בנסיבות אלו גם בעניין הפסיכיאטרי מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין המחזיר.

1.2 ביום 16.2.2004 הגיש המערער ערעור לוועדה הרפואית העליונה, בפניה עמד ביום 2.6.2004, אשר אישרה את קביעתה של הוועדה הרפואית מדרג ראשון לפיה "אין נכות", תוך שציינה כי "לגבי טינטון ... אין באפשרותה להעניק ... אחוזי נכות ... שכן התנאי לכך המצויין בתקנון של משהב"ט דורש בפירוש פגיעה בתדר 3000 הרץ בנוסף לפגיעה ב- 4000 הרץ על מנת להכיר בתלונה זו" ו"התנאי הזה אינו קיים במקרה הנידון" (ציטוט מתיקו הרפואי של המערער אצל המשיב – מוצג 6 למוצגי המשיב).

כך למשל בעיניין ארגון נכי צה"ל התקבלה הטענה כי אין להצדיק הבחנה לרעת נכי צה"ל בהשוואה לנכי הביטוח הלאומי בקביעת דרגת נכות בגין צלקות (וראו גם בג"ץ 9863/06 קר"ן – עמותת קטועי רגלים לוחמים נ' מדינת ישראל – שר הבריאות [פורסם בנבו], 28.7.08)).

...

10.1 אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה תיקון התקנה בשנת 1995 נועד להטיב עם הנכה ואך מטעם זה אין לקבוע כ"תנאי מקדים" לחלות התקנה קיומו של ליקוי בתחום הדיבור, תנאי אשר לא נדרש בתקנה 72(4)(ד) לתקנות טרם התיקון.

מאחר שהמערער סובל מליקוי באוזנו השמאלית בתחום הצלילים הגבוהים של 4000 הרץ וירידת השמיעה שלו הינה למעלה מ-25 דציבלים, הוא עונה בכך לתנאי תקנה 72(ג), ולכן אני סבור שדין הערעור להתקבל.

כן מקובלת עלי עמדת השופט אטדגי לפיה הדרישה "בתחום צלילים גבוהים 3,000 ו-4,000 הרץ" מבטאת מתחם, מנעד, שגבולותיו בין 3000 הרץ לבין 4000 הרץ, לאו דווקא לדרישה דווקנית מצטברת של תדר 3000 הרץ ו- 4000 הרץ, במובחן מאלו שבמרווח, ובהלימה למתחם סעיף 72.

יהודית שבח, שופטת, סג"נ התוצאה בדעת רוב של השופטת שבח והשופט אטדגי, וכנגד דעתה החולקת של השופטת יעקובוביץ – הערעור מתקבל, באופן שנקבע כי הליקוי באוזנו השמאלית של המערער מכניסו לגדרי סעיף 72.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 50808-03-22 ניתנה ביום 08 יוני 2022 יצחק דדוש המבקש המוסד לביטוח לאומי המשיב בשם המבקש – עו"ד ענבר לוית בשם המשיב – עו"ד יוסף פולסקי החלטה

הועדה דחתה את ערעור המבקש בגין שיעור אחוזי הנכות שנקבעו בשל סרטן העור, הצלקות והנכות פסיכיאטרית וקבעה למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 19% לאחר הפעלת תקנה 15.

...

נכות פסיכיאטרית –המערער טען כי הוועדה לא התייחסה באופן מפורש לחוות דעתו של ד"ר לנדא, בית הדין קבע כי דין הטענה להידחות.

מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה ערכה למערער בדיקה פסיכיאטרית מקיפה, תיארה את ממצאיה בפירוט והגיעה למסקנה דומה לזו של המומחה מטעם המערער, כי המערער סובל ממצב דכאוני תגובתי לבעיה גופנית.

אשר על כן סבור המשיב כי לא נפלה טעות משפטית בפעילות הוועדה או בפסק דינו של בית הדין קמא ודין הבקשה להידחות.

ח.לאור האמור לעיל, אין גם מקום לאיין הנכות כבקשת הנתבעות בסעיפים 30-26 לסיכומיהן למרות עדותו של פרופ' הלל כי: "הכיפוף של הברך ברגל הפגועה בבדיקה הגיעה ל-125 מעלות כשברגל הלא פגועה הכיפוף הוא עד 150 מעלות, כלומר יש הבדל קטן במידת הכיפוף כשאנו יודעים שלפי סעיפי המל"ל, כיפוף מעל 90 מעלות אין נכות, במקרה זה היה הרבה מעל 90 מעלות, מילולית הוא צודק אך מעשית ומבחינה תיפקודית וסעיפי המל"ל זה לא מקנה כל נכות" (עמ' 24 לפרוטוקול שורות 24-21).

ט.ד"ר טופז, אשר נתמנה כמומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית, היה בדיעה כי: "פציעתו של גלעדי יגאל בתאונת הדרכים ב-29.6.00 גרמה לצלקות בסנטר בכתף-זרוע וירך משמאל. מכלול הצלקות מגביל בלבוש, הצלקות בחלקן היפרטרופיות, מכערות, והקנו 10 אחוזי נכות אסתטית בהסתמך על סעיפים 75(1) ב' ו-75(2) ב' מתקנות הביטוח הלאומי מתואמים. דרגת נכות זאת תקפה במשך שנה מיום פציעתו.

...

לפיכך דין התביעה היה להדחות בראש נזק זה, אך מאחר והתובע היה במעקבים ונזקק לטיפולי פיזיוטרפיה נראה לי לנכון לפצותו בסך 500 ₪.

למרות שלאור האמור לעיל סביר כי התאונה אכן היתה תאונת עבודה, משהצהיר התובע כי התאונה לא היתה תאונת עבודה, לא יוכל להגיש תביעתו למל"ל והנתבעות אינן צפויות לסיכון של תביעה גם מהמל"ל ועל כן נדחית דרישתן לנכוי תגמולי מל"ל רעיוניים.

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע כדלקמן: א.כאב וסבל 24,514 ₪ ב.הפסד השתכרות בעבר 7,800 ₪ ג.הפסד השתכרות לעתיד 100,000 ₪ ד.הוצאות רפואיות 2,000 ₪ ה.הוצאות נסיעה 500 ₪ סה"כ 134,814 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית בשיעור 4% לשנה, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ. 6.