אחוזי נכות על הגבלה קלה בסיבוב הצוואר

עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי ב"כ המערערת טענה כי : "מפנה לתעוד רפואי המעיד על כאבים ומיגבלות בתנועות הצואר והשכמות מאז התאונה.... מאז התאונה תעוד על כאבים ומיגבלות בעמ"ש צוארי משפיע על כושר הפעולה . נאלצה לקחת עובדת במקומה. מפנה לסעיף 35 1 ב". הועדה סיכמה את מסקנותיה כך: "... בדיקתה הגופנית בעיניין עמ"ש צוארי, עמ"ש מותני, תנועות כתפיים ופרקי הירכיים הייתה תקינה לחלוטין ללא כל הגבלה כלשהי בתנועה אשר מעניקה אחוזי נכות. על כן הועדה מקבלת את הקש"ס בין כאבי הצואר, כאבי הגב, כאבי הכתפיים ופרקי הירכיים לתאונה הנדונה, אך קובעת כי לא נותרה נכות צמיתה בגין תלונות אלו". המערערת מפנה לעובדה כי הועדה בישיבתה מיום 12.8.18 טרם פסק הדין ערכה בדיקה של הצואר וציינה כך: "ללא הגבלות בתנועות הצואר בתנועות סיבוביות בכיפוף או ביישור. לדבריה בעת תנועה סיבובית של הצואר לימין מרגישה קרינה של כאב מעצם השכם לכיוון הכתף והזרוע". עוד ציינה הועדה באותו הדיון, כי ברשום בתיק הרפואי מיום 31.10.16 אובחנה "רגישות בשרירי העורף והשכמות". לטעמי, הואיל והועדה מצאה לנכון לשנות מקביעתה בנוגע לקשר הסיבתי, וקבעה כי היא מכירה בקשר הסיבתי בין הכאבים באיברים שצוינו לבין התאונה, היה עליה לשקול גם את שאלת קביעת הנכות בהתאם לתלונות הקיימות לגבי האיברים שהוכרו, ומשכך נדרשה להתייחס לטענותיה של המערערת לפניה בעיניין זה. בטיעוני המערערת לפני הועדה קיימת הפניה מפורשת לתקנה 35 (1)(ב) לתקנות המתייחסת למצב של "השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות". בעיניין ברע (ארצי) 49520-02-15‏ ‏ אל באש עומר נ' המוסד לביטוח לאומי (12.5.15) נקבע כי: "אשר לכאבים מהם סובל המבקש יצוין כי הועדה קבעה כי המבקש סובל מ"צואר כאבים בסיבוב לצדדים מעבר ל-°80". משנמנעה הועדה להתייחס לשאלה אם יש בכאבים מהם סובל המבקש כדי להשפיע על כושר הפעולה הכללי שלו, ראוי שתיעשה כן (עב"ל (ארצי) 9947-09-12 המוסד לביטוח לאומי - עמאד חביס (20.12.12))".

הועדה לא התייחסה כלל לאפשרות לקבוע נכות על פי פריט 35 לתקנות, הגם שטענה זו נטענה במפורש.

...

מנגד טען המשיב, כי דין הערעור להידחות מהטעמים הבאים: הערעור אינו מעלה שאלה משפטית.

לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל.

בסיכום החלטת הוועדה צוין במפורש, כי "הוועדה הרפואית החליטה לדחות את הערעור על דרגת נכות". מסקנה זו נכונה שכן בנקודה האמורה הערר נדחה.

סוף דבר הערעור מתקבל .

המומחה קבע כי בעקבות התאונה נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בהתאם להוראות סעיף 37(5)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), בשל הגבלה קלה בתנועות הצואר, נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 37 (7)(א) לתוספת לתקנות המל"ל בגין הגבלה קלה בתנועות גב תחתון ונכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 32(1)(א)(I) לתסופת לתקנות המל"ל במחצית מערך הסעיף המשקף את הגירוי השורשי הקל בגפיים התחתונות (הפרעה בתחושה וירידה ברפלקסים ללא כשל מוטורי) – ולסיכום נכות משוקללת של 23.05% ממועד התאונה ביום 22.10.15.

לגירסת הנתבעת, המומחה בדק 3 מישורי תנועה, מצא הגבלה קלה באחד מהם בלבד ומצא שיש מקום לקבוע נכות על בסיס מסקנותיו כאשר הסעיף הרלוואנטי בתוספת לתקנות המל"ל מדבר על הגבלה קלה, בינונית או קשה, ותו לא. לגירסתה, הגם שהתקנות מאפשרות להפעיל שיקול דעת, יש להפעילו בסבירות ובמקום שאדם סובל ממגבלה בכל מישורי התנועה ולא במישור אחד בלבד, כאשר שני המישורים הנוספים תקינים.

המומחה רשם את תולדות המקרה לפי התעוד הרפואי שעמד לרשותו ועל פי דברי התובע, וערך בדיקה גופנית במסגרתה נמצא בין היתר: "ספאזם בשרירי הגב-הצואר. אין רגישות ממוקמת בניקוש לאורך החוליות לכל אורך עמוד שדרה. בבדיקת הגבלת תנועות הצואר עלה כי קיימת הגבלה בסיבוב לצדדים עד 40 מעלות לכל צד. הטיה לצדדים 50 מעלות לכל צד, והגבלה בכיפוף הצואר לפנים עד מרחק 3 ס"מ בין הסנטר לבית החזה". בחוות הדעת נרשם כי ההפרעה היא בגלל כאב חזק שביטא התובע וציין כי יישור יתר הצואר נמצא תקין.

...

אציין כי לא הוכח לפניי כי התובע צפוי לקבל טיפולים מיוחדים שהם מחוץ לסל הבריאות בעתיד סיכום לסיכום – הפיצויים המגיעים לתובע בעקבות התאונה הם כדקלמן: הפסד השתכרות בעבר 35,000 ₪ הפסד השתכרות בעתיד 304,078 ₪ הפסד הפרשות המעביד לפנסיה 43,390 ₪ עזרת הזולת בעבר ובעתיד 20,000 ₪ הוצאות רפואיות, נסיעה ואחרות 3,000 ₪ נזק שאינו ממון 43,420 ₪ _________________________ _________ סך הכל 448,888 ₪ סוף דבר: אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע קיבל תשלום תכוף בסך של 10,000 ₪ ברוטו, אשר מגיע לידי 9,144 ₪ אותו יש לנכות מסכום הפיצוי.

לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 439,744 ₪.

הצד השלישי לא הגיש כתב הגנה בתיק ולהודעה שהוגשה נגדו ובהתאם אני מקבלת את ההודעה כנגד הצד השלישי ומחייבת אותו לשאת בכל הסכומים בהם חוייבה הנתבעת 2 בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין (שני המרכיבים ביחד) על סך 40,000 ₪.

בפניי בקשת הנתבעת 1 להבאת ראיות לסתור את קביעת הנכות על פי דין של המל"ל שניתנה בעיניינו של התובע בכל הקשור לתאונת הדרכים מיום 26.8.10.

נמצאה מיגבלה קלה בסיבוב הצואר, שאף היא אינה מהוה נכות לאור גילו של התובע.

בפרק "סיכום ומסקנות" נכתב, בין היתר: "לאור מכלול ממצאים קלים ביותר וברובם בלתי ספציפיים, אנו קובעים עבור כולם נכות בשיעור 5% לפי סעיף 35 (1) בין א' ל- ב'". דרגת הנכות היציבה נקבעה החל מיום 1.1.12.

...

גם אם מומחה אחר היה מגיע למסקנה אחרת (המבקשת לא הצביעה על מומחה כזה), אין בכך בכדי להתיר הבאת ראיות לסתור, שהרי אם נתיר הבאת ראיות לסתור כל אימת שיש מחלוקת רפואית בין מומחי וועדת המל"ל למומחה רפואי מטעם הנתבעת, תסוכל מטרת המחוקק לחסוך בצורך למנות מומחה רפואי, היכן שקיימת קביעה על פי דין.

אני מקבל את טענת ב"כ התובע לעניין ההבחנה בין הנכות שנקבעה בירך במקרה שבפנינו, לבין האירוע התאונתי הנוסף הנטען (איני קובע כל מסמרות בעניין אירוע זה) מיום 14.8.11, שהתובע, כנטען לא דיווח עליו לוועדה.

סוף דבר, אני דוחה את בקשת הנתבעת 1 להבאת ראיות לסתור.

הבדיקה הקלינית העלתה "הגבלה קלה בסיבוב הצואר לשמאל ורגישות קלה בשרירי הצואר האחוריים" ובשל כך נקבעו לתובע 5% נכות – מחצית השעור הנקוב בסעיף 37(5)א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") כן העלתה הבדיקה כי אין הגבלה בתנועות ע"ש מותני, אולם התובע מלין על כאב בסוף טווח הרמת הרגל הישרה ובסוף מתיחת העצב הפמורלי (דו"צ) ובשל כך נקבעו לתובע 5% נכות – בהתאם לסעיף 37(7)א לתקנות.

התובע נישאל לא מעט לגבי אופן השפעת הנכות על עסוקו ובענין זה הסביר כי אמנם שעות עבודתו נותרו כבעבר וכך גם הקף העבודה וההכנסות, אולם תפוקתו ירדה והוא נידרש להשקיע זמן רב יותר להפקת תוצרת וזוהי אחת הסיבות לכך שבחר להסתייע בעובדת שכירה לאחרונה, שתסייע בעמידתו בהתחייבויותיו המקצועיות (עמ' 9 שורות 8-13; עמ' 15 רישא).

אבדן כושר הישתכרות לעתיד התובע טוען להפסד קבוע בן 10% עד הגיעו לגיל 70 ובסך הכל – 478,680 שקלים תוך שהוא נוקב בחלופות נוספות של בסיס השכר או אחוז הגריעה הנטען.

...

סוף דבר טרם סיום מצאתי מקום להתייחס להתנהלות הנתבעת אשר הכבידה על קידום ההליך לקראת סיומו משעה שזו נמנעה ממתן מענה ענייני כנדרש בעקבות הדיון מיום 9.2.21.

בית המשפט מצא עצמו נדרש להעיר על כך מספר פעמים בהחלטותיו ובסופו של דבר נאלץ להקדיש קרוב לשעה מפתח דיון ההוכחות לטובת ברור שאמור היה להיעשות עובר לדיון, כשהפעם גילתה ב"כ הנתבעת נכונות וניסיון פעיל לבחון את הדברים ואת אפשרות גיבושה של הסכמה שתייתר את המשך ההליך, אם כי ללא הצלחה.

אין בנמצא ניכויים רלבנטיים, לרבות ניכוי רעיוני, ואפנה לתשובת התובע בסיכומיו בענין זה. בהינתן כל האמור, מורה אניע ל חיובה של הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כדי שיעורים אלה: א. שיעור נזקיו המפורטים לעיל בסך כולל של 249,309 שקלים.

תלונות המבקש תועדו בפרוטוקול הועדה כך: "מבחינה אורטופדית הבאתי סיכום על כך. יש בצואר ובגב תחתון. 2 ידיים עם רדימות וגם ברגליים שצריך לבדוק. יש בעיות בגוף - גב." הועדה בדקה את המבקש וסיכמה את ממצאיה כך: "בבדיקת הצואר פלקציה קדמית אדצטנדיה סיבוב והטיה הגבלה קלה כוח 5 על 5. CTS - יותר מודגש משמאל ללא סימנים קליניים מבחינת נפח שרירי טנר פינץ ואדוקציה של האצבעות בבדיקת הגב מותני השמנת יתר בעיקר בטנית. אקצטנדיה סיבוב הטיה ופלקציה עם הגבלה קלה לא נעזר בעזרים. כוח שרירים 5 על 5 מבחינה אורטופדית ונוירולוגית, הוועדה דוחה את הערר הוועדה מקבלת את חוו"ד הפנימאי והפסיכיאטרי." הועדה קיבלה באופן חלקי את הערר וקבעה למבקש נכות רפואית משוקללת בשיעור 65% מיום 30.9.18 ועד ליום 31.7.21, ונכות רפואית משוקללת בשיעור 56% החל מיום 1.8.21 בגין הנכויות הבאות: בתחום הפסיכיאטרי נקבעה למבקש נכות זמנית עד ליום 31.7.2021 בשיעור 20% בגין הפרעת היסתגלות, וזאת לפי פריט ליקוי 34(ב)(3) שעניינו "בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD; הפרעות היסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה מרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: (3) רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתיפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה"; בתחום הפנימי נקבעו למבקש הנכויות הבאות: היפרלפידמיה - 10% לפי פריט ליקוי 3ב שעניינו "הפרעות בפעילות (יתרה, מיעוטה או בלתי סדירה) עם סימנים קליניים ברורים (לא ממצאים מעבדתיים למיניהם בלבד) - ב. מצב כמתואר ב-א, בעזרת תרופות או טיפולים רפואיים אחרים הניתנים בהתמדה"; אזופגיטיס - 10% לפי פריט ליקוי 12 (2)(ג)(I) שעניינו "אזופגיטיס בצורה קלה"; אלרגיה - 10% לפי פריט ליקוי 80 (2) שעניינוECZEMA" כרונית, ההפרעות קלות"; עודף משקל - 10% לפי פריט ליקוי 14 א.( 3) שעניינו "עודף משקל והשמנת יתר - BMI של 39.9-35 (השמנת יתר, דרגה 2)"; פיברומיאלגיה - 10% לפי פריט ליקוי 35(1) (ב) שעניינו "ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר - קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות". בתחום הנורולוגי נקבעה למבקש נכות צמיתה בשיעור 20% בגין כאבי ראש, וזאת לפי פריט ליקוי 29(5)(א)(II) שעניינו "פגימות בעצבי המוח - עצב V בינונית - כאב הדורש טפול מניעה מתועד יום-יומי בתרופות ייעודיות, למשך חצי שנה לפחות, לרבות תעוד התגובה לטפול וניטור רמות התרופות בדם, אם נוגע לעניין"; בתחום האורתופדי נקבעו למבקש הנכויות הבאות: CTS ימין - 10% לפי פריט ליקוי 31(4)(ב) שעניינו "פגימה בעצב MEDIANUS הפרעה תפקודית קלה - כיפוף אצבעות בדרגה 4/5"; CTS שמאל - 5% לפי פריט ליקוי 31(4)(א) שעניינו "פגימה בעצב MEDIANUS הפרעה תחושתית בלבד עם מבחן טינל או מבחן פאנל חיובי"; עמ"ש צוארי - 10% לפי פריט ליקוי 37(5)א שעניינו "הגבלת התנועות בעמוד הצווארי (Cervical spine) בצורה קלה"; עמ"ש מותני - 10% לפי פריט ליקוי 37(7)א שעניינו "הגבלת התנועות בעמוד השידרה המתני (Lumbar spine) בצורה קלה"; פסק הדין מושא העירעור על החלטת הועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האיזורי ביום 14.3.2022.

...

אלרגיה - אין בידי לקבל את טענות המבקש כי הוועדה לא התייחסה לכלל האלרגיות מהן סובל.

דום נשימה - אין בידי לקבל את טענת המבקש כי הוועדה התעלמה מבדיקה פוליסומנוגרפית מיום 23.6.2020 שכן מפרוטוקול חוות הדעת הפנימית עולה כי היועץ הפנימי היה ער לכך שהמבקש סובל מ"תסמונת דום נשימה בשינה עם הפרעה חסימתית בדרגת חומרה קלה, ביצע בדיקה ביתית".

לסיכום, בקשת רשות הערעור נדחית ביחס לליקויים הבאים: כבד שומני והשמנת יתר, אף אוזן גרון והליקויים האורתופדיים למעט דורבן שמאל.