בתי הדין המינהליים שליד בית משפט השלום בתל אביב - יפו ועדות העירעור מכוח חוק
ע"נ 15389-03-22 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום
תיק חצוני: 99999
וועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) התשי"ט-1959
כבוד השופט שי מזרחי, עוה"ד צפורת בלאושטיין וד"ר מרדכי משיח
מערער:
פלוני
ע"י ב"כ עוה"ד אלמגור
משיב:
קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום
ע"י ב"כ עוה"ד דרורי
החלטה
ביום 10.1.2018 היתכנסה ועדה רפואית עליונה בעיניינו של המערער וקבעה כי נכותו של המערער תעמוד על שיעור של 21% תוך שהיא כוללת בתוכה את הנכות האורתופדית הנ"ל. יצוין כי בנגוד לועדות קודמות, כאן כתבה הועדה תחת הכותר של "תוקף"- "999999" ואילו תחת הכותר של "דיון מיום", כתבה "15.9.2011".
עוד יצוין כי במכתב המשיב אל המערער בחודש אפריל 2018, בעקבות הועדה האמורה נקבע כי נכותו תעמוד על 19% שכן "דרגת הנכות בגין צואר וגב תחתון הגיעה לקיצה".
על החלטת המשיב הנ"ל מחודש אפריל 2018 הגיש המערער ערעור לועדה לעררים בראשל"צ (ע"נ 4398-06-18) ובמקביל ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז (ו"ע 4478-06-18).
בהצעת החוק 472 מיום 5.6.1961 לקראת הוספת סעיף 35ג נכתב כך:
"סעיף 35ג של החוק העקרי כמוצע...מאפשר לקבוע את גמר הנכות אם הדבר מוצדק עקב ממצאים רפואיים. עם גמר הנכות יחדל הנכה מלהינות ממעמדו כנכה, עם כל הכרוך בכך. מובן כי החלטה זו של קצין תגמולים יהא ערעור לוועדת הערעורים, ואם התעוררה שאלה משפטית-ערעור בנוסף לבית המשפט העליון".
מכאן ומקריאת הסעיף עולה כי הוא מכוון אך ורק לנכה שנכותו הכוללת הגיעה לקיצה "משום שנתרפא ריפוי מוחלט מהחבלה או מהמחלה ששמשה עילה לנכות או משום שהחמרת המחלה ששמשה עילה לנכות עברה לבלי שוב" ולא לנכה שרק חלק מנכותו הסתיימה או לנכה ששונו אחוזי נכותו (ולו באופן שאינו מעבירו את הסף הראוי לקבלת תגמול), כך שהראשון חדל "מלהינות ממעמדו כנכה".
בע"נ 93/05 פלוני נגד קצין תגמולים נקבע "הוראת סעיף 35ג. לחוק הנה אחת ממין ההוראות החורגות מן הכלל בדבר סופיות הדיון בתביעה להכרת זכות על פי החוק (ראה גם הוראת סעיף 35(א) לחוק לענין 'ראיה חדשה') בהעניקה למשיב את הסמכות 'להחליט על גמר נכות' –'סבור קצין תגמולים שנכותו של נכה הגיעה לקיצה, משום שנתרפא ריפוי מוחלט מהחבלה או מהמחלה ששמשה עילה לנכות או משום שהחמרת המחלה ששמשה עילה לנכות עברה לבלי שוב, רשאי הוא להחליט על גמר הנכות ולהודיע על כך לנכה'(ההדגשה שלי - ש.י.) החלטה בדבר 'גמר נכות' מקפלת בחובה, לדידנו, את הקביעה בדבר קיומה של 'נכות מזכה' בעבר, קרי; נכות הקשורה בקשר סיבתי לשירות הצבאי, שהרי אך בסיטואציה מעין זו קם הצורך במנגנון המאפשר למשיב לשלול את ההכרה נוכח שינוי שחל במצבו הרפואי של 'הנכה', מה גם שהמחוקק מצא לנקוט במונח 'נכה' המוגדר בחוק כמי ש'לקה בנכות' כתוצאה של 'מחלה' או 'החמרת מחלה' או 'חבלה', 'שארעה בתקופת שרותו עקב שרותו', דהיינו; מי שתביעתו להכרת זכות על פי החוק הוכרה (ראה סעיף 1 לחוק). "
הדברים יפים גם לעניין מי שנחבל בעת חופשה.
...
לא למותר לציין כי בתחילת דבריו אמר ב"כ המערער כי הוא מבקש "לטעון בפני הוועדה להעלאת האחוזים שנקבעו בגין סחרחורות ולטעון שאינם 5% אלא 10% לפחות..." ובסוף דבריו "בנוסף חוזרים על הטענות והתלונות שהושמעו בפני הוועדה המחוזית" (מיום 23.9.2014, הערת הוועדה).
]
ביום 11.7.2017 התכנסה ועדה רפואית עליונה וקבעה כי דין ערעורו של המערער להידחות וכי לענייננו נכותו של המערער בגין גב תחתון בשיעור 1% ועמ"ש צווארי בשיעור 1% הינה עד 15.9.2011.
אין אנו מקבלים את הסבריו בתצהירו, עם כל הכבוד.