אחוזי נכות מרווחים בחוליות הצוואר ב CT עמוד שדרה

עיקרי טענות ב"כ המערער: שגתה הוועדה, עת יישמה בעניינו של המשיב את פריט ליקוי 37 (9) אשר בתוספת לתקנות הנכות ואשר מקנה נכות בשיעור 5% בגין "הפרעות לאחר שבר" בעוד שעולה בבירור הן ממצאי בדיקתה הקלינית מיום 11.01.04 והן מממצאי צילום עמוד שדרה צווארי מיום 02.06.04, כי לא הודגמו הפרעות כלשהן אצל המשיב.

הוועדה שגתה, עת הקנתה למשיב נכות בשיעור 5% בגין שבר בזיז רוחבי D1 לפי פריט ליקוי 37(9), אשר מקנה 5% נכות לאחר שבר בזיז ספינלי (להבדיל משבר בזיז רוחבי), וכי שבר בזיז רוחבי אינו מקנה אחוזי נכות לפי המבחנים שנקבעו בתוספת לתקנות הנכות.

המערער התמקד בכך, שלא צויין בתוצאות בדיקת ה-C.T, כי המשיב סובל משבר בחוליה D1, בעוד שבממצאי בדיקת ה-C.Tלא צויין כי המשיב סובל משברים בחוליות C3 ו-C7, וזאת מאותה הסיבה, היינו שבבדיקת ה-C.T מאבחנים מרווחים בין חוליות ולא את החוליות עצמן.

המשיב, הופנה לבצוע צלום עמוד שדרה צוארי עדכני ומרוכז בפרוצצוס פינוזיס בחוליה 3-7 (ליטרל) ו-D1.

הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר פולמן מיום 24.04.03 וקבעה, כי בבדיקת צלומי הרנטגן לא מצאה הוועדה שבר בחוליה C3, אך מצאה שבר בזיז עוקדי ב-C7, על כן, קיבלה הוועדה באופן חלקי את מסקנתו של ד"ר פולמן בחוות דעתו.

...

א. לאור כל האמור לעיל אין לקבל את טענות המערער.

לא הוכח פגם משפטי שנפל בהחלטה, לכן נדחה הערעור.

המערער ישלם למשיב סך של 1,750 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. המערער רשאי להגיש בקשת ערעור על פסק דין זה תוך 30 ימים מיום שקיבל הוא או בא כוחו עותק הימנו.

בהתייחס לבדיקות דימות ציינה הועדה כי CT של עמוד השידרה הצוארי מיום 25.11.11 מצביע על דיסקופטיה בחוליות הצואר, ו- MRI מיום 24.5.12 מצביע על שינויים נווניים עם הנמכה של החוליות במרווחים שונים בחוליות הצואר.

באשר למצבה קודם לפגיעה ציינה הועדה כי נימצאו רישומים בתיקה הרפואי משנת 1999 המעידים על בעיה צוארית ותאונות נוספות ב- 2002 וב- 2004, תיסמונת שורשית בחוליה C7 מחודש 3/07, כתף שמאל קפואה בחודש 4/2007 ותאונה נוספת ב- 12/2010, ו"כל התאונות הנ"ל מעורבות בפגיעה בצואר והיו טפולי פיזיותראפיה והידרותרפיה.

הועדה ציינה באשר לחוות-הדעת של פרופ' סוסטיאל כי זה מצא כי "תנועות פאסיביות ואקטיביות של הצואר מתקיימות לכל הכיוונים אך בטווח מוגבל בצורה קלה", וכי פרופ' סוסטיאל לא מצא חסר נורולוגי מוטורי או תחושתי, "כלומר עפ"י חוו"ד המדובר רק על הגבלה קלה בטווח התנועות של הצואר. גם במסקנות מציין פרופ' סוסטיאל "הגבלה קלה בתנועות הצואר", אך בכל זאת קובע נכות באופן בלתי מובן בגין הגבלה בינונית, ובכך קיימת סתירה בין מימצאי בדיקתו ובין אחוזי הנכות".

בהיתחשב בבדיקות הדימות, המצביעות לדעת הועדה על ממצאים נווניים ושחיקתיים במספר מרווחים בחוליות הצואר לרבות היצרות התעלה וספונדילוזיס – הועדה אף רשאית לקבוע, בהסתמך על התעוד הרפואי, נסיונה המקצועי וידיעותיה, האם ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו היתה המערערת נבדקת לפני וועדה לפני הפגיעה נשוא הליך זה היתה נקבעת לה נכות.

...

לכן, משנתנה הוועדה החלטה מנומקת העולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ואשר ניתן למצוא לה סימוכין גם בקביעתו של פקיד התביעות (שהכיר בפגיעה על דרך ההחמרה של כאבי צוואר) - אין הצדקה להתערבות בית הדין בעניין זה. באשר להנמקת ועדת הרשות לעניין תקנה 15 – דין הטענה להתקבל.

אלא שנראה שוועדת הרשות התעלמה מכך שהוועדה הרפואית לעררים קבעה כי בסופו של דבר מצבה של המערערת הוחמר בצורה משמעותית בעקבות הפגיעה שהוכרה ואשר לה יש לייחס מחצית מהנכות הקיימת.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו.

באשר להתרשמות המומחה מניסיון התובע להציג תמונה לא אמיתית מציין המומחה בפרק סיכום חוות דעתו: "בבדיקתו כיום יש סימנים של ניסיון להציג תמונה לא אמיתית: לבקשה להתכופף קדימה, כימעט ולא מתכופף. אך בעת עליה וירידה ממיטת הבדיקה, ניצפו תנועות טובות בעמ"ש מותני. במסחן הרמת הרגל הישרה – SLR עוצר, כאילו מכאבים, ב 45 מעלות. מודיע על כאב גם בהרמת הרגל עם כיפוף מלא בברך." בפרק הסיכום והמסקנות בחוות הדעת מבהיר המומחה את הפרמטרים הנ"ל שהובילו למסקנתו כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונות.

בבדיקה לאחר כשבועיים על ידי רופאת היחידה צוין כי אין רגישות על פני עמוד שדרה צוארי והמותני והתנועות לא היו מוגבלות.

בדיקת CT עמוד שדרה מותני, כשבוע לאחר התאונה, הדגימה בקע דיסקאלי אחורי מרכזי קל בשלושה רווחים בין חולייתים, ללא לחץ על השורש וללא ממצאים חבלתיים.

המומחה בחקירתו נישאל אודות שינויים ניוונים ובקעי דיסק "האם אתה יודע בקרב אנשים בני 20, גילו של התובע, מה מספר אנשים שסובלים מבקעי דיסק כמו שסובל התובע". על כך השיב: "אחוז השינויים הניוניים בעמוד השידרה המותני פחות או יותר מקביל לגיל הנבדק החל מגיל 20, זאת אומרת בגיל 20 יש כ-20 אחוז שינויים נווניים בעמוד השידרה, יש 30/30, 40/40 וכן הלאה. בגיל 70, 80 יש כימעט לכולם שינויים נווניים, זה בקע, בלט וגם פריצה". (שם בעמ' 10).

ראיתי לציין תחילה, כי לתובע אכן נימצאו מספר בלטי דיסק בהתאם לבדיקת CT אולם קביעת נכות לפי לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1965 (להלן – "התקנות") נוגעת להשפעה על כושר הפעולה כללי או התנועה, בהנתן שאין מיגבלת תנועה – אין מקום לקביעת נכות.

...

יישום אמות המידה שלעיל על ענייננו מוליך למסקנה כי אין מקום לפסילת חוות דעת המומחה.

על רקע מכלול האמור לעיל אני סבור כי אין צורך במינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי.

לפיכך הבקשה נדחית.

צלום CT עמוד שדרה צוארי הדגים שבר בגוף חוליה 2C, שבר lateral mass משמאל, ושבר בגוף חוליה אספקט לטראלי מימין, עם תזוזה ללא עדות לפריקה.

לפיכך, העריך המומחה את נכותו הצמיתה של התובע עקב התאונה: 20% לפי תקנה 37(5)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"), בשל מצב לאחר חבלה בצואר ושבר של 2C עם הגבלה בינונית בתנועות הצואר; ו-10% לפי סעיף 37(8)(ב) לתקנות, בשל שבר בחוליה 2C שהיתחבר בעמדה שאינה אנטומית; סה"כ נכות אורתופדית 28%.

בנוסף, כאמור, התובע היה בעל שליטה יחיד בחברה, אשר הכנסותיה המדווחות לשנת 2019 עמדו על 104,668 ₪, בנכוי מס בסך 24,074 ₪, יוצא 80,594 ₪; אומנם, מבחינה פורמלית, ההכנסה של החברה אינה שייכת לחייב אלא לחברה, ואולם, החייב יכול למשוך רווח זה של החברה בתור דיבידנד ולשלם עליו מס בשיעור 30%, באופן שיתקבל בידיו סך של 56,415 ₪.

...

בשנים לאחר מכן, 2021-2022, התובע לא צירף כל נתון, ולפיכך אין לפסוק לו הפסד שכר בעניין זה. דיון סבורני כי מהתיעוד הרפואי וחוות דעת המומחים הרפואיים עולה כי, פגיעתו של התובע עקב התאונה הייתה קשה יחסית; הוא סבל משברים בחוליות בעמוד שדרה צווארי והגבלות תנועה, וכן הפרעה בתר חבלתית; ואולם יש צדק בטענת הנתבעת לפיה חל שיפור במצבו של התובע לעומת מצבו בעת בדיקתו על ידי המומחים הרפואיים; כך למצער עלה מחקירתו של התובע, כי הוא כבר חזר לנהוג על רכב ואופנוע, מה שלא עשה בעת בדיקתו על ידי פרופ' קוטלר (ראו עמ' 7 לפרוטוקול מיום 30.1.2023, שורות 18-26; עמ' 8 ,שורה 4).

אומנם, כטענת הנתבעת, הפסיקה התייחסה למורכבות בהערכת בסיס השכר של עובדים עצמאיים, ובעלים של חברות פרטיות (ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (נבו 11.1.2015), ע"א 3304/13 פלוני נ' פלוני (נבו 20.11.2013); ואולם בנסיבות המקרה, בשים לב לתיאור עבודתו של התובע ופוטנציאל ההכנסה הגלום בה, כפי שאף עלה מעדותו, סבורני כי סביר לייחס את מלוא הכנסות החברה לתובע.

בנסיבות העניין, בשים לב לאופי פגיעתו של התובע והשיפור שחל במצבו, סבורני כי סביר לפסוק לו פיצוי גלובלי בגין נסיעות בסך 20,000 ₪.

בנסיבות העניין, סבורני כי יש לפסוק לתובע בגין הוצאות רפואיות סכום גלובלי בסך של 30,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 144,760 ₪ גריעה מכושר השתכרות 995,950 ₪ עזרת זולת 248,000 ₪ נסיעות 20,000 ₪ הוצאות רפואיות 30,000 ₪ נזק לא ממוני 79,880 ₪ סה"כ 1,518,590 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.21% והחזר אגרה.

בישיבתה הראשונה מיום 27.12.2010 שמעה הועדה את טענות המבקש, עיינה ב-CT עמוד שדרה גבי וב-CT עמוד שדרה צווארי, ערכה לו בדיקה קלינית ופירטה ממצאיה כדלקמן:"בבדיקה, קיימת רגישות מפושטת בעמ"ש צוארי, בכיפוף מגיע עד 2 אצבעות מהסטרנום, ברוטציה º80 לכל צד, תנועות צידיות-º40-º45 לכל צד, הכאבים מכאיבים מאוד, החזרים גידיים. [...

הועדה עיינה ב-CT עמ"ש גבי מ-10.10.10 שהראתה גובה שמור של גופי החוליות עם מרווחים בין חוליתיים תקינים זיזים אחוריים ניווניים קטנים בגובה D8D9 עם סימני לחץ בינוני על השק הטקולי, ובקע דיסקלי משמעותי בגובה הנ"ל, בנוסף שינויים נווניים בעמ"ש צוארי.

בחוות הדעת הראשונה נקבע כי לא מדובר בפגיעה מהותית בחוט השידרה או בשורשים, ושהתמונה נראית כתמונה של נוירופטיה, ובכל זאת הומלץ בה על הענקת דרגת נכות נוירולוגית בגין התאונה.

...

לאחר שעיינתי בטענות המבקש, בפסק הדין של בית הדין האזורי, בהחלטת הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה את היתערבות בית הדין.

משום כך אין בידי לקבל את טענת המבקש כי מחויבת הייתה הוועדה לקבל את חוות הדעת הראשונה כפי שהיא, מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי, נהפוך הוא.

יש לציין כי פרופ' וורגין לא ציין כלל בחוות דעתו כי המבקש חולה סכרת, ואפשר שאילו היה ער לכך היה מגיע למסקנה זהה לזו שהגיעה אליה פרופ' לוסוס.

סוף דבר-הבקשה נדחית.