אחוזי נכות בפגיעה מוחית

בית משפט השלום בקריות ת"א 17297-05-14 ביבאי נ' חברת ח'מאיסה עבדללה מוחי 2010 בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים תובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד בת אל מנור נתבעת חברת ח'מאיסה עבדללה מוחי 2010 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עומר מוחיי חמאיסי פסק דין

בשלב מאוחר יותר התובע צירף את חוות דעתו של ד"ר דרור פוקס בתחום האורתופדיה, אשר בדק אותו ביום 29.10.2014 וקבע כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 25%, בשל הגבלה בתנועות הכתף עפ"י סעיף 41 (4) (ג) לתוספת התקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").

גם אם ניתן היה להגיע למסקנה אחרת לעניין חבותה של הנתבעת, שוכנעתי כי נסיבות העניין מטות את הכף לעבר הטלת אשם תורם של מאת האחוזים לפתחו של התובע.

...

גם אם ניתן היה להגיע למסקנה אחרת לעניין חבותה של הנתבעת, שוכנעתי כי נסיבות העניין מטות את הכף לעבר הטלת אשם תורם של מאת האחוזים לפתחו של התובע.

לאור כל האמור לעיל – התביעה נדחית.

לאחר שבחנתי את כלל נסיבות העניין, תוך התחשבות בגילו המופלג של התובע ומצבו הבריאותי וכלכלי, אינני עושה צו להוצאות ואף זאת לפנים ומעבר לשורת הדין.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 31913-12-21 13 פברואר 2023 לפני: כב' השופטת ערמונית מעודד המערער אלדר בן מוחה ע"י ב"כ: עו"ד ינון תמרי (סיוע משפטי) המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ירון לוין פסק דין

תמצית העובדות וטענות הצדדים המערער הגיש תביעה למשיב לקבלת קצבת נכות כללית וועדה מדרג ראשון קבעה כי למערער נכות זמנית נפשית בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 בגין הליקויים הבאים: 10% בהתאם לפריט ליקוי 34(ב)(2) לתקנות בגין "הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה" – בתחולה מעל 15 חודשים; 40% בהתאם לפריט ליקוי 33(א)(4) לתקנות בגין "הפרעות נפשיות אורגאניות, סכיזופרניה והפרעות דלוזיונליות" –בתחולה מיום 1.10.2020.

...

לטענת המערער יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו לוועדה לבחינה נוספת בשל הנימוקים הבאים: הוועדה לא התייחסה לכך שהמערער אובחן כסובל מפוסטראומה בשירותו הצבאי, כפי שעולה ממכתבו של ד"ר דיסקין.

לטענת המשיב יש לדחות את הערעור: הערעור הוגש באיחור באופן המגבש טענת התיישנות, שכן הוועדה התכנסה ביום 30.6.21 והערעור הוגש בחודש 12/2021.

אין בידי לקבל טענה זו אשר לא נתמכה ולו בראשית ראיה ביחס לתקופה הרלבנטית וזאת אף בשים לב לבדיקת הוועדה אשר מצאה בבדיקתה כי "המערער מאורגן בהתנהגותו ודבריו. ללא הפרעות בבוחן המציאות". מבלי לגרוע מהאמור, אף אם הייתי מקבלת את טענת המערער, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה אשר מצדיקה את השבת עניינו של המערער לפתחה בשנית, ואנמק.

חרף האמור, המערער לא המציא תיעוד רפואי כאמור ואף לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת אמו של המערער, בסעיף 6 לתצהירה מיום 28.12.22, למתן צו להמצאת דוח הרופא המחוזי אשר הוגש לתיק הפלילי שהתנהל כנגד המערער וזאת משני טעמים: האחד - כלל לא ברור האם בקשה זו הינה על דעת המערער (אשר לא הוכח כי אינו כשיר לנהל את ההליך בהתאם לכללים הקבועים בדין); השני - מקובלת עלי טענת המשיב לפיה מאחר שהתיעוד הרפואי (אשר תוכנו אינו ידוע) לא עמד בפני הוועדה, הרי שלא ניתן לומר כי נפל פגם במלאכתה.

סוף דבר הערעור נדחה.

על מנת לסבר את האוזן יצוין כי מומחים מטעם בית המשפט העריכו שקיימת נכות משוקללת של כ-71.65%, לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1965 (תקנות המל"ל), מתוכה 30% פגיעה קוגניטיבית ו-20% מגרנה (ד"ר **** עובד), 15% פגיעה נפשית + 10% בשל מחשבות שוא (ד"ר אלכס קליין), ו-32.5% נכות לבבית (פרופ' דן צבעוני).

התובע טוען בסיכומיו כי המומחה מיעט באחוזי הנכות, וכי בהתאם לתקנות היה עליו לקבוע 50% נכות נפשית לפחות.

עם זאת, אין מקום לקבוע אבדן הישתכרות מלא, וגם לא בשיעור 80%, ונימצא כי הגריעה בכושר ההישתכרות הנובעת מהפגיעה המוחית והפגיעה הנפשית הנלווית היא בשיעור 50% (מעט יותר מהנכות הרפואית העומדת על כ-42%).

...

דין התביעה להידחות לגופה, אך נמצא גם טעם רב בטענות הנתבעת בסוגיית הנזק.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך 35,000 ₪ ושכ"ט בסך 65,000 ₪.

לאחר בחינת הממצאים, ושקילת מסמכים רפואיים, כולל מסמכים סותרים כמו בדיקת ראיה מ-2001 שהצביעה על ראיה תקינה בעין ימין, מצא המומחה כי "עקב הממצאים של חיוורון בדיסקה ושל RAPD [פגיעה בתגובת האישון] ושל בדיקות VEP לכיוון חדות ראייה [שוכנעתי] כי הראיה בימין אכן נפגעה משמעותית ולכן מגיעים לו אחוזי הנכות הבאים: 51(1)(1)(ט) ליקויים בכושר הראייה – 30%. 61(א) כתמי הקרנית שלא גורמים ליקוי ראיה – 0%". המומחה לא נחקר.

ד"ר בלט ציין כי הפגיעה המוחית האורגנית מתבטאת גם בתחום ההתנהגותי אישיותי, עם פאסיביות וחוסר יזימה.

...

שקלול הנתונים מוביל מסקנה כי הנכות התפקודית היא 60%.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע סכום של 1,796,778 ₪ בתוספת שכ"ט כדין ובתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

בין השאר צוין על ידי ועדת הערר – " הועדה דוחה את ערר התובע בתחום האורטופדי ונוירולוגי. לא נמצא חסר נורולוגי אשר קשור לע"ש מותני המקנה אחוזי נכות. הוועדה משאירה החלטת ועדה מדרג I". מאחר והמבקש לא קיבל הכרה בקש"ס של הארוע המוחי לתאונה, הגיש המבקש תביעה לבית הדין האיזורי לעבודה במסגרת ב"ל 67400-03-18.

קביעה זו מחייבת את בית המשפט על פי סע' 6ב במסגרת תביעת פלת"ד, ובנידון עומדת קביעת הפסיקה לפיה "הכרעה כי לנפגע לא נגרמה כל נכות אף היא בגדר קביעת 'דרגת נכות' של אפס אחוז, כאשר המבקש מנוע מהבאת ראיות רפואיות נוספות, לרבות חוות דעת רפואיות, בקשר לאותו עניין" (ראו: רע"א 1527/90 לעיל).

...

ויושם על לב, קביעת המל"ל במסגרת תביעה לדמי פגיעה או קביעת בית הדין לעבודה לפיה תביעת הנפגע נדחית בהעדר קשר סיבתי בין מחלתו לבין התאונה, אינה מחייבת את בית המשפט מכח סע' 6ב משום ששאלת דרגת הנכות של הנפגע לא נבחנה או נדונה כלל (ראו: רע"א 1527/90 הנ"ל; ע"א 268/86 רון כהן נ' הסנה –חברה ישראלית לביטוח בע"מ (1989)).

כמו כן השינוי במצבו הרפואי של המבקש, אשר הצדיק בסופו של יום הבאת ראיות לסתור לעניין האורתופדי, לא הוכח בעניין הנוירולוגי, ולא הובא תיעוד רפואי חדש המלמד על נזק נוירולוגי הקשור בתאונה שלא היה לפני ועדת המל"ל. המבקש ביקש לבסס טענותיו להבאת ראיות לסתור בתחום הנוירולוגי מכוח חוות דעת רפואית פרטית מטעמו ואולם, נוסף לכך כי אינו רשאי להביא ראיות רפואיות נוספות לעניין הקשר הסיבתי בין התאונה לאירוע המוחי אשר הוכרע בהכרעה מחייבת ע"י הוועדות הרפואיות של המל"ל (רע"א 1527/90 הנ"ל), הרי שנפסק כי אין לאפשר לצדדים לצרף לבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט במסגרת תביעה לפי חוק הפלת"ד, חוות דעת פרטית (ראה: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור (1995).

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.