אחוזי נכות בגין עור לפי סעיף 80(2) לחוק הביטוח הלאומי

ועדה רפואית לעררים אשר היתכנסה לידון בעיניינה של המערערת ביום 26.6.14 קיבלה את הערר וקבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 36% (20% נכות בגין פיברומיאלגיה וכאבים בגוף לפי סעיף ליקוי 3 (ג), 10% נכות בגין גסטריטיס לפי סעיף ליקוי 12 (3) (ב) (II), 10% נכות בגין אנמיה כרונית לפי סעיף ליקוי 2 (א)- (ב), 10% נכות בגין תת תרסיות לפי סעיף ליקוי 3 (ב), 10% נכות בגין גירוד בעור לפי סעיף ליקוי 80 (2)) החל מיום 23.11.12).

בועדה נכח מומחה בתחום הפנימי (פרופ' אברהם אלירז) ובשים לב לכך כי ראומטולוגיה הנה תת היתמחות בתחום הפנימי, הרי שלא חלה על הועדה חובה לכלול בהרכבה מומחה בתחום הראומטולוגיה, כל עוד לא הגישה המערערת חוות דעת או הערכת נכות בתחום זה. המסמך הרפואי אשר נערך על ידי פרופ' אבו שקרה, מומחה בתחום הראומטולוגיה, אינו חוות דעת ערוכה כדין ואף לא "הערכת נכות". לעניין זה מפנה המשיב לעב"ל 425/99 המוסד לביטוח לאומי- יהודה סעדיה, פד"ע ל"ו 186.

דיון והכרעה החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האיזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995.

עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

הועדה מקבלת את העירעור וקובעת נכות של 20% לפי סעיף 3 (ג) מעל 15 חודש ו- 10% בשל גרד בעור עפ"י סעיף 80 (2) 10% מעל 15 חודש".

...

אין בידי לקבל את טענות המערערת, שלפיהן הבדיקות הנוירולוגית והפסיכיאטרית בוצעו באופן שטחי וכי המערערת לא נבדקה כראוי ביחס לפגימות אלה.

אין בידי לקבל גם את טענת המערערת, שלפיה המומחה בתחום הפסיכאטריה לא היה מעורב בזמן הדיון והתרשם מהמערערת רק על פי המראה החיצוני שלה.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל באופן חלקי כמפורט להלן.

זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 11.5.14, שקבעה למערער 15% נכות המערער סובל ממחלת עור בעקבות חשיפה לחומרים כימיים במסגרת עבודתו, והמחלה הוכרה כמחלת מיקצוע.

ביום 22.3.06 (בעקבות בקשה לדיון מחדש לפי תקנה 36 ל לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות מעבודה), מיום 28.8.05) נקבעו למערער 15% נכות לפי פריט ליקוי ביניים 80(2-3) שעניינו באקזמה כרונית, בין "הפרעות קלות" (פריט המזכה ב- 10% נכות) לבין "הפרעות בינוניות" (פריט המזכה ב- 20% נכות).

בפרוטוקול הדיון בפני הועדה הרפואית לעררים מיום 22.3.06 ציינה הועדה את הממצאים הבאים: "בבדיקה באיזור הצדעיים המתמשך לאיזורים הזיגומטיים נראים כתמים חומים בחלקם בצורה קשתית ומעליהם היתרחבות נימים קלה. בעור הקרקפת כתם היפרפיגמנטי בגודל של כ-5 ס"מ ולפני האוזן השמאלית ומתחתיה 2 כתמים חומים בהירים בגודל כ- 1 ס"מ. אין שינוי במבנה העור בכל האיזורים שצוינו". הועדה סיכמה החלטתה בציינה כי "עיינה בחוו"ד של פרופ' ברגמן מ- 16.3.06 ובאשור החמרה של ד"ר אנטול. כמו כן באישור החמרה של ד"ר שפירא. לאחר עיון בתאור המצב של הועדה הראשונה מתאריך 6.3.01 הועדה מסכימה עם התיעודים שצוינו שחלה התפשטות של התהליך לאיזורים נוספים מלבד האזורים מסביב לעיניים שצוינו בועדה. הועדה קובעת שהנכות היום היא בשיעור 15% לפי סעיף 80 (2-3) החל מ- 28.8.05." בחודש 3/12 הגיש המערער תביעה לדיון מחדש לפי הוראות תקנה 36 לתקנות הנכות מעבודה.

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: בדונה בנכותו של המבוטח לפי תקנה 36 לתקנות הנכות מעבודה, על הוועדה מוטל לבחון אם חלה החמרה במצבו בהשוואה לנכות כפי שנקבעה טרם הליך ההחמרה.

כן לא מצאתי, כי הוועדה קיימה דיון מנומק בחוות-דעתו של פרופ' ברגמן מיום 16.5.11, שכן הסתפקה במסקנה בדבר אי הסכמה עם דעתו.

סוף דבר – יש לקבל את הערעור.

הוועדה הרפואית לעררים, מושא הבקשה שלפניי, אשר היתכנסה ביום 26.6.14, קיבלה את הערר וקבעה למבקשת דרגת נכות צמיתה בשיעור 36% (20% נכות בגין פיברומיאלגיה וכאבים בגוף לפי סעיף ליקוי 3 (ג), 10% נכות בגין גסטריטיס לפי סעיף ליקוי 12 (3) (ב) (II), 10% נכות בגין אנמיה כרונית לפי סעיף ליקוי 2 (א)- (ב), 10% נכות בגין תת תרסיות לפי סעיף ליקוי 3 (ב), 10% נכות בגין גירוד בעור לפי סעיף ליקוי 80 (2)) החל מיום 23.11.12).

טענותיה של המבקשת לעניין הפגיעה הפסיכיאטרית, ולעניין אופן קביעת אחוזי הנכות בגין הפגימות השונות, יוצאות כנגד שיקול דעתה של הועדה.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו, הגורם הבלעדי המוסמך לקבוע האם קיימת נכות רפואית למבוטח, ובאיזו מידה, אלו הוועדות הרפואיות.

...

אשר להכרעתי לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה, ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, אין מנוס מלדחות את הבקשה.

סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.

בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.5.17, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 15%.

העירעור נסוב על החלטת הועדה לנכות משעור נכותו הכוללת של המערער, נכות בגין מצב קודם.

דיון והכרעה: החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האיזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995.

אצבעות רגל שמואל יש לראות קסקס מצרציה מתאימה לפטרת בגין אצבעות 2,3,4,5, מתלונן על גרד טורדני במקום שונים בגוף במיוחד בגפיים.

" הועדה לעררים היתכנסה ביום 25.5.17, וקבעה בפרק סיכום ומסקנות מסקנותיה בהאי לישנא: "הועדה עיינה בחוות דעת ד"ר כץ מריאן, מומחה לעור, מ- 27.3.2017 ומקבלת אותה. נכות בשיעור 30% לפי סעיף 80(4) בנכוי 15% לפי סעיף מותאם 80 2-3. סך הכל נכותו בשיעור 15% והקובע כי קיים עבר רפואי כפי שנקבע בחוות דעתו. הועדה אינה מאשרת את תעודות האי כושר שניתנו". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בפרוטוקול הועדה, שוכנעתי כי דין העירעור להיתקבל, ואפרט.

...

" הוועדה לעררים התכנסה ביום 25.5.17, וקבעה בפרק סיכום ומסקנות מסקנותיה בהאי לישנא: "הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר כץ מריאן, מומחה לעור, מ- 27.3.2017 ומקבלת אותה. נכות בשיעור 30% לפי סעיף 80(4) בניכוי 15% לפי סעיף מותאם 80 2-3. סך הכל נכותו בשיעור 15% והקובע כי קיים עבר רפואי כפי שנקבע בחוות דעתו. הוועדה אינה מאשרת את תעודות האי כושר שניתנו". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל, ואפרט.

הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין זה. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הועדה לא התייחסה לליקוי זה. הועדה לא נימקה מדוע אינה קובעת נכות בגין פולינוירופאתיה.

דיון והכרעה: המסגרת המשפטית: בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן- החוק) במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לידון בשאלות משפטיות בלבד.

בתחום העור הועדה ערכה היתייעצות עם יועץ אשר ערך בדיקה וקבע כך: "בבדיקה – אודם עם הזעת יתר כגירוי באיזורים קיפוליים (בתי שחי, מפשעות ועכוזים) כן פטרת בציפורני רגליים וידיים.

בגין אינטרטריגו כרונית קובעת נכותו 10% לפי סעיף 80 (2) מעל 15 חודשים".

אזכיר, כי הועדה היא האמונה על התאמת פריט הליקוי ודרגת הנכות למצבו של המערער ובית הדין לא יתערב בשקול דעתה בהיותו נעדר הידע והכלים לעשות כן. לעניין זה נקבע בדב"ע (ארצי) לג/0-40 יוסף דוזלר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 407 כך: "כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים – עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו – אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה היתערבות בית דין זה." והדברים יפים גם לענייננו.

...

במסמך הרפואי העדכני ביותר הרלבנטי מקופ"ח (ד"ר טאובר מיום 12.1.20) צוין כי המערער מקבל טיפול נוגד פטרת וקיימת "הטבה ניכרת". לא שוכנעתי שיש הצדקה להשיב את המקרה לדיון חוזר.

גם בהתייחס לדליות, דין הערעור להידחות.

סוף דבר: משלא נמצא פגם משפטי בהחלטה, הערעור נדחה.