אחוזי נכות בגין נזק לכלי דם

מה גרם להופעת ליקוי שמיעה לא ידוע והועדה איננה יכולה לערוך בדיקה זו בצורה מקיפה ולהצביע על הסיבה בעיקר נוכח העובדה שגם גורמים מיזעריים שאינם משאירים חותם ברור יכולים לגרום להפרעת ליקוי בשמיעה כמו במקרה זה. כל דלקת ויראלית חולפת יכולה לגרום להופעת ליקוי שמיעה, כל ליקוי מיזערי בכלי הדם שתגרום נזק לאוזן הפנימית יכולה לגרום לליקוי שמיעה.

אם כן הועדה דוחה את הערר וקובעת אין ליקוי השמיעה מקנה כל אחוזי נכות.

...

בית הדין הארצי קבע כי ועדה רפואית אינה רשאית לבטל הכרה של פקיד התביעות בפגיעה בעבודה, משמע -מרגע שפקיד התביעות קבע קשר סיבתי בין הפגיעה באוזניו של המערער לבין עבודתו על הוועדה לבחון ולקבוע את שיעור הנכות הנובעת מפגיעה זו. הוועדה רשאית להגיע לכל מסקנה בהתאם למצבו הרפואי של המבוטח, היינו -כי נותרה נכות חלקית או מלאה או כי לא נותרה נכות כלל הנובעת מהפגיעה בעבודה, אולם אינה יכולה לקבוע כי לא קיים קשר סיבתי בין המצב הרפואי באוזניו של המערער לבין הפגיעה בעבודה (ראו למשל: בר"ע 25840-10-14 המוסד לביטוח לאומי נ' פנחס כהן (מיום 19.3.15) ובעב"ל (ארצי) 427/07 ביטרן נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 18.1.2009) עב"ל 25181-12-11 המוסד לביטוח לאומי נ' רוזנבלום (מיום 27.10.2013)).

משכך, דומה כי לא נכון יהא להשיב את עניינו של המערער לפתחה, על מנת שתקבע את שיעור נכותו בהתאם להחלטת פקיד התביעות, שהכיר בקשר שבין ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער, לבין החשיפה לרעש, ומשכך, אני מורה על השבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש.

סוף דבר –הערעור מתקבל.

הנכות הרפואית המומחה מטעם התובעת, פרופ' לנצברג, העריך בחוות דעתו כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 20% לפי סעיף 11(2)(ג') לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשה"ז-1956, וזאת בגין דליות ורידים מינימאליות בגפת שמאל, קוטר של אמצע ירך שמאל גדול ב- 2 ס"מ בהשוואה לירך ימין באותו גובה ובצקת קלה בשוק שמאל.

במהלך חקירתו בעיניין שיעור הנכות, נימסר על ידי פרופ' לנצברג ( עמ' 50 לפרוטוקול, ש' 23 – 30; עמ' 51, ש' 1 – 7 ): "ש: אתה נותן לה 20 אחוז נכון לפי 11.2 (ג). אומר לנו פרופיסור יהודה וולף שהנכות שלה היא אפס אחוז והוא נותן לה לפי 11.2 (א).

(2) מצב לאחר נזק בכלי הדם הפריפריים כגון PHLEBITIS או THROMBOPHLEBITIS או נזק בורידים (א) קיימת תפיחות קלה, קבועה שאינה גדלה עקב עמידה או הליכה; ישנן הפרעות בלתי ניכרות ברגל אחת 0% (ב) המצב כמתואר בסעיף קטן (2)(א) - בשתי הרגליים 10% (ג) קיימת תפיחות קבועה ניכרת עקב עמידה או הליכה, ישנם PIGMENTATIO וכחלון ברגל אחת 20% .

הדבר מעיד שעד כה נכותה עקב הארוע לא גרמה לגריעה מכושר הישתכרותה.

...

בנסיבות אלה סבורני כי סביר לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין הפסד ימי מחלה בסך של 10,000 ₪.

בנסיבות העניין, סבורני כי סביר לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין הוצאות בסך 10,000 ₪.

סוף דבר 9.

לנוכח כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 63,000 ₪ גריעה מכושר השתכרות 150,000 ₪ הפסדי פנסיה 25,560 ₪ נזק לא ממוני 70,000 ₪ עזרת הזולת 20,000 ₪ הוצאות 10,000 ₪ 338,560 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% והוצאות משפט שכוללות שכר המומחים שבהם נשאה התובעת והחזר אגרה.

לפי חוות דעתו של ד"ר לוין, בגין הנזק בכלי הדם והופעת פקקת הורידים ברגל שמאל, זכאית התובעת ל- 20% נכות לפי סעיף 11(2)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

הנתבעים טענו גם בקדם המשפט שהתקיים כי, מומחה התובעת אינו יכול לקבוע אחוזי נכות בגין D.V.T, שכן הדבר מחייב מומחיות של המטולוג או כירורגית כלי דם. נוכח טענה זו ביקשה התובעת להאריך את המועד להגשת חוות דעת המטולוגית שתתייחס ל- D.V.T, ובהמשך לכך הגישה חוות דעת רפואית בתחום ההמטולוגיה וביקשה לצרפה כתמיכה לטענות שבכתב התביעה וכמענה בתחום ההמטולוגיה.

...

הנתבעים התנגדו להגשת חוות הדעת וטענו כי לא הוגשה בקשה מנומקת לתיקון כתב התביעה ולא צורף תצהיר נלווה, ומכאן שדין הבקשה להידחות על הסף.

בהתאם לכך, איני מקבלת טענת התובעת כי על סמך סעיפי רשלנות כלליים בתביעה, ניתן להגיש חוות דעת רפואית בתחום ההמטולוגיה אשר מתייחסת לרשלנות שלאחר הלידה.

לסיכום, שני המומחים של התובעת, מתייחסים לשני צירי זמן שונים.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה להגשת חוות דעת בתחום ההמטולוגיה.

תביעה לפצוי לפי לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובע בתאונת דרכים שארעה ביום 21.3.10.

הנכויות בתחום האורתופדי הן כדלהלן: 40% בגין פגיעה בפרק הירך בהתאם לסעיף 48(1)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 שעניינו בקשיון נוח בפרק הירך; 25% בגין שבר באגן בהתאם לסעיף 46(3)ב' לתוספת לתקנות שעניינו בשינוי בצורת האגן עם תזוזה בשבר והפרעות סטאטיות או הפרעות בהליכה; 10% בגין שבר בפיקה מימין, בהתאם לסעיף 35(1)ב' לתוספות לתקנות שעניינו בדלקת מפרקים עם השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות.

· פגיעה וסקולארית באגן בגינה עבר אמבוליזציה (סתימת כלי דם).

. שהוא לא מתפקד, זאת הבעיה העיקרית שלו, ושהוא נכה מאה אחוז.

במכתב נכתב, כי התובע אינו זכאי להחזרים בגין מכון כושר; מגני תחתון; או אימוץ ילדים, עניין שכבר אינו רלוואנטי לתביעה זו. במצב דברים זה, ומתוך הנחה שמעת לעת קיימות הוצאות החורגות מההוצאות המוכרות על ידי קופת החולים, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין ראש נזק זה. בקביעה זו הבאתי בחשבון את תקופת השקום הארוכה שלאחר התאונה, את העובדה שהתובע נידרש לניתוחים במשך שנים לאחר התאונה, ואת העובדה שבתקופת ההיסתגלות לנכותו התובע נידרש להוצאות רפואיות ונלוות בהקף יותר משמעותי.

...

משכך אני נעתר לבקשת הנתבעת וקובע, כי מסכומי הפיצויים שפסקתי כמפורט לעיל, יש לנכות את תשלומי המוסד לביטוח לאומי כמפורט על ידי הנתבעת בסיכומיה, היינו יש לנכות סכום של 3,715,561 ₪.

סוף דבר תביעת התובע נגד הנתבעת מתקבלת.

יוצא אפוא, שעל הנתבעת לשלם לתובע את היתרה בסך 887,720 ₪.

בראי מכלול הנתונים, וביניהם המסקנה כי שיעור הנכות שד"ר סלע העניק איננו מידתי ביחס למצבו של התובע ובהיתחשב בכך כי התובע לא נבדק במעבדת שינה כמצוות התקנות, ומנגד בהנתן כי אף פרופ' ליבוביץ סבור כי "פגיעה בתיפקוד המיני שכיחה לאחר קרינה משולבת ב-ADT והיא קשורה הן בנזקי קרינה למערכת העצבים וכלי הדם של מערכת המין והן במצב ההיפוגנדלי שמישרה טפול ב-ADT"- שוכנעתי לאמץ שיעור הנכות שקבע פרופ' ליבוביץ ולקבוע נכותו לפי סע' 24(8)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי בגובה 10% המורה על "אין אונות בינונית, זקפות לקויות במספרן ואיכותן". יש לציין כי לפי תקנות הביטוח הלאומי לא יוקנו אחוזי נכות בגין סעיף זה לאחר גיל 70.

...

בשקלול כל העדויות שעמדו לרשותי, אני סבור כי שירותו של התובע היה מוארך בשנתיים נוספות, בעיקר נוכח מעמדו הרם ברשות.

] לאור הכשל האמור אני סבור כי האפשרות היחידה שנותרה בידיי היא לבסס את החישוב על הראיה הטובה ביותר המצויה בידיי והיא שכרו הקובע האחרון של התובע.

לסיכום הנזקים: נזק בלתי ממוני: 500,000 ₪.