אחוזי נכות בגין כאב כרוני

וועדה רפואית קבעה לה נכות בשיעור 30% בשל שבר ברדיוס דסטלי מימין, עשרה אחוז נכות בגין נכות משנית להפרעות בשינה וכאב כרוני, עשרה אחוז בגין דלקות חוזרות בדרכי השתן, עשרה אחוז בגין תגובה הסתגלותית דכאונית ו- 10 אחוז נכות זמנית למשך שנה בגין הפרעת קשב ורכוז.

...

לא מצאנו מקום לחייב את המערערת להגיש תביעה חדשה שעה שיכולנו לדון בעניינה בערעור בנושא החלטת פקיד התביעות.

לפיכך, כפי שנאמר לעיל דנו לגופו של עניין כאילו היה הערעור הליך ב"ל רגיל, ומצאנו על פי הפסיקה כי דין הערעור בעניין זה להידחות מחמת שגם אם שגה פקיד התביעות הרי שלא היה בכך כדי לשנות מהותית את התוצאה ומדובר בפרוצדורה בלבד שלא הגיעה כדי "הפסד" ערכאה, לא דיונית ולא מהותית.

סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל הערעור בהליך 43896-07-18 נדחה מחמת שלא נמצאה כל טעות משפטית בעבודת הועדה.

לביסוס טענותיו הפנה המערער לפסיקה במסגרתה נבחנו אחוזי הנכות בגין "תיסמונת כאב כרונית". בסיכומי התשובה שהגיש הבהיר המערער כי באמצעות פסיקה זו מבקש הוא להראות כי קיימים מקרים בהם נקבעה נכות בתחום הכאב באופן מופרד מנכויות בתחומים אחרים.

...

לפיכך, טענת המערער בנושא זה נדחית אף היא.

בהעדר נימוק כאמור, ולו המינימאלי ביותר, לא ניתן לדון בערעורו בתחום זה. יחד עם זאת, לאור הבהרת המשיבה בסעיף 5 לכתב ההגנה, כפי שצוטטה בסעיף 14 לעיל, כי אין לה התנגדות להחזיר את הדיון בעניינו של המערער בנושא חוסר שיעור באזורי הצלקות לבחינה נוספת של הוועדה מאחר והחלטת הוועדה נעדרת התייחסות לנושא זה, אני מורה על החזרת הדיון בנושא זה לוועדה, כמפורט בסיכום פסק הדין להלן.

לסיכום - נוכח האמור לעיל, הערעור בנוגע לנכות האורתופדית ולנכות בשל כאב – נדחה.

עוד התבקש המומחה לקבוע אחוזי נכות בגין הכאב הכרוני שממנו סובלת התובעת לטענתה – המומחה השיב כי גם הכאב כלול בנכות כמובן.

...

אין בידי לקבל את טענת התובעת שבשל תוצאות התאונה היא זכאית לעזרה של שעתיים בשבוע.

סיכומם של דברים התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 116,000 ₪.

היועצת לא המליצה על מתן אחוזי נכות נוספים בגין תיסמונת הכאב הכרוני, וכאמור, לדעת הועדה ניתנו כבר אחוזי נכות בגין תיסמונת הכאב הכרוני ואין מקום לכפל בעיניין זה. הועדה העניקה למשיב 10% נכות לצמיתות בגין הכאב בקרסול או בכף הרגל, על פי פרט 35(1)(ב) לתוספת, כך שלמעשה הוענקה נכות בגין הכאב ואין מקום לתת אחוזי נכות נוספים ולהעניק כפל נכות.

...

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלת זכאותו של המבקש לנכות נוספת על הנכויות שנקבעו לו בוועדה מדרג ראשון, בגין "תסמונת הכאב הכרוני". לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס לכך, החלטנו כי בקשת רשות הערעור תידון כערעור וזאת על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

עם זאת, לא מצאנו כי נסיבות העניין מצדיקות להורות על השבת עניינו של המבקש לוועדה בהרכב אחר.

משכך, וכן לאור קביעת בית הדין האזורי כי עניינו של המבקש ישוב ממילא לוועדה כדי שתשקול מחדש את קביעתה לעניין נכותו הנפשית של המבקש, אנו סבורים כי יש להשיב את עניינו של המבקש לוועדה באותו הרכב, אשר תבהיר האם תסמונת הכאב הכרוני היא ליקוי נפרד או שהיא חופפת לליקויים שבגינם כבר ניתנה למבקש נכות על פי החלטת הוועדה מדרג ראשון.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו כאמור בסעיף 29 לעיל.

המומחה בתחום האורתופדיה קבע לתובע דרגת נכות בשיעור 5% בגין פגיעה צוארית, וציין כי התובע סובל מכאבים בשכמות וממגבלות הנובעות מתגובה נפשית של סומטיזציה; המומחה בתחום אף אוזן גרון קבע דרגת נכות בשיעור 15% בגין ליקוי שמיעה וכן 10% בגין טינטון תמידי; המומחה בתחום הנוירולוגיה קבע דרגת נכות בשיעור 5% בגין כאבי ראש כרוניים בחומרה בינונית וכן 5% בגין הפרעה קוגניטיבית הכוללת הפרעת קשב קלה ופגיעה בזיכרון; המומחה בתחום הפסיכיאטריה קבע דרגת נכות בשיעור 10% בגין הפרעת דחק בתר-חבלתית (PTSD) שהנה בנוסף לפגיעה הקוגניטיבית.

...

יישום הלכות אלה על המקרה שבפניי מוביל למסקנה כי מן הדין להתיר לתובע לתקן את תביעתו ולהעבירה לדיון בפני בית המשפט המחוזי.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי על התובע להציג במסגרת הבקשה ראיות לכך שהיקף נזקו עולה על תקרת הסכום שבסמכות בית משפט השלום, שהרי על-פי גישה זו ניתן יהיה לדון בבקשה רק בשלב מתקדם של ההליך, ועמדה זו סותרת את התכלית של ייעול ההליכים.

על-פי הפסיקה, אין מקום לעשות כן בעת הדיון בבקשה זו. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב התביעה ומורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.