אחוזי נכות בגין דלקת שלפוחית השתן לפי תקנות הביטוח הלאומי

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ב"ל 54665-01-17 09 יוני 2017 לפני: כב' הנשיא אלכס קוגן המערער ליויו חינברג ת"ז 30363176 ע"י ב"כ: עו"ד יואב גפני המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי פסק דין

כמפורט בסעיף 7 לפרוטוקול, הועדה בדקה את המערער בנוגע לקיומה של תיסמונת התעלה הקרפלית, וקבעה: "בבדיקת טריגר של התעלה הקרפלית מצד שמאל לא נמצאה עדות קלינית למעורבות של העצב המידאני בתעלה הקרפלית. מסוגל לבצע אופננציה. אין ירידה בהקף שרירים המעוצבבים על ידי עצב זה. הבדיקה הקלינית אינה מתאימה למימצאי בדיקת EMG ואינה מצדיקה נכות רפואית. הממצאים הנוספים כפי שתוארו בבדיקה הקלינית, נובעים מההפרעה הנוירולוגית שממנה הוא סובל, ולא דורש אחוזי נכות נפרדים בשטח האורטופדי". לאור מסקנתה המנומקת של הועדה, לפיה אין עדות קלינית לתיסמונת התעלה הקרפלית משמאל; שעה שממצאי הדימות אינם תואמים את הממצאים הקליניים, והועדה העדיפה את ממצאיה שלה על פני מימצאי בדיקת ה- EMG – הרי שלא מצאתי טעם מוצדק להתערבות בית הדין בהחלטת הועדה, לפיה אין למערער נכות בגין תיסמונת התעלה הקרפלית.

נכות בגין דלקת שלפוחית השתן לטענת המערער, המומחית מטעמו ד"ר סיגל שוורץ התייחסה בחוות דעתה, מיום 20/7/16, לעניין דחיפות במתן שתן, אולם הועדה כלל לא התייחסה לרכיב של דחיפות במתן שתן.

התאמת פריטי הליקוי המנויים בתוספת לתקנות למצבו הרפואי של הנפגע היא עניין המסור לועדה, בהתאם לידע הרפואי המקצועי המצוי בידה, ואין זה מסמכותו של בית הדין להתערב בקביעותיה הרפואיות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בהודעת הערעור, בתשובת המשיב ובתגובת המערער, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין יתר טענות הערעור להידחות, ויש לקבל את הערעור בהתאם להסכמת המשיב.

ס"ק I קובע 0% נכות בגין "דלקת קלה, ללא הפרעות", ואילו ס"ק II קובע 10% נכות בגין "דלקת קלה, עם תאי מוגלה בשתן עם תכיפות בהטלת שתן ביום ובלילה". עינינו הרואות, כי פריט הליקוי המותאם שיישמה הוועדה בעניינו של המערער מתייחס לתכיפות במתן שתן, ומכאן שנדחית הטענה שהוועדה התעלמה מרכיב דחיפות ותכיפות במתן שתן.

לכן, אין מקום להתערבות בית הדין בעניין זה, וטענת ערעור זו נדחית אף היא.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל בחלקו ועניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 19/8/16, על מנת שתדון בתלונות המערער על כאבי ראש וסחרחורות.

טענות הצדדים טענת העירעור היא שקיים אי התאמה בין פריט הליקוי שבחרה הועדה ליישם בעיניינו של המשיב (סעיף 23(2)(א)(III) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956) לבין שיעור הנכות שהוענקה למשיב (50% נכות).

יחד עם זאת, הועדה ציינה כי הנכות שהעניקה למשיב בגין דלקת שלפוחית השתן הנה בשיעור 50% נכות, היינו נכות התואמת את פריט ליקוי 23(ב)(א)(IV), שעניינו "דלקת קשה, עם תכיפות בהטלת השתן פעם לשעה או יותר, כשהשלפוחית מצומקת". מסקנת הועדה לפיה "לאור האמור לעיל אין הועדה משנה את החלטתה" תואמת את האמור בסעיף 14 לפרוטוקול, בפרק סיכום הנכות היציבה שנקבעה למשיב, שם ציינה הועדה בספרות ובמילים 50 (חמישים) אחוזי נכות.

עם זאת, בסעיף 14 לפרוטוקול צוין עוד כי יושמה בעיניינו של המשיב נכות מותאמת לפי תקנה 14(ב) לתקנות.

...

לאחר שעיינה בפסק הדין, ציינה הוועדה כי בחנה באופן מדוקדק את כל המסמכים בתיקו של המשיב, והגיעה לכלל מסקנה כי הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב האורולוגי של המשיב לא נתון לבחינה הואיל וזוהי קביעה חלוטה.

משכך, אין מנוס מלהורות על השבת עניינו של המשיב לוועדה, על מנת שתבהיר את קביעתה, מהו שיעור הנכות שהעניקה למשיב ומהו פריט הליקוי שבחרה ליישם בעניינו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, יוחזר עניינו של המשיב יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 27/7/14, על מנת שתבהיר מהו שיעור הנכות שהעניקה למשיב ומהו פריט הליקוי שבחרה ליישם בעניינו.

הועדה היתעלמה מבקשת המערער לידון בנכות האונקולוגית, אשר בגינה היה מקום להתאים לו אחוזי נכות.

מן הכלל אל הפרט ועדה רפואית מדרג ראשון התאימה למערער נכות זמנית בשיעור 96.29% בגין פגימות שונות, ובין היתר 50% נכות בגין דלקת קשה בשלפוחית השתן לפי פריט ליקוי 23(2)(א)(IV) לתקנות לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 (להלן: "החלטת הדרג הראשון").

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין וכן בטענות הצדדים כפי שנטענו בדיון ביום 16/12/14, מצאתי כי דין הערעור להתקבל.

משסברתי כי יש להורות על השבת עניינו של המערער לוועדה מהטעמים המפורטים לעיל, לא מצאתי מקום לדון ביתר הנמקותיו של המערער.

סוף דבר – הערעור מתקבל.

ועדות רפואיות של המל"ל שבדקו את המשיב קבעו לו דרגות נכויות שונות, 14.5% בגין שברים בשתי חוליות (סעיפים 37 (8) (ב) ו – 37 (8) (א) ) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, (להלן: "התקנות") ו – 20% בגין דלקת בינונית בשלפוחית השתן (סעיף 23 (2) לתקנות).

...

נראה כי גם הבדיקה אליה הפנה פרופ' גרינוולד את המשיב טרם מתן חוות דעתו הסופית לא סייעה לו, זאת שעה שהמסקנה אליה הגיע בקביעת דרגת הנכות, לא התבססה על ממצאי בדיקה זו. העובדה כי בדיקות ההדמיה שבוצעו למשיב לא הצביעו מחד על נזק או לחץ על גורמים עצביים ועל קשר סיבתי כלשהו בין הנזק לו טוען המשיב לתאונה כאשר הבדיקה האורדינמית אותה ביצע פרופ' גרינוולד למשיב ביום 21.12.14 הייתה בדיקה תקינה, והחלטתו של פרופ' גרינוולד מאידך, לפיה ההפרעה האורולוגית של המשיב הינה כתוצאה מהתאונה על אף אי הימצאות הוכחה אובייקטיבית כלשונו למקור הבעיה, מוביל למסקנה כי יש בענייננו מקום להתיר למבקשת להביא ראיות לסתור קביעה זו של פרופ' גרינוולד, עליה נסמכה הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל, עת החליטה להעניק למשיב דרגת נכות בתחום האורולוגי בשיעור 20%.

קביעתו של פרופ' גרינוולד לפיה לא ידוע מהו מקור הבעיה ממנה סובל המשיב ואף על פי כן החליט להעניק לו את דרגת הנכות האמורה, מובילני למסקנה כי יש להתערב בקביעה זו ולתת למבקשת את יומה בבית המשפט על ידי מתן הזדמנות להבאת ראיות לסתור את קביעה זו. סוף דבר מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך 750₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הועדה רפואית מטעם המל"ל קבעה לתובעת דרגת נכות רפואית משוקללת ויציבה בשיעור 38.5% עקב התאונה החל מיום 1.8.2014, כדלקמן: 20% - לפי סעיף 34(א)(3) לתקנות הביטוח הלאומי בשל הפרעה בינונית בתיפקוד הנפשי והגבלה בינונית של כושר העבודה; 10% - לפי סעיף 23(2)(א)(II) לתקנות הביטוח הלאומי, בשל דלקת כרונית קלה של שלפוחית השתן עם תכיפות בהטלת שתן ביום ובלילה; 10% - לפי סעיף 32(3)(א)(II) לתקנות הביטוח הלאומי, בשל שתוק חלקי ובצורה קלה של עצב פלוטרי; 5% - לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות הביטוח הלאומי, בשל שבר של גוף חוליה 12D. לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי, הוגדלה הנכות הרפואית המשוקללת דנן ל- 58%.

נזק לא ממוני ניזקה הלא ממוני של התובעת עקב התאונה יחושב לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו – 1976 ומגיע, לאחר שיערוך כדין להיום, לסך 56,558 ₪.

...

בהתחשב במכלול נסיבות העניין ובכלל זה נסיבותיה האישיות של התובעת, גילה הנוכחי, עברה, הכשרתה המקצועית, יציאתה לגמלאות בתנאי פנסיה תקציבית, דרגת נכותה הרפואית היציבה, מצב העבודה בשוק ועוד נסיבות כהנה וכהנה, מסקנתי היא, כי נכותה התפקודית של התובעת היא בשיעור 35% החל מיום 1.8.2014 ואילך, דרגות הנכות הזמניות שנקבעו לתובעת על-ידי המל"ל מקובלות עליי ואני מאמצן.

שאר הנזקים הנתבעים התובעת לא הוכיחה בראיה טובה את שאר הנזקים הנתבעים, ודין טענותיה, לעניין זה, להידחות.

התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לתביעה ומחייב בזה את הנתבעים לשלם לתובעת כדלקמן: סך 100,416 ₪; הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך 16,110 ₪.