אחוזי נכות בגין בעיות בלבלב

- נכות בשיעור 20% בגין בעיה בלבלב לפי פריט ליקוי 17א(ב)(1) לרשימת הליקויים.

לסיכום לנוכח האמור לעיל ,הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לועדה, על מנת שתפעל כפי שיפורט להלן: תזמין את המערער ותבצע לו מחדש בדיקה לעניין התעלה הקרפלית (CTS) משני הצדדים, ובתוך כך תסביר מהן הבדיקות שביצעה, וכן תתייחס למסמך הרפואי מיום 14.06.12 בו נרשם כי בדיקת ה - EMG מראה "ממצא של CTS קשה מימין". תעיין במסמך הרפואי מיום 07.06.12 בו נרשם כי "ידוע על סכרת לא מאוזנת מטופל ע"י דיאטה דלת סוכר אינסולין ויש צורך לניטור עצמי עקב הסוכרת הלא מאוזנת", ובהתאם תשקול, מחדש, האם לנוכח הממצאים שבאותו מכתב יש לפסוק אחוזי נכות נוספים לאלו שנפסקו בגין מחלת הסוכרת.

...

מאחר ולא שוכנעתי שעניינו של המערער נופל בגדר חריג זה, הרי שלא מצאתי שיש מקום לסטות מדרך המלך בעניין.

לסיכום לנוכח האמור לעיל ,הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתפעל כפי שיפורט להלן: תזמין את המערער ותבצע לו מחדש בדיקה לעניין התעלה הקרפאלית (CTS) משני הצדדים, ובתוך כך תסביר מהן הבדיקות שביצעה, וכן תתייחס למסמך הרפואי מיום 14.06.12 בו נרשם כי בדיקת ה - EMG מראה "ממצא של CTS קשה מימין". תעיין במסמך הרפואי מיום 07.06.12 בו נרשם כי "ידוע על סכרת לא מאוזנת מטופל ע"י דיאטה דלת סוכר אינסולין ויש צורך לניטור עצמי עקב הסוכרת הלא מאוזנת", ובהתאם תשקול, מחדש, האם לנוכח הממצאים שבאותו מכתב יש לפסוק אחוזי נכות נוספים לאלו שנפסקו בגין מחלת הסוכרת.

למערער נקבעו 65% בגין סכרת עם סיבוכים לפי פריט ליקוי 4(ו): 40% כלי דם ו- 10% בגין נוירופתיה - ליקוי אשר מתבטא בחולשה ועייפות, קושי בהליכה עקב בעיית ורידים בשתי הרגליים וכאבים בגפיים כתוצאה מנוירופתיה.

החלטת הועדה - הועדה רשמה את דברי המערער:"לא עובד כיום עבודה אחרונה לפני כ- 6 שנים בתור נהג משאית מעל 15. הפסקתי עקב כאבים, בעיות בלבלב ועוד.

לפני הועדה טען בא כח המערער כי למעשה עליה להביא בחשבון נכות רפואית גבוהה מהנכות הרפואית המשוקללת אשר נקבעה למערער על ידי הועדה הרפואית לעררים וכי עליה להביא בחשבון אחוזי נכות בשיעור 40% בנוסף לנכות בגין סכרת עם סיבוכים בשיעור 65%.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת כלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

לסיכום - לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה מושא הערעור או במסקנותיה, המצדיקה התערבות שיפוטית.

לפיכך - הערעור נדחה.

לתובע נכרת גם חלק מהלבלב אך לא נותרה לו נכות בשל כך, וכן לא נותרה נכות בקשר לפגיעה בכבד.

היא הוסיפה כי התובע מעוניין לנהוג ברכב, אך מאחר ואין לו רישיון נהיגה (למעט לאופנוע) על המכון לבטיחות בדרכים להחליט האם הוא כשיר לנהיגה בשל בעיות זכרון, הבנה והתמצאות במרחב.

עמדת בא כוח התובע היא כי שיעור הגריעה שלו תואם את אחוזי הנכות הרפואית, ולכן יש לחשב את ההפסד על יסוד ההנחה כי התובע איבד את כושר ההישתכרות שלו באופן מוחלט.

...

משזו המסקנה, הרי שממילא אין התובע עומד בנטל להראות כי יש לשנות את אחוז הריבית, שכן חוות הדעת מטעמו אינה תואמת למעשה את הגדרת הצרכים הנכונה לבדיקת התשואה על ההשקעה שתיעשה בכספי הפיצוי.

אכן, עולה השאלה מהם אפיקי ההשקעה המצויים בשוק, ומה התשואה שלהם, מה המשקל שיש לתת לדמי הניהול ולחבות המשקיע במס על הרווחים וסוגיות נוספות שואלי יכולות לתמוך במסקנה שהגיעה העת להפחתת אחוז הריבית לצורך היוון כספי הפיצוי, אלא שהנטל בעניין זה אינו מוטל על הנתבעת אלא על התובע ועל-כן, אין בקשיים שיש בגישתו של פרופ' ברנע, לכשעצמם, כדי להשלים את שהחסיר מר בן דור.

בשל המסקנה אליה הגעתי איני נדרש לשאלות נוספות הכרוכות בסוגיה, ובהן: כיצד נכון להתייחס להשלכה הצפויה מהקטנת אחוז הריבית לצורך ההיוון על פרמיות הביטוח, שבהן יחויבו ציבור המבוטחים, וכיצד לתת מענה לקושי הנובע מכך שמי שמשלם את מחיר התיקון בגין תאונות העבר הוא מבוטחי ההווה והעתיד (לדיון בשאלה זו בהקשר שינוי הלכת השנים האבודות ר' רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל, פ"ד סא(1) 126 (2006) וההפניות שם).

ביום 29.01.2019, החליטה הועדה הרפואית לעררים להגדיל את אחוזי הנכות בגין הליקויים מהם סבלה המערערת ל- 68% (משוקלל).

עכשיו הבעיה העיקרית היא בעיה ברשתית, שאינה קשורה סיבתית לטפול הקרינתי.

מחלה קשה וחוזרת בלבלב של בנה, בגינה מתאשפז פעמים חוזרות, עובר טיפולים וסובל מאוד.

...

לסיכום: הניתוחים של כריתת מנונגאומה היו ב- 1999 וב- 2001, אחרי כן תפקדה, עבדה כעובדת משק בקופ"ח משרה מלאה עד גיל 71.

משכך, טענותיה של המערערת ביחס לחוות דעתו של מומחה בנוירופסיכולוגיה, אמיר כץ, דינן להידחות.

אחרית דבר משהמערערת לא הצביעה על טעות משפטית שנפלה בהחלטה מושא ערעור זה, ומשאין בה, כדי לחסום את דרכה להגשת תביעה להחמרה ככל שמצבה הרפואי הנוכחי אינו תואם את קביעת הוועדה, הרי שדין הערעור להידחות.

ביום 10.6.2017 עבר התובע ניתוח וויפל (ניתוח להסרת גידול מהלבלב) כאשר הוא לא חזר לעבודה מתאריך זה. לגירסת התובע – לאחר שמיצה את ההליכים במל"ל בקשר לניתוח, באפריל 2021 הוא הגיש להלמן אלדובי תביעה לגימלת נכות בשל אובדן כושר עבודה ונענה, כי אין כספים ו/או חשבונות על שמו בהלמן אלדובי[footnoteRef:2].

כן עלה מהתעוד, כי ראומטולוג שבדק את התובע לא ידע להסביר מה מקור הכאב תוך שצוין, כי התובע "מתאר תיסמונת כאב שאין לה הסבר". בנוסף עלה, כי התובע קיבל מהמל"ל גם אחוזי נכות בגין מצב נפשי, ככל הנראה PTSD, כאשר לפי הפרוטוקולים של הועדות הרפואיות אשר הומצאו לנו, תחילה התובע קיבל אחוזי נכות נפשיים זמניים כאשר בפרוטוקול מיום 22.7.2019 התובע קיבל 30% נכות יציבה בגין מצב נפשי.

טענות הנתבע בסיכומיו התובע הסתיר מהנתבע ומבית הדין מסמכים רפואיים בקשר למצבו הרפואי עובר לתחילת עבודתו אצל הנתבע ולא בכדי, שכן מהתעוד שבסופו של דבר צורף לתיק בית הדין על ידי הנתבע עלה, כי לתובע עבר רפואי מכביד ביותר כאשר משנת 2012 ואילך נקבעו לו נכויות משתנות במל"ל בגין הפגיעה בגב וכן כי הוא סבל מבעיות נפשיות.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבע לשלם לתובע כדלקמן: החזר כספים שנוכו מתלוש השכר של התובע, בסך 1,683 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה, בסך 1,000 ₪; דמי חגים, בסך 1,142 ₪; דמי הבראה, בסך 1,890 ₪; פדיון ימי חופשה, בסך 526 ₪.

תביעת התובע בגין רכיב– "אי הפרשות לקופת גמל ופיצויים כמפורט לעיל וכתוצאה מכך תשלום הקצבה בגין אבדן כושר עבודה", נדחית הכל כמפורט לעיל.

באשר להוצאות - לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות בתיק הגענו למסקנה, כי אין מקום לחייב את הנתבע בהוצאות כלל כאשר לקחנו בחשבון את הפער בין הסכום הנתבע (1,339,405 ₪) לבין הסכום שנפסק בפועל וכן את התנהלות התובע לאורך ההליך הכל כפי שפורט לעיל.