אחוזי נכות בגין בעיות בטחול

בתלונות המערער לפני הוועדה נכתב: "קשיי נשימה ועייפות כל הזמן, לחצים בחזה, קושי בהליכה ובעליה במדריגות מבחינת הלב, סכרת מטופל בכדורים, יובש בפה, סחרחורות מידי פעם, צרבות – גסטרוסקופיה לפני חצי שנה, צפוי לעבור קולונסקופיה...לפוליפים לפני 9-10 חודשים." סיכום בדיקת הוועדה: "מצב תזונתי שמור, ראש, עיניים תקינים, ללא גודש רב בשכיבה של 45 מעלות, ...נשימה בועית. לב קולות ברורים ללא אוושות, בטן רכה, כבד וטחול לא..,... ללא בצקות. הועדה עיינה בתיק של המערער לא נמצאה תשובת גסטרוסקופיה אך נמצא ציטוט מרופא א.ק.ג אשר ראה סימני רפלוקס. הוועדה לא מצאה את בדיקת אקו לב אשר מפנה פרופ' רביב ... לכן נאלצת להסתמך על הציטוט של פרופ' רביד.

סיכום ומסקנות הוועדה: " מבחינת הלב הוועד דוחה את הערר מאחר וקיבל נכות בצורה מתאימה לספר התקנות בדרג הראשון. מבחינת הרפלוקס ניתנו 5% לפי סעיף 10(2) ב' 1 ו 2 מותאם מ 1.1.17. מבחינת סכרת 10% לפי 4(4) מ 1.1.09. " טענות המערער המערער סובל שנים רבות מהפרעות בתיפקוד המיני ללא שיפור באמצעות טפול תרופתי בעוד הוועדה לא קבעה בהחלטה האם סובל הוא מבעיית אין אונות.

סעיף הליקוי ביחס לאין אונות נמצא בפריט 24(8) לתקנות וקובע כדלקמן: 24(8) אין אונות (על פי בדיקה במעבדת שינה מוכרת בלבד) (א) קלה, יש זקפות אך עוצמתן ירודה 0% (ב) בינונית, זקפות לקויות במספרן ואיכותן 10% (ג) חמורה, אין זקפה כלל 30% לא יוקנו אחוזי נכות בגין סעיף זה לאחר גיל 70; לא יוקנו אחוזי נכות בגין אבדן מלא או חלקי של ה-penis ובגין סעיף זה גם יחד.

...

אכן אין חולק כי העדר ייצוג התובע אינו פוטר מידיעת התקנות עם זאת, מקום בו הגורמים הרפואיים סברו כי מדובר בבדיקה הדרושה לסיכום קביעתם (כעולה מלשון התקנה), לא ברור מדוע לא העמידו את התובע על הצורך בביצוע הבדיקה והשפעת העדרה על קביעת הוועדה.

עם זאת , משעה ששוכנעתי כי היה על הוועדה להבהיר למערער באופן מפורש כי על פי התקנות אי הצגת הבדיקה תסב לו נזק ותמנע את יכולתה להעריך נכותו, יש לקבל את טענות המערער ולהשיב עניינו אל הוועדה הרפואית על מנת שתעיין בבדיקת NPT אשר בוצעה על ידי המערער ובהתאם לכך, תקבע את שיעור הנכות בתחום זה. החלטת הוועדה ביחס לנכות הלבבית - בחוות דעתו של פרופ' רביד, מבהיר הוא בסעיף 1 לחוות העדת מדוע לשיטתו יש לקבוע לתובע נכות בשיעור של 30% ולא בשיעור של 25% כפי שקבעה הוועדה.

סוף דבר לאור המפורט לעיל, יוחזר עניינו של המערער אל הוועדה לעררים לפי פקודת מס הכנסה, אשר תתייחס לבדיקת NPT אשר בוצעה על ידי המערער ובהתאם לכך, תקבע את שיעור אחוזי הנכות בתחום האין אונות.

ביום 21/11/16 קבע פוסק רפואי כי למערער 28% נכות החל מיום 1/1/17, לפי הפרוט הבא: 10% נכות בגין השמנת יתר, 10% נכות בגין מ/א כריתה חלקית של כליה שמאל, 10% נכות בגין הגבלה צוארית קלה, 0% נכות בגין דליות שטחיות, 10% נכות בגין יתר לחץ דם (מנופה), 10% נכות בגין ריפלוקס, 10% נכות בגין מ/א כריתת טחול, 0% נכות בגין תיקון הרניה ו- 10% נכות בגין תיקון ASD .

למערער גם בעיות בעמוד שדרה מותני, וזאת כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים בעיניינו, לרבות CT, אשר הונחו בפני הועדה.

התעוד אליו מפנה המערער ביחס לדלקת כרונית בכיבה אינו רלוואנטי ומתייחס לשנים 2012 ו- 2007, כשהועדה דנה בנכותו בתום זמניות החל מיום 1/1/17, מה עוד שלמערער נקבעו אחוזי נכות בגין ריפלוקס.

...

מ/א כריתה חלקית של כליה שמאלי בגין RCC בגדול 3.5 ס"מ לפני כשנתיים ממשיך מעקב בלבד בדיקות דם אחרונות מ 3.7.17 אוריה 41, קרטינין 1.18 בדיקת CT וחזה ובטן 7/17 אין סמני חזרה מקומית או גרורות, מבחינה אונקולוגית הערר נדחה, ומוסיפה 20% בגין צלקות לפי סעיף 75 (1)(ג).

הכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת כלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה שיש מקום לקבל את הערעור, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

בהמשך חקירתו הופנה ד"ר פאהום לרישומיו של ד"ר ג'אברין מחמוד ונשאל האם אינו מסכים עם ד"ר גאברין, שהתובע סובל מהפרעה דיכאונית חרדתית בחומרה קשה (ראו: מיסמך מיום 15.10.14 בעמ' 128 לנספחים לתצהיר התובע), ותשובתו הייתה כי "אני הייתי רושם הפרעה הסתגלותית כרונית בינונית. לא קשה, ממש לא קשה עד כדי, אני לא יודע מה. בינונית." בהמשך חקירתו נישאל המומחה פעם נוספת אודות הרישום שערך ד"ר ג'אברין, והסביר מדוע לדעתו פגיעתו של התובע מקנה 15% נכות בלבד (עמ' 34, שו' 10-15): "אני רשמתי 15 אחוז נכות לתובע. שזה לפי סעיף תואם 34 ב'2.3. סעיף קטן 2 קובע: "הפרעה קלה בתיפקוד הנפשי" 10 אחוז.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם, עיינתי בחוות הדעת של ד"ר פאהום ושמעתי את עדותו, אני מקבל את קביעותיו של ד"ר פאהום בחוות דעתו ומעריך את נכותו הרפואית הצמיתה בתחום הפסיכיאטריה של התובע בגין התאונה בשיעור של 10% בשל ההפרעה ההסתגלותית והמרכיבים הפוסט-טראומתיים מהם הוא סובל, ובנוסף, נכות פסיכיאטרית בשיעור 5% עקב בעיות רקע ומצבו ללא קשר לתאונה.

ביום 26.4.18, במענה לשאלות הבהרה מטעם ב"כ התובע, השיב פרופ' ביטרמן בנוגע לסיכון לזיהומים לאחר כריתת טחול, כי הנכות שהתקנות קובעות בגין כריתת טחול בשיעור של 10% מגלמת את תשומת הלב הנדרשת בגלל הסיכון הקטן לזיהום אצל מבוגרים שעוברים כריתה זו. הוא הוסיף, כי המצב אינו קשור במיגבלה תפקודית לעבודות שאינן כרוכות ישירות בחשיפה לעומס חיידקי.

...

אני סבור שבנסיבות שהתובע שהוא בעל מקצוע בבניין חזר לעבוד אין מקום לקבל את טענת הנתבעת שמדובר במובטל כרוני שאין לפצותו בגין הפסדי שכר ואובדן השתכרות.

נוכח האמור לעיל, אני סבור שיש מקום לקבוע את בסיס שכרו של התובע על סך חודשי של 6,000 ₪ (לאחר ניכוי מס) לתקופה של שנה לאחר התאונה, וליתרת תקופת עבר ולתקופת עתיד, לקבוע את בסיס שכרו על סך חודשי של 5,000 ₪ (בערכי 1.11.11).

נוכח האמור, יש לנכות בגין תשלומים תכופים סך כולל של 161,500 ₪ מהסכום לו זכאי התובע לאחר תוספת שכ"ט עו"ד. סיכום סופו של יום אני מחייב את הנתבעת, לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו וייגרמו לתובע בעטיה של התאונה כדלקמן: בגין הפסדי שכר לעבר ואובדן כושר לעתיד - 504,300 ₪ בגין הפסד תנאים סוציאליים- 63,000 ₪ בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד- 200,000 ₪ ד בגין ניידות, נסיעות והוצאות רפואיות- 50,000 ₪ בגין נזק שאינו נזק ממון- 114,000 ₪ סה"כ 931,300 ₪ בניכוי תשלומי המל"ל 562,000 ₪ סה"כ 369,300 ₪ בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% 56,171 ₪ סה"כ 425,471 ₪ בניכוי התשלומים התכופים 161,500 ₪ סה"כ 263,971 ₪ הנתבעת תשלם אפוא לתובע סך של 263,971 ₪ תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה למדד וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

כתוצאה מן התאונה, נפל התובע על הקרקע, נחבט בעוצמה רבה ונפגע פגיעה רב מערכתית, ובין היתר, נגרמו לו שברים בשתי ידיו, פגיעה בטחול, בראש בעניים, בצואר, בגב, באגן, בחזה וברגליים.

אולם, דרגת הנכות המחייבת על פי סעיף 6ב' הנה דרגת הנכות הרפואית גרידא, ללא קשר להגדלת אחוזי הנכות ע"פ תקנה 15 לתקנות הביטוח לאומי.

מנגד, הנתבעת טוענת כי אף כי לתובע נגרמה נכות רפואית העומדת על 35.2% אולם, בשים לב שהתובע היה מוגבל ביכולת עבודתו בשל בעיות הלב מהן סבל ובשים לב לבסיס שכרו אילמלא התאונה, אין לקבוע כי נגרמה פגיעה תפקודית כלשהיא לתובע וכי אין כל מניעה שהתובע ימצא עבודה התואמת מגבלותיו וישתכר שכר דומה.

...

לטענתה, החישוב הנכון מוביל למסקנה כי יש לנכות 58.5% מכלל נכויותיו לפי החישוב הבא: הנכות המשוקללת מעבודה הינה בשיעור של 35.2%.

במקרה דנן, מאחר ואין המדובר בתביעה נגד מעביד אלא בתביעה נגד צד ג' כלומר, נהגת הרכב הפוגע והחברה המבטחת שלה, ונוכח הצהרת התובע כי בעתיד לא ישוב וישנה את בחירתו לקבלת קצבת נכות מהעבודה הגעתי למסקנה כי יש לנכות את החלק היחסי של גמלאות הנכות הכללית (ראו: ע"א 5736/04 חסן סרסור נ' חדג'ג' לבנה (פורסם בנבו, 10.12.07)), ואסביר להלן את טעמיי.

סוף דבר בשים לב לאמור לעיל יש לחייב את הנתבעות לשלם לתובע פיצויים כדלקמן: · נזק לא ממוני .

הוא התמיד בעבודתו שנתיים אך בשל חיכוכים עם הממונה עליו הבעיה ביחסי אנוש, פרש מעבודה זו. בעזרת קרובת מישפחה היתקבל לעבוד בסופר-פארם אך גם שם חווה קשיים בשל הטנטון ממנו הוא סובל והצורך בהפסקות מרובות יותר מאשר ניתן לעובדים אחרים.

הערה: לצורך קביעת אחוזי הנכות בגין פרט זה ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; מספר ההתקפים בשנתיים האחרונות; מספר אשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות; אורך תקופת הרמיסיה; הענות ותגובה לטפול תרופתי/אחר; התיפקוד הנפשי והחברתי; כושר העבודה.

את הנכות בגין כריתת הטחול לא ראיתי להביא בחשבון לצורך הנכות התפקודית שכן לא הוכח שמאז התאונה הראשונה בשנת 2009 ועד היום סבל התובע מהשלכות כריתת הטחול.

...

דין טענת הנתבעת 2 להידחות והיה מקום לחייבה בהוצאות נוספות בשל העלאת טענה שאין בה ממש.

לאחר מכן ובמיוחד לאחר ההחמרה במצבו מקובלת עלי הטענה כי בשל מצבו הנפשי הוא מסוגל לסייע פחות בניהול הבית.

ניכויים בכל הנוגע לעבר אין לנכות דמי פגיעה ככל ששולמו שכן לא הבאתי בחשבון פיצוי לתקופה זו. באשר ליתרת התקופה שמ – 1.1.13 אין בידי לקבל כי יש לבצע ניכוי רעיוני.

סוף דבר ראיתי לקבל את תביעת התובע בגין כל אחת מן התאונות.