אחוזי נכות באנמיה כרונית בביטוח לאומי

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 1670-07-13 24 מרץ 2014 לפני: השופט צבי פרנקל המערערת: נאיפה אבו עג'אג', ת.ז.-023354780 ע"י ב"כ: עו"דמרואני סילבן המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אורי רייך פסק דין

ועדה רפואית לעררים אשר היתכנסה לידון בעיניינה של המערערת ביום 20.2.13 קבעה למערערת נכות רפואית משוכללת בשיעור 56% החל מיום 9.10.12 בגין אנמיה כרונית (10%), פיברומיאלגיה וכאבי שלד (30%), חדות ראייה (30%) ועין יבשה (0%).

יש לפרש את תקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") באופן שיש למנות מומחה בתחום הפגימות מהם סובל המבוטח בנוסף על המומחה מתחום השקום.

...

בנסיבות אלה, משלא עולה טעות משפטית מהחלטת הוועדה, יש לדחות את הערעור.

משמדובר בוועדה לקביעת דרגת אי כושר תפקוד, להבדיל מוועדה לקביעת אחוזי הנכות הרפואיים, מקובלת עליי טענת המשיב לפיה יש לפרש את הסעיף כי על הרכב הוועדה ימנו מומחים לתעסוקה ושיקום אשר הינם בעלי מומחיות לקביעת כושר עבודה ולא רופאים מומחים בתחום הליקויים הרפואיים מהם סובל המבוטח.

לאור האמור, משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה דין הערעור להידחות.

ועדה רפואית לעררים אשר היתכנסה לידון בעיניינה של המערערת ביום 26.6.14 קיבלה את הערר וקבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 36% (20% נכות בגין פיברומיאלגיה וכאבים בגוף לפי סעיף ליקוי 3 (ג), 10% נכות בגין גסטריטיס לפי סעיף ליקוי 12 (3) (ב) (II), 10% נכות בגין אנמיה כרונית לפי סעיף ליקוי 2 (א)- (ב), 10% נכות בגין תת תרסיות לפי סעיף ליקוי 3 (ב), 10% נכות בגין גירוד בעור לפי סעיף ליקוי 80 (2)) החל מיום 23.11.12).

בועדה נכח מומחה בתחום הפנימי (פרופ' אברהם אלירז) ובשים לב לכך כי ראומטולוגיה הנה תת היתמחות בתחום הפנימי, הרי שלא חלה על הועדה חובה לכלול בהרכבה מומחה בתחום הראומטולוגיה, כל עוד לא הגישה המערערת חוות דעת או הערכת נכות בתחום זה. המסמך הרפואי אשר נערך על ידי פרופ' אבו שקרה, מומחה בתחום הראומטולוגיה, אינו חוות דעת ערוכה כדין ואף לא "הערכת נכות". לעניין זה מפנה המשיב לעב"ל 425/99 המוסד לביטוח לאומי- יהודה סעדיה, פד"ע ל"ו 186.

עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

...

אין בידי לקבל את טענות המערערת, שלפיהן הבדיקות הנוירולוגית והפסיכיאטרית בוצעו באופן שטחי וכי המערערת לא נבדקה כראוי ביחס לפגימות אלה.

אין בידי לקבל גם את טענת המערערת, שלפיה המומחה בתחום הפסיכאטריה לא היה מעורב בזמן הדיון והתרשם מהמערערת רק על פי המראה החיצוני שלה.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל באופן חלקי כמפורט להלן.

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ב"ל 15335-04-19 22 ספטמבר 2019 לפני: כב' הנשיא אלכס קוגן המערער חאתם אבו סאלם ע"י ב"כ: עו"ד איילת נוף המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל פסק דין

הועדה קבעה למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור 58% מיום 1.11.18, בגין הליקויים הבאים: 10% נכות בגין טחורים, לפי פריט ליקוי 15(7)(ב) 20% נכות בגין קרסול, לפי פריט ליקוי 49(2)(ו) 10% נכות בגין סוכרת, לפי פריט ליקוי 4(3) 10% נכות בגין אנמיה, לפי פריט ליקוי 2(1)(ב) 20% נכות בגין עמוד שדרה מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(ב) 10% נכות בגין נזק שורשי, לפי פריט ליקוי 32(1)(א)(I) 0% נכות בגין כף רגל ימין, לפי פריט ליקוי 47(4)(א) 0% נכות בגין דום נשימה בשינה, לפי פריט ליקוי 3(א) 10% נכות בגין הפרעת היסתגלות, לפי פריט ליקוי 34(א)(2) דיון והכרעה לאחר עיון בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שקילת טענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העירעור להדחות.

אנמיה כרונית: לטענת המערער, היה על הועדה לשקול יישומו של פריט ליקוי 2(1)(ג) ולבחון את הקריטריונים ליישומו של פריט זה. טענת ערעור זו מכוונת כנגד קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי, המהוות בנסיבות העניין קביעות רפואיות מובהקות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הועדה, ואין זה מסמכותו של בית הדין להתערב בהן.

...

הוועדה קבעה למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור 58% מיום 1.11.18, בגין הליקויים הבאים: 10% נכות בגין טחורים, לפי פריט ליקוי 15(7)(ב) 20% נכות בגין קרסול, לפי פריט ליקוי 49(2)(ו) 10% נכות בגין סוכרת, לפי פריט ליקוי 4(3) 10% נכות בגין אנמיה, לפי פריט ליקוי 2(1)(ב) 20% נכות בגין עמוד שדרה מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(ב) 10% נכות בגין נזק שורשי, לפי פריט ליקוי 32(1)(א)(I) 0% נכות בגין כף רגל ימין, לפי פריט ליקוי 47(4)(א) 0% נכות בגין דום נשימה בשינה, לפי פריט ליקוי 3(א) 10% נכות בגין הפרעת הסתגלות, לפי פריט ליקוי 34(א)(2) דיון והכרעה לאחר עיון בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שקילת טענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

אי לכך, גם טענת ערעור זו נדחית.

משכך, דין הטענה להידחות.

לפיכך, לא שוכנעתי שנפלה טעות משפטית באי בחינת יישומו של פריט ליקוי אחר מזה שיישמה הוועדה בעניינו של המערער, ואין מקום להתערבות בית הדין בעניין זה. סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

ועדה רפואית לערררים קבעה למערערת נכות רפואית בשיעור של 56%, החל מיום 9.10.12 בגין אנמיה כרונית (10%(, פיברומיאלגיה וכאבי שלד (30%) ופגיעה בחדות ראיה (30%).

בית הדין האיזורי דחה את העירעור בקובעו כי לא נפל פגם בהרכב הוועדה וזאת, בהסתמך של סעיף 26(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות, מינוי ועדות לעררים הוראות שונות) התשמ"ד – 1984 בו נקבע כי "ועדה לעררים תורכב מישניים או משלושה מומחים במקצועות השונים בהתאם להחלטת מנהל ענף ביטוח נכות במוסד או מי שהוא הסמיך לכך, אותם יבחר מרשימה של מומחים במקצועות התעסוקה, השקום והרפואה שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות." בית הדין הוסיף וציין כי על פי סעיף זה הרכב הוועדה יכלול מומחים לתעסוקה ושקום אשר הנם בעלי מומחיות לקביעת כושר עבודה.

על קביעה זו לפיה יש ליתן את הדעת למיוחד שבמשק ביתה של הנכה שבה מדובר עמד בית דין זה גם בדב"ע לח/1686-01 אלמקייס – המוסד לביטוח לאומי, בעב"ל 1154/00 חמדה לוי נ' המוסד ל ביטוח לאומי (25.6.02) וכן בעב"ל 1520/02 זהבה ורדניק נ' המוסד לביטוח לאומי (29.1.04).

...

השופטת נטע רות תמצית העובדות לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (תיק ב"ל 1670-07-13 השופט צבי פרנקל) מיום 24.3.14 בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתה של הועדה הרפואית לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 4.4.13 אשר קבעה כי המבקשת לא איבדה לפחות 50% מכושרה לתפקד במשק הבית (להלן – הבקשה; להלן – פסק הדין; להלן – הועדה ולהלן - ההחלטה).

אשר לדעתי אקדים ואומר כי לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובחומר המצוי בתיק הגעתי למסקנה כי היא מצריכה תגובה, בכל הנוגע לשאלת הרכב הועדה ושיקוליה וזאת, מן הטעמים כדלקמן: בית דין זה התייחס בעבר לשיקולים שאותם נדרשת ועדת אי כושר לשקול על מנת לקבוע את דרגת אי הכושר של מבוטחת שהינה עקרת בית, במסגרת דב"ע לח /1-1429 רחל קרני – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כרך י' עמ' 386 (להלן – עניין קרני) וכך כתב: "מבחינת מטרת החוק, אין הרי מצבה של אשה שלה ליקויים מסוימים ורק היא ובעלה, הם במסגרת משק הבית כמצב של אשה שבמסגרת משק ביתה גם ילד אחד; ואין המצב בילד אחד, כמצב בתשעה ילדים. אף במשק בית שבו 9 ילדים - הרבה תלוי בגיל הילדים ויכול וגילם של חלק מהם יביא לכך שהעומס על עקרת הבית יקטן. אין גם, משק בית שבו כל ציוד העזר הדרוש, כולל מכונת כביסה ואבזרים יקרים אחרים המקילים על מלאכת האשה, כמשק בית שהכל צריך להעשות בו בידי עקרת הבית.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 7603-07-15 ניתנה ביום 28 יולי 2015 רותי בניאל המבקשת המוסד לביטוח לאומי המשיב החלטה

הוועדה הרפואית לעררים, מושא הבקשה שלפניי, אשר היתכנסה ביום 26.6.14, קיבלה את הערר וקבעה למבקשת דרגת נכות צמיתה בשיעור 36% (20% נכות בגין פיברומיאלגיה וכאבים בגוף לפי סעיף ליקוי 3 (ג), 10% נכות בגין גסטריטיס לפי סעיף ליקוי 12 (3) (ב) (II), 10% נכות בגין אנמיה כרונית לפי סעיף ליקוי 2 (א)- (ב), 10% נכות בגין תת תרסיות לפי סעיף ליקוי 3 (ב), 10% נכות בגין גירוד בעור לפי סעיף ליקוי 80 (2)) החל מיום 23.11.12).

בבקשת רשות העירעור טוענת המבקשת, כי היה על הועדה לכלול בהרכבה מומחים לפגימות השונות שישנן למבקשת, ולמצער להתייעץ עם מומחה בתחום; כי קביעתה של הועדה בנושא הפסיכיאטרי מנוגדת לאמור במכתביהם של ד"ר אלכסנדר ופרופ' אבו שקרה; כי הועדה לא נימקה מדוע הפחיתה 10% בגין כאבים בגוף, שנקבעו על ידי הועדה מדרג ראשון; כי אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הועדה אינם תואמים את מצבה של המבקשת.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו, הגורם הבלעדי המוסמך לקבוע האם קיימת נכות רפואית למבוטח, ובאיזו מידה, אלו הוועדות הרפואיות.

...

אשר להכרעתי לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה, ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, אין מנוס מלדחות את הבקשה.

סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.