המערערים הפנו לבג"ץ 8665/14 טשומה נגה דסטה נ' הכנסת (פורסם בנבו, 2015, להלן: עניין דסטה), וציינו כי באותו מקרה, במסגרת הליך לבחינת חוקתיות הוראות המעצר וההחזקה במיתקן "חולות" שבחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד- 1954, הורה בית המשפט לרשות למסור נתונים מפורטים אודות הטיפול בבקשות מקלט, משך הטיפול בהן, הצפי להכרעה בהן וכן יציאה מרצון של אזרחים אלה ממדינת ישראל.
עד כה לא נעשה, כאמור, צעד חקיקתי לקליטת האמנה כחלק מן הדין הפנימי הישראלי, אולם, עמדתה העקבית של המדינה היא כי היא רואה עצמה מחויבת ביישומן של הוראות אמנת הפליטים, אם כי בפועל משך שנים התקשו מסתננים להגיש בקשות למקלט כדי לזכות במעמד פליטות, ומשרד הפנים לא טיפל בבירור בקשות מקלט שהגישו יוצאי אריתריאה וסודאן שהיו מצויים מחוץ למיתקני משמורת, למעט במקרים חריגים (להרחבה ראו עניין טדסה פסקות 11-9 לפסק דינו של כב' השופט עוזי פוגלמן ועניין איתן, שם).
סעיף 13(ב) לנוהל 5.2.0012 אשר כותרתו "נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל", עוסק בהעברת הטיפול בבקשות מקלט שטרם טופלו מנציבות האו"ם לפליטים למשרד הפנים:
"העברת מידע- נציבות האו"ם לפליטים ויחידת הטיפול יספקו זו לזו, במידת הצורך, וככל שניתן, נתונים סטטיסטיים הרלוואנטיים לטפול במבקשי המקלט, ובכלל זה נתונים לגבי מספר הבקשות המוגשות וההחלטות המתקבלות לגביהן. ככל שנותרו בידי נציבות האו"ם לפליטים תיקים אשר העתקם טרם הועבר לאגף המסתננים ומבקשי המקלט, קיבלה על עצמה הנציבות להעביר העתק מלא של התיקים שניפתחו על ידה, בכל שלב של הטיפול, ובכלל זה תיקים שהטיפול בהם הושלם, לידי יחידת הטיפול. בנוסף, קיבלה על עצמה הנציבות להעביר לאגף המסתננים מבקשי המקלט רשימה של התיקים אשר טופלו על ידה אשר תיכלול פירוט של סטאטוס הטיפול בכל תיק ותיק, ותתייחס למדינות המוצא ולמועד הפנייה לנציבות. לרשימה יצורפו מסמכים רלוואנטיים".
בעניינינו, כמפורט לעיל, ביום 4.11.07 קיבל המערער אישור מאת הנציב העליון של האומות המאוחדות (הנציגות בישראל) המאשר כי המערער הנו מבקש מקלט (העתק האישור צורף כנספח ט' לערר שהגישו המערערים לבית הדין לעררים וכן הוגש 12.2.17 כחלק ממוצג מע/2 בהליך זה):
"this is to certify that the above-mentioned person, national of Sudan, is an asylum-seeker and is under the protection of the United Nations High Commissioner for Refugees in Israel pending the determination of his status…the present certificate is valid for 6 months from the date indicated above".
הרשות ציינה כי החל מחודש מאי 2012 החלה לטפל בבקשות מקלט של מסתננים מסודאן ומאריתראה וכי המערער לא פנה בבקשה פרטנית למקלט מדיני אל הרשות מכוח נוהל הטיפול במבקשי המקלט (סעיף 38 לסיכומים).
...
לאור כל האמור לעיל, אני מבטלת את קביעתו זו של בית הדין לעררים.
בית המשפט קבע כי מצב הדברים הקיים לפיו העותרים ממתינים שנים לדיון מדי שנה בפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, כאשר העותרת נמצאת בישראל ללא מעמד וללא זכויות סוציאליות עד שיסתיימו הליכי הגירושין-אין לו כל הצדקה, והוא פוגע באופן לא מידתי בבני הזוג הקשורים בקשר בלעדי של "ידועים בציבור". היות ואין חולק כי העותרים מנהלים מערכת יחסי משפחה כנה ובלעדית וכי הפרידה של העותר מאשתו בנפרד - אמיתית, נפסק כי דין העתירה להתקבל.
סוף דבר
הערעור מתקבל.
