אזהרה: סיכונים במשככי כאבים

הטיפול המומלץ במקרה של כאבים אילו הנו מנוחה, חימום מקומי, משככי כאבים ופיזיותרפיה במיגבלות ההיריון.

הומלצה שתיה מרובה, מעקב במסגרת מרפאת הריון בסיכון, הוזהרה החמרה סימפטומאטית.

בהתייחס לשאלת הסיכון הרפואי שבסעיף 58 לחוק נפסק כדלקמן: "מיקודו של הכורח הרפואי, כעולה מלשונו של סעיף 58 לחוק, הוא בסיכון רפואי הנשקף לאישה או לעובר. סיכון רפואי זה אינו חייב לעלות כדי סכנה קיומית לאישה או לעובר (ראו עב"ל (ארצי) 20714-08-13 המוסד לביטוח לאומי נ' ענבל כתב (5.10.14)), אולם – וזה העיקר - עליו להגיע לכל הפחות כדי סיכון לתחלואה גופנית וזאת להבדיל מאי נוחות או כאב הנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים הכרוכים בהריון ועתידים לחלוף פרק זמן סביר לאחר הלידה מבלי להטביע חותם תחלואתי בגוף האישה או העובר" (עב"ל 33203-11-17 יליזבטה צ'ורנינקי נ' המוסד לביטוח לאומי (23.12.18).

...

יש לבחון את הנסיבות בכל מקרה לגופן, והמומחה התייחס בתשובותיו לשאלות ההבהרה של התובעת בהקשר זה, והסביר כי: "במקרה הנדון, בהעדר כל ממצאים המחשידים לחסר מוטורי, סטיות בעמוד שדרה וקיפוח נוירולוגי- לא ברורה ההמלצה למנוחה עד ללידה, כל זאת כאשר לא מוצו אפשרויות טיפול נוספות כצמצום היקף משרה, פיזיותרפיה, חימום מקומי וטיפול אנלגטי המותר בהריון. אמצעים נוספים מומלצים במקרים של סימפיזיוליזיס הינם שימוש בחגורות גב/בטן, רפואה משלימה (אקופונקטורה, הידרותרפיה, פיזיותרפיה) וטיפול תרופתי במגבלות ההריון – כל אלה לא ניתנו במהלך ההריון הנדון." משמע, אף שהתובעת סבלה מכאבי גב עם SLR חיובי ואובחנה כסובלת מסימפיזיוליזיס אין בכך כדי להוביל למסקנה כי מצבה חייב שמירת היריון או היווה סיכון לאם או לעובר.

באופן דומה אין בידי לקבל את טענות התובעת כי המומחה לא התייחס לתנאי עבודתה, שכן המומחה ציין כי היא עובדת בהנהלת חשבונות, קרי - בעבודה משרדית.

לאור כל האמור, אין הצדקה לסטות מההלכה הפסוקה ביחס למשקל שיש ליתן לחוות דעת המומחה הרפואי הממונה על ידי בית הדין, ולפיכך התביעה נדחית.

התובעת טופלה על פי הנטען באמצעות הנחת סד גבס ושוחררה עם המלצות למנוחה ונטילת משככי כאבים.

(2) בנסיבות הענין נידרשות אזהרות או הוראות טפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן מתאימות בהיתחשב בסכנה הכרוכה במוצר.

...

הנתבעים טוענים כי דין התביעה להידחות מחמת העדר יריבות.

סיכום לסיכום, נזקיה של התובעת מסתכמים לסך של 41,000 ₪.

לכן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 27,333 ₪.

אני קובע שהצד השלישי ישפה את הנתבעים מכל סכום בו יישאו בשיעור של 65%.

התובע עבר טיפולים פיזיוטראפיים וטיפולי ריפוי בעסוק ממושכים עקב הגבלה קשה בתנועות שורש כף היד, היה במעקב אורטופדי ממושך וטופל במשככי כאבים.

ואלה הן השאלות העומדות להכרעה: האם המקום בו התבצעה עבודת התובע ומר דוחי היתה בסמוך לרמפה כטענת התובע או שמא במרחק של כ- 15-20 מטרים כטענת הנתבע? האם הוכח כי הגורם לנפילתו של התובע היה כתם שמן, והאם פתח הרמפה היה סגור במועד הרלוואנטי להתרחשות התאונה? האם באיזור הרמפה היה שלוט אזהרה מפני הסכנה שבכניסה לשטח הרמפה? האם קיבל התובע הדרכת בטיחות בנושא הסכנה הכרוכה בעת המצאות באיזור הרמפה?.

...

סבורני כי בנסיבות אלו, בהעדר עדויות אחרות לתמיכה בעדות התובע לעניין זה, עומדת התנהלות זו לרועץ על פי ההלכה לפיה מהימנעות מהבאת ראיה רלבנטית הנמצאת בהישג ידו של הנמנע, ללא הסבר סביר, ניתן להסיק ממנה שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו.

לא שוכנעתי כי נכותו הרפואית של התובע בעקבות התאונה תצריך הוצאות בגין טיפולים בעתיד ולפיכך אינני מוצאת לנכון לפצותו בגין ראש נזק זה. ניכויי מל"ל התובע 2 נשא בתשלום דמי פגיעה לתובע בסך של 114,305 ₪ (הצדדים אינם חלוקים באשר לסך הנ"ל).

סיכומו של דבר: בגין פגיעתו זכאי התובע לפיצוי כדלקמן: הפסדי השתכרות עבר ועתיד 295,860 ₪ הפסדי פנסיה 35,503 ₪ כאב וסבל 40,000 ₪.

המטפלת נישאלה בחקירתה הנגדית האם הנתבעת סיפקה לה אמצעים להזהיר מפני סכנת החלקה, למשל "שלט ריצפה רטובה" והשיבה: " לא. לא נתנו לי דבר כזה. זה שעובדים עם ציבור נותנים דבר כזה. שעובדים בתוך בלוק בכניסה של בית לא שמים דבר כזה. סליחה. צריך להזהר שאדם יורד. אני מגיעה פעמיים בשבוע ושוטפת לקשישה את הבית" (עמ' 23 ש' 18-12 לפרוטוקול הדיון).

התובעת שוחררה מבית החולים ביום 22/08/2014 תחת המלצות: רגל מורמת במנוחה, המשך טפול תרופתי קבוע, נטילת משככי כאבים לפי הצורך, הוצאת תפרים שבועיים ממועד הניתוח, ביקורת במרפאה האורתופדית שבועיים ממועד הניתוח, איסור דריכה על הרגל המנותחת לפחות 6 שבועות ועד להורדת הגבס (עמ' 17-19 לתיק מוצגי התובעת).

...

הנתבעת טוענת כי דין הדרישה להידחות מחמת שלא הוצגו ראיות המעידות על הוצאות שנגרמו לתובעת בתקופת העבר וביחס לתקופת העתיד, ככל שתזדקק התובעת לטיפולים רפואיים, הרי שאלה ניתנים חינם במסגרת שירותי הרפואה הציבורית.

הערכת הנזקים מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי שכר לעבר בתוספת פנסיה - 20,000 ₪ גריעה מכושר ההשתכרות בתוספת פנסיה - 123,132 ₪ ג. עזרת הזולת - 30,000 ₪ ד. הוצאות רפואיות - 2,000 ₪ ה. נזק לא ממוני - 100,000 ₪ ________________________________________________ סה"כ- 275,132 ₪ סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 275,132 ₪, בצירוף הוצאות משפט בשיעור 7,612 ₪ ובצירוף ריבית ממועד התשלום, וכן בשכר טרחת עורך דין, בשיעור 20% מהסכום שנפסק בצירוף מע"מ. הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הוא אובחן כסובל ממגבלות בגב תחתון עם הקרנה לגפיים תחתונות והונחה למנוחה וטפול באמצעות משככי כאבים.

לחילופין, טוען התובע כי פגיעתו נגרמה בשל התרשלות הנתבעות המתבטאת במעשים ובמחדלים כגון אי אספקת סביבת עבודה בטוחה, אי אספקת מיגון, אי אזהרה מפני סיכונים בעבודתו, אי קיום פקוח נאות על מעשי עובדיהן ושאר סעיפי הרשלנות המופיעים בכתב התביעה.

...

כאשר התובע בענייננו לא הוכיח את המשקל של נתחי הבשר ומשקלו של נתח הבשר הספציפי (שכלל לא טען שהיה כבד), את שיטת העבודה ותדירותה ולא טען כי אופן ההרמה הספציפי יוצר סיכון, ברור כי לא ניתן להגיע למסקנה כי מעבידו חב בכך.

סוף דבר על כן, לאור אי הוכחת גרסתו של התובע, דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלו בדעתי לפסוק לנתבעת 2 שכ''ט עו''ד בשיעור של 20,000 ₪ המשקף לדעתי את הסכום הראוי בגין שכ''ט עו''ד בתיק זה. על כן, אני מורה לתובע לשלם לנתבעת 2 שכ''ט עו''ד בסך של 20,000 ₪.