בדו"ח הפעולה תואר המספר המדויק של הרכב – 41-976-56
פחות משעה לאחר שהשוטר עזב את המקום, זיהו נציגי האבטחה אדם שמגיע לרכב החשוד, לפי טענת האוניברסיטה לא היה זה אותו אדם שנראה גונב את האופניים, אך הרכב היה אותו רכב, שיש לו סימן זהוי – כסוי מראת צד שחורה, והשנייה לבנה.
ביום 17.10.19 התובע פנה ללישכת המפכ"ל והלין במכתבו על היתנהגות לקויה של המישטרה והתנערותה מלחקור את הפשע ולמצות את הדין עם הפושע (ראה גם פנייה ללישכת המנכ"ל מיום 13.10.19).
ביום 10.12.19 נחקר מר אברהים אבו סבילה, הבעלים של רכב הסיאט, באזהרה, כחשוד בגניבת האופניים.
אם לא היה פסול בסגירת התיק, מדוע אם כן ניפתח שוב לאחר הגשת הערר של התובע?
השוטר בשטח לא גילה אחריות בעת מילוי תפקידו, ולא חתר לחקר האמת על אף שהיה עליו לעשות כן.
בפעם השנייה המישטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות על אף שרואים בבירור את הרכב של החשוד במקום ובזמן הגניבה, כאשר ניתן להסיק שלמרות שהסרטון קצר ואינו מלא, הגנב נעצר בסמוך ליד הרכב המדובר, וזהו סימן ברור להעמסת האופניים על הרכב.
מאחר ובמהלך הדיון עמד התובע על הטענה לפיה היה עד ראיה שראה את הארוע עצמו אולם מעולם לא זומן על ידי המישטרה למתן עדות, התבקשה נציגת המישטרה ליתן תשובה לטענות התובע, לפיהן היה עד ראיה שלא נחקר.
...
בעניין זה ראו למשל קביעת בית המשפט המחוזי בע"א 12104-04-19 ג'ג'או בימארו נ' המחלקה לחקירת שוטרים, מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים), שם התקבל ערעור על בית משפט השלום אשר סבר שחקירת המשטרה נוהלה ברשלנות, אולם על אף האמור לא נפסק פיצוי, וראו מה נקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי הנכבד: "...למרות מסקנתי לפיה החקירה נוהלה ברשלנות ושלא על פי הסטנדרטים המצופים, לא ניתן לחייב את המדינה בפיצוי המערער בשל ראש נזק זה מכיוון שלא הובהר מה הנזק הכספי שנגרם למערער בשל אי הגשת כתב אישום נגד הפוגע, ובעיקר לאור העובדה שקשה כיום לקבוע שאלמלא הכשלים שפורטו לעיל, ניתן היה לגבש די ראיות להגשת כתב אישום נגד מאן דהוא...".
וראו בעניין זה דברי נציגת המשטרה בדיון, שדבריה מקובלים עלי: "...יש לזכור שמדובר ברף הוכחה פלילי שהוא מעל לכל ספק סביר. לכן ככל שסובר התובע שזהו הגנב ועל אף שהמשטרה מצאה לא להעמידו לדין, הרי שעליו לפנות לאפיק אזרחי. גם לא ניתן לדעת בוודאות אם היה מורשע ואם כן האם ניתן היה לגבות ממנו בהליך אזרחי. המדינה אינה חברת ביטוח..." פרו' עמ' 4 שורות 27 – 33).
אני דוחה את הטענה כאילו האוניברסיטה והמשטרה כשלו להביא עדים רלוונטיים, אני לא רואה במה הייתה מעולה עדותו של מר ויקטור חדד או של השוטרים שרשמו את דו"ח האירוע.
סיכום
לאור כל האמור אני דוחה את התביעה.
