מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אזהרה לנציג המבקשת על התנהגות פסולה כלפי חשוד

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בדו"ח הפעולה תואר המספר המדויק של הרכב – 41-976-56 פחות משעה לאחר שהשוטר עזב את המקום, זיהו נציגי האבטחה אדם שמגיע לרכב החשוד, לפי טענת האוניברסיטה לא היה זה אותו אדם שנראה גונב את האופניים, אך הרכב היה אותו רכב, שיש לו סימן זהוי – כסוי מראת צד שחורה, והשנייה לבנה.
ביום 17.10.19 התובע פנה ללישכת המפכ"ל והלין במכתבו על היתנהגות לקויה של המישטרה והתנערותה מלחקור את הפשע ולמצות את הדין עם הפושע (ראה גם פנייה ללישכת המנכ"ל מיום 13.10.19).
ביום 10.12.19 נחקר מר אברהים אבו סבילה, הבעלים של רכב הסיאט, באזהרה, כחשוד בגניבת האופניים.
אם לא היה פסול בסגירת התיק, מדוע אם כן ניפתח שוב לאחר הגשת הערר של התובע? השוטר בשטח לא גילה אחריות בעת מילוי תפקידו, ולא חתר לחקר האמת על אף שהיה עליו לעשות כן. בפעם השנייה המישטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות על אף שרואים בבירור את הרכב של החשוד במקום ובזמן הגניבה, כאשר ניתן להסיק שלמרות שהסרטון קצר ואינו מלא, הגנב נעצר בסמוך ליד הרכב המדובר, וזהו סימן ברור להעמסת האופניים על הרכב.
מאחר ובמהלך הדיון עמד התובע על הטענה לפיה היה עד ראיה שראה את הארוע עצמו אולם מעולם לא זומן על ידי המישטרה למתן עדות, התבקשה נציגת המישטרה ליתן תשובה לטענות התובע, לפיהן היה עד ראיה שלא נחקר.
...
בעניין זה ראו למשל קביעת בית המשפט המחוזי בע"א 12104-04-19 ג'ג'או בימארו נ' המחלקה לחקירת שוטרים, מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים), שם התקבל ערעור על בית משפט השלום אשר סבר שחקירת המשטרה נוהלה ברשלנות, אולם על אף האמור לא נפסק פיצוי, וראו מה נקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי הנכבד: "...למרות מסקנתי לפיה החקירה נוהלה ברשלנות ושלא על פי הסטנדרטים המצופים, לא ניתן לחייב את המדינה בפיצוי המערער בשל ראש נזק זה מכיוון שלא הובהר מה הנזק הכספי שנגרם למערער בשל אי הגשת כתב אישום נגד הפוגע, ובעיקר לאור העובדה שקשה כיום לקבוע שאלמלא הכשלים שפורטו לעיל, ניתן היה לגבש די ראיות להגשת כתב אישום נגד מאן דהוא...". וראו בעניין זה דברי נציגת המשטרה בדיון, שדבריה מקובלים עלי: "...יש לזכור שמדובר ברף הוכחה פלילי שהוא מעל לכל ספק סביר. לכן ככל שסובר התובע שזהו הגנב ועל אף שהמשטרה מצאה לא להעמידו לדין, הרי שעליו לפנות לאפיק אזרחי. גם לא ניתן לדעת בוודאות אם היה מורשע ואם כן האם ניתן היה לגבות ממנו בהליך אזרחי. המדינה אינה חברת ביטוח..." פרו' עמ' 4 שורות 27 – 33).
אני דוחה את הטענה כאילו האוניברסיטה והמשטרה כשלו להביא עדים רלוונטיים, אני לא רואה במה הייתה מעולה עדותו של מר ויקטור חדד או של השוטרים שרשמו את דו"ח האירוע.
סיכום לאור כל האמור אני דוחה את התביעה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 16136-05-15 ניתן ביום 18 ינואר 2018 מ. דיזנגוף ושות' (נציגות קלובים) בע"מ, ח.פ. 510912773 המערערת נעמי מושקוביץ סקורצקי המשיבה לפני: הנשיא יגאל פליטמן, השופטת רונית רוזנפלד, השופטת לאה גליקסמן נציגת ציבור (עובדים) גב' מיכל בירון בן גרא, נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי טבצ'ניק בשם המערערת – עו"ד טל עינת בן אריה, עו"ד אפרת סיבוני ועו"ד דורון וייטיץ בשם המשיבה – עו"ד אלעזר יקירביץ, עו"ד קרן בנית פסק דין
על יסוד כלל האמור קבע בית הדין כך: "לאור כל האמור, נוכח היתנהגות ואמירות הנתבעת, העובדה שהתובעת ענתה לדרישות התפקיד כפי שנקבעו על ידי הנתבעת, העידר הסבר סביר לדחיית מועמדות התובעת, והעובדה שמועמד אחר היתקבל לתפקיד, שוכנענו, כי הנתבעת לא קיבלה את התובעת לעבודה על רקע היותה אם לשלושה ילדים [כך במקור ר.ר.] ועל סמך הנחתה כי עקב היותה דתייה היא מבקשת להביא מספר רב של ילדים נוספים בהמשך. בכך הפרה הנתבעת את הוראות חוק שויון הזדמנויות בעבודה". אשר לסעד אותו תבעה נעמי.
לעניין זה נסמכת החברה גם על בקשתה להוספת ראיות חדשות.
הצגת שאלות ודרישת מידע בראיון עבודה מטבע הדברים, מהאיסור על הפליה, בין מטעמי הורות בין מטעם אחר, משתמע כי הצגת שאלות המתייחסות לנושאים הללו בעת ראיון של דורש עבודה, עלולה לעורר חשד, שמא בבסיס החלטה בקשר לאי קבלת המועמד לעבודה עומדים שיקולים פסולים.
דומה כי נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה מציבות מעין תמרור אזהרה, המתריע מפני מודל "העובד המצטיין" (ראו במאמר מונדלק לעיל) או "מודל העובד האידיאלי" שהוא "עובד המסור באופן טוטלי לעבודה, עובד שעות ארוכות וזמין תמיד לעבודה" (ראו במאמרה של אריאן רנן ברזילי, בין שוק לרגולציה בעקבות בג"ץ גורן: שכר שווה, שויון הזדמנויות ומחויבות משפחתית, מחקרי משפט לא, 343 (2017) להלן: ברזילי).
...
סוף דבר לא מצאנו מקום להתערב בקביעת בית הדין האזורי לפיה נעמי הופלתה בהליך קבלתה לעבודה מטעמים של הורות, ובהיותה דתית בהשקפת עולמה ובאורחות חייה.
גם לא מצאנו הצדקה להתערב בסכום הפיצוי שפסק לה בית הדין האזורי.
אשר על כן הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מלינה המבקשת על "גיחוך" "בדיחה" של בית הדין, עת ציין שמדובר באזהרה ולא בשבועה, כטענת המבקשת, כך גם כשחייך בעלה, שישב מאחוריה באולם, "למראה חיוכו מפה לאוזן, לא חסך בית הדין גם ממנו את נחת זרועו, כשאמר לו: "אתה תשב בשקט!" ".
מקשה המבקשת: מדוע היתנהגותו המבזה של בית הדין, "שביזה אך את עצמו, ...הגיע לשפל?". המבקשת תוהה מדוע בחר בית הדין לגזול מזמנו ולהתמקד בשעות עבודתה בבנק ובאופן חזרתה לביתה ומציינת כי לו היתה אוירה נעימה ובסבר פנים ובנימוס, היתה המבקשת מבקשת לערוך לה מבחן הדפסה, ובית הדין היה מתרשם מיכולותיה ככתבנית (ומניסוח הבקשה והדפסתה על ידי המבקשת) ונסיונה במשרדי עו"ד השונים.
לגופא טען המשיב כי מעבר לכך כי הטוען לקיומן של נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים (פסלות) יש להוכיח בראיות חשש ממשי, ואין בחשדות, תחושות, או השערות כדי בסיס לפסלות.
למעלה מן הדרוש אבהיר, כי נציג הציבור ביקש אף הוא להסבירהּ שוב, כי עליה להשיב לשאלות, להיתמקד במה שנשאלה, כך שבפועל, נוכל לשמוע ההליך באופן שהליך משפטי ראוי כי ישמע (גם אם לא כך רצתה, ביקשה או כיוונה התובעת).
...
רק מטעם זה דין הבקשה להדחות.
דין הבקשה להדחות מחמת השיהוי בהגשתה, כאמור בסעיף 68 (ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 ("החוק").
ממילא, אין שחר לטענתה, לפיה התפטרה/פיטרה באת כוחה מהייצוג ע"מ "שלא יבולע" לה, משזו לא נטענה על ידי ב"כ לשעבר, לא בכתב ולא בעל פה. למעלה מן הצורך אציין כי ב"כ הנתבע היא פרקליטה ותיקה המופיעה בתיקי בטל"א מזה שנים ובפני מותבים שונים, וכמדומה אינה זקוקה לסיוע ביה"ד. בהתאם, אין בסיס לבקשת התובעת להחלפת שופט והבקשה נדחית.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ס"ק 10913-01-22 06 פברואר 2022 לפני: כב' השופט עמיצור איתם נציג ציבור מר משה נחמיה נציג ציבור מר מימון אסולין המבקש: 1. כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי (ע"ר) 2. מוחמד אבו סביתאן ע"י ב"כ: עו"ד עדו רזגור המשיב: קווים תחבורה ציבורית בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אריאל שמר החלטה
בסיכום השיחה מיום 30.6.20 כתב קצין הבטיחות: "הובהר לנהג כי 3 מתוך 5 הדיווחים מתייחס לכך שעבר נתיב לי לאותת ובלי שנתן זכות קדימה. הבהרתי לנהג כי היתנהגות כזאת עלולה לגרום לתאונה ולסכן את משתמשי הדרך... הבהרתי לנהג כי במידה ויימשכו הדיווחים כנגדו נשקול את המשך העסקתו בחברה" ביום 24.8.20 זומן המבקש לשיחה נוספת.
זאת, כאשר הטענה המרכזית בבסיס הבקשה היא להיתנכלות למבקש על רקע חברותו ופעילותו באירגון העובדים.
נזכיר בפתח הדיון כי אכן במצבים מסוימים בהם עולה חשד לפגיעה בעובד על רקע פעילותו באירגון עובדים מוטל על המעסיק נטל הוכחה מוגבר שאין הדברים כך (למשל עס"ק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית).
כמו כן התברר כי קצין הבטיחות נהג (כלפי חלק גדול מן הנהגים ולא ספציפית כלפי המבקש) בנוהג שהמשיבה הודתה שהוא פסול, לקיים בירור טלפוני ולחתום כאילו בשם הנהג מבלי לציין שהחתימה אינה חתימת הנהג.
כבר באותו מועד הוזהר המבקש בחומרה ונאמר לו "כי הוא נמצא תחת מעקב צמוד שלי וכי במידה ולא יבצע שינוי אמליץ על סיום העסקתו". היינו, נקודת המוצא היא כי המבקש הוכר כנהג בעייתי מבחינה בטיחותית במועד בו ברור שהמבקשת לא צפתה ולא יכולה הייתה לצפות שיפנה לאפיקים של פעילות באירגון העובדים.
...
מכל מקום, ידוע שפגם בהליך הפיטורים אינו מהווה כשלעצמו עילה לאכיפת יחסי עבודה אלא בנסיבות חריגות ביותר אשר לא מצאנו שמתקיימות בענייננו.
לא מצאנו רלוונטיות רבה לטענות בדבר שעות העבודה המרובות בהם עובד המבקש.
לאור האמור, הבקשה נדחית.

בהליך בקשה לביטול - פסילה מנהלית (בפ"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

מטופס השימוע שנערך למבקש ע"י קצין המישטרה ביום 24/10/22 עולה שקצין המישטרה סבר שיש לו יסוד להניח שיוגש כלפי הנהג דנן כתב אישום בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות , היתנהגות הגורמת נזק ואי עצירת רכב במקום תאונה.
דבר מעורבותו לכאורה של המבקש בארוע התאונתי דנן עולה לא רק מתוכן גירסת רוכב האופנוע המעורב אלא אף באופן ברור מתוכן חקירתו של המבקש עצמו במישטרה במסגרת הודעת נהג תחת אזהרה ולאחר היתייעצות שלו עם עורך דין.
ולציין עוד , על מנת להפיס דעת הסנגור, שגם בהקשר של עזיבת מקום התאונה יש ראיות לכאורה שהן עצמאיות ונפרדות ממה שציין הקצין הפוסל וזאת עת הלין הקצין הפוסל בשימוע על כך שהמבקש , אף שהרגיש "בום" ואף שכבר נודע למבקש על דבר חשד נגדו למעורבותו בתאונה ואף שגם מצא מעט אחרי ה"בום" שגם ניזוק הפנס הימני של רכבו, בחר הוא לתקן את הפנס בנסיבות אשר בתיק החקירה.
תיק חומר החקירה יוחזר לנציג תביעה.
...
לאחר ששקלתי בתשומת לב את תוכן טיעוני באי כח הצדדים וגם בחנתי את המצוי עד כה בתיק החקירה, אני סבור שעקרונית לא נקלע קצין המשטרה לטעות עת החליט לפסול את רשיונו של המבקש מנהלית , אלא שבמסגרת האיזונים הנדרשים בנתונים שבפני (ובכלל זה שחלפו כשבועיים מיום האירוע ועד ליום הטלת הפסילה המנהלית וכן דבר עברו הנקי של המבקש ב- 6 השנים האחרונות) אני סבור כי יש לקצר את הפסילה המנהלית כך שהיא תעמוד על 30 ימים (במקום 60 ימים).
אסביר ואנמק : ראשית אני סבור כי יש בידי המשיבה כבר בשלב זה ראיות לכאורה לדבר מעורבותו ואף גם לאחריותו של הנהג דנן לאירוע התאונתי המדובר.
משמצאתי שיש ראיות לכאורה למעורבות ולאחריות המבקש לתאונה וגם ראיות לכאורה לעזיבתו את מקום התאונה מבלי לעצור את רכבו ולפעול כחובותיו כנהג לאחר תאונה , אני סבור כי מדובר לכאורה באירוע בעל מידה של חומרה המצדיק ,כשלעצמו, פסילה מנהלית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו