מנגד, הנתבעת באמצעות עדיה, גב' גרוס ומר אלקובי, הציגה בפני בית הדין את היתנהלותה הבעייתית לכאורה של התובעת כלפי חברי ההתאחדות שנמצאה לא פעם כפוגענית, כלשונה של הנתבעת - "היתנהגות זו של התובעת כללה, יחס קשוח ואף לעיתים בלתי הולם, בלשון המעטה, למול חברים ו/או עסקים אשר מכוח החוק חייבים בתשלום" (ראו סעיף 10 לסיכומי הנתבעת), "נתוק שיחות בפני בעלי עסקים" (סעיף 10 לסיכומי הנתבעת).
בחקירתה הנגדית העידה ג' גרוס כך-
"גב' גרוס: שוב אני אמרתי והתחלתי ועצרת אותי מקודם, הנקודה היא שההתאחדות עבדה בגישה מאוד מסוימת, גישה כזאת שלא מסבירה לחברים מה הם נותנים, מה השירותים אלא רק דורשת כסף ומדברת איתם בצורה של צעקות, של ניתוקי טלפון ונוצר רושם ותדמית לא טובה, גם בעיני החברים, גם בבתי משפט לבית דין לעבודה, אני חייב לומר ואנחנו ליאת ואני ניסינו לשנות את זה, אגב, ניסינו לשנות את זה גם בגלל שאנחנו חשבנו שזה לא טוב וגם בגלל הפידבקים שקיבלנו, בין אם זה עם התיקשורת, בין אם זה חברי כנסת שפנו אלינו, עשו ועדה מיוחדת שהנושא שלה היה על שולה, ועדת אייכלר בכנסת, אני יכולה להביא לכם פרוטוקולים, זה ועדה ספציפית שדנה בסיפור שלה ושוב אני אומרת, אין לי שום דבר אישי נגדה, מה שאנחנו ניסינו לעשות וכינסנו כמה פעמים את כל העובדים לישיבות, אגב לא רק אותה, את כל העובדים וניסינו להסביר.
עו"ד כרוב: אז אני חוזר ושואל, ביום הזה שהיא באה אליך נסערת ב-21 לפברואר 2017, מה היא מספרת לך?
העד, מר אלקובי: מה היא מספרת? מה היא יכולה לספר? יש קודם כל אני תמיד שאני פוגש את שולה ואני יודע, אני מכיר את שולה איך היא מיתנהלת, איך היא מיתנהלת מול החברים, זה לא דבר שאהבתי חד משמעית כי גם אני חבר בהתאחדות וגם אני משלם דמי חבר והייתי רוצה שיתנהגו אלי בסדר, אני לא אכנס ולא אכפיש, אבל אמרה שיש לה בעיה עם גור, אמרתי בסדר, אנחנו נשב, נדבר, דברתי עם גור, הרגעתי את הרוחות, מה שעלי לעשות אני עושה את זה בצורה מאוד מאוד מכובדת כי גם אני מעסיק עובדים ואני יודע מה זה ערך של עובד וגם הזהרתי לא פעם ולא פעמיים שההתנהגות צריכה להיות היתנהגות נאותה, ראויה, חברים זה לא עבד, אנשים שמשלמים דמי חבר צריכים לשמוע מהצד השני את הנועם, על כן אני פעלתי בגביה רכה לחברים, להסביר להם למה צריך להיות מאוגדים וזה לא מה שקרה שם, אני מצטער.
...
בסיכומו של דבר, טוענת התובעת, כי על הנתבעת לשלם לה הפרשי פיצויי פיטורים (93,403 ₪) וכן לפצות אותה בגין הפרת הסכם ו/או חוסר תום לב ו/או התעמרות בעבודה (50,00 ₪) וסה"כ 143,403 ₪.
לפיכך, אנו קובעים כי התובעת אינה זכאית לפיצויי בגין הפרת הסכם ו/או חוסר תום לב ו/או התעמרות בעבודה - התנכלות תעסוקתית.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד המצאת בפסק הדין, כדלקמן:
לאור לקביעתנו כי רווחי הקופה שנצברו לטובת התובעת לא יבואו על חשבון תשלום פיצויי פיטורים, תשלם הנתבעת לתובעת השלמת פיצוי פיטורים בסך 27,417.55 ₪;
יתר רכיבי התביעה נדחים בזאת.