אושר ייצוגית בגין שליחת דואר זבל

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין שליחת "דואר זבל", כייצוגית.

...

עוד טענו, שהמבקש טען בהודעתו כי "מבדיקה שערכתי בין מכרים וחברים, אינני המקרה היחיד" ושאלו- הכיצד הוא הספיק לערוך בדיקה אצל מכרים וחברים עלומים, תוך פחות מ- 14 דקות, "שבצירוף מקרים משמים גם הם לכאורה קיבלו הודעה דומה?!!!". עוד טענו, שהמבקש עושה שימוש ציני בכלי התובענות הייצוגיות, כלי שנקבע לגביו שהינו רב עוצמתי, שלא אחת נקבע כי יש לעשות בו שימוש במשורה ובתום לב, ומטעם זה לבדו יש לדחות את הבקשה, ולקבוע כי המבקש אינו ראוי לשמש כתובע ייצוגי.

הגשת כתבי טענות ודיונים המבקשים הגישו בתאריך 5.1.23 בקשה לאישור תובענה נגד המשיבה בגין שליחת "דואר זבל", כייצוגית.

...

עוד טענה, שיש לדחות את בקשת האישור שעה שאין בידי המבקשים עילת תביעה אישית וכי עניין לנו בבקשת אישור שאינה מגובה בראיות, ודאי לא במידה הנדרשת מהמבקשים לשם הרמת הנטל המוטל עליו, והרי כלל בסיסי הוא שעל המבקש החובה לשכנע את בית המשפט שקמה לו עילת תביעה לא רק במישור הטיעוני, אלא גם במישור הראייתי.

ביהמ"ש שם דחה טענות דומות נגד המבקשים כאן, תוך הסתמכות על עניין ארד ואבחון עניין ההחלטה בעניין ת"צ (מחוזי חיפה) 39317-02-17‏ אופיר לב נ' יוסי אלקובי: "נתתי דעתי לעניין אלקובי, אליו הפנו המשיבים, שם קבעה כב' השופטת ר' למלשטריך לטר, כי המבקש (שם) הגיש תביעות רבות מכֹח סעיף 30א של חוק התקשורת, ובנוסף שלח מכתבי דרישה רבים ליעדים שונים. כב' השופטת ר' למלשטריך לטר הגיעה למסקנה, לפיה בקשת האישור (שם) הוגשה בחוסר תום לב, וכי המבקש (שם) פעל מתוך מניעים שהם זרים לתכליות של חוק תובענות ייצוגיות, הואיל ומטרתו אינה הגשמת האינטרס הציבורי, כי אם שאיפה לקבל סכומי פיצוי ניכרים (אציין, כי על החלטה זו בעניין אלקובי הוגש ערעור לבית המשפט העליון שטרם הוכרע (ע"א 4316/20 לב נ' אלקובי, [פורסם בנבו] הקבוע להשלמת טיעון בעל-פה לתאריך 13.9.2021)).

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל-אביב (כב' השופט עדי הדר, בת"צ 37227-09-20), מיום 5.3.23, שניתנה במענה לבקשת המבקש למתן הוראות למומחה שמונה מטעם ביהמ"ש. העובדות הצריכות לעניין המבקש הגיש נגד המשיבים בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין שליחת "דואר זבל" (ת״צ 37227-09-20).

...

המשיבים טענו בתשובתם מספר טענות לסילוק בקשת רשות הערעור על הסף ולחילופין לגופה: דין הבקשה להימחק בשל הגשתה באיחור ובהעדר בקשה להארכתה: המשיבים טוענים כי ההחלטה הרלוונטית, זו שבה נקבעו קביעותיו של בית משפט קמא לעניין בדיקות המומחה ושעליהן מבקש כעת המבקש לערער – היא החלטה שניתנה ביום 09.02.23 בסופו של דיון שהתקיים באותו יום בטענות הצדדים, ולא בהחלטה מושא הבר"ע מיום 05.03.2023.

אני סבור, כי היעדרה של הנמקה מספקת בהחלטת ביהמ"ש קמא מחייב בנסיבות העניין להיעתר לערעור באופן שהדיון בבקשה למתן הוראות אותה הגיש המבקש יוחזר לביהמ"ש קמא למתן החלטה חדשה ומנומקת בבקשה למתן הוראות, אתה ייתן כטוב שכלו.

אינני נדרש כלל ועיקר לטענות הצדדים לגופו של עניין בנוגע למתן הוראה כזו או אחרת למומחה, שכן בהיעדר הנמקה מספקת בהחלטה נשואת הבר"ע, אין בידי לקבלן או לדחותן.

סוף דבר הערעור מתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל – הבקשה למתן הוראות תוחזר לביהמ"ש קמא למתן החלטה חדשה ומנומקת, תוך התייחסות לטענות הצדדים שהובאו במסגרת הבקשה והתשובה.

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, בעילה של שליחת דברי פירסומת בנגוד לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

זאת, מן הטעם שגם אם שווי ההטבה נמוך מזה שמוצהר על ידי הצדדים, הרי שהוא ראוי והולם בנסיבות המקרה, בהיתחשב בשיקולים הרלוואנטיים ובמגמה העולה מהפסיקה לעניין הפצוי הראוי בתובענות ייצוגיות בגין שליחת "דואר זבל". לצד זאת, נקבע כי אין לקבל את המלצת הצדדים לעניין הגמול ושכר הטירחה שיש לפסוק לטובת המבקש ובאי כוחו, שכן ההמלצה חורגת באופן מהותי משיעורי שכר הטירחה והגמול הראויים במקרה הנוכחי.

...

בנסיבות אלו, אני סבור כי סיכויי הערעור (בהיבט הרלוונטי לסוגיית עיכוב הביצוע) נחזים להיות קלושים.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

בהתחשב בכל האמור לעיל ובהיקף הדיון בבקשה, יישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, י' אלול תשפ"ג, 27 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין שליחת "דואר זבל". הגשת כתב טענות, דיונים, החלפת בא כוח מייצג, והגשת סיכומים המבקשים הגישו בתאריך 9.9.22 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבים בגין משלוח דברי פירסומת בנגוד לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב- 1982.

...

ביהמ"ש קבע בתאריך 17.10.23 כי לאחר עיון נוסף משהוסרה סוגיית הייצוג, ולאחר עיון בסיכומים, הוא הגיע למסקנה שיש לאשר הבקשה והעמיד לצדדים פרק זמן להודיע אם מעוניינים בהחלטה מנומקת.

המבקשים הציעו כי הקבוצה בשמה תוגש התובענה הייצוגית תוגדר כדלקמן: "כל הנמענים שקיבלו מהמשיבים או מי מהם, בשבע השנים האחרונות, דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ''ב 1982- , וכתוצאה מכך נגרם להם נזק". המבקשים טענו כי בסופו של דבר, נגרם להם נזק לא ממוני כתוצאה ממעשי ומחדלי המשיבים או מי מהם, ומהפרותיהם את הוראות החוק כמפורט לעיל וכי נזק זה, מוערך על ידיהם, בהערכה סבירה וזהירה, בסכום בסך של 100 ₪ לכל הודעה מפרה.

אולם, הם הסתפקו בהסקת מסקנה לפיה אם היא עבדה בחברה שלה היה קשר עבודה אתם מכאן שהיא הסכימה לקבלת הדואר.