מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אופציה לשותפות או הסכם שותפות בכתב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(6.3) במבוא להסכם ("הואיל") נכתב כי הצדדים לו "מעוניינים להיות שותפים בפרויקטים של פינוי ובינוי / תמ"א 38 / קומבינאציה במסגרת של שותפות או כל דרך אחרת (להלן: "הפרויקט").
תמצית טענות הנתבעים: א) הנתבעים מכחישים את פרשנות התובעים להסכם השותפות וכן טוענים, כי הסכם השותפות לא הופר על ידי גל. ההכרות המוקדמת בין ארז לגל החלה בעקבות מענה של ארז למודעה שפירסם גל באתר "יד 2", בניסיון לאתר שותפים פוטנציאליים ליזמות בתחום עסוקו וארז אף הציע לרכוש מגל אופציה במקרקעין עוד בטרם החלו לעסוק יחד בפרויקטים שונים.
(15.10) האם ההסכם חל רק על עיסקאות שהוסכם לגביהן בנפרד כי השותפות חלה עליהן? באשר לטענת גל, כי ההסכם חל רק לגבי פרויקטים שהצדדים הסכימו להכניס לשותפות וכי בגין כל פרויקט נערך הסכם ספציפי בכתב או בע"פ. אינני מקבלת טענה זו. לשון ההסכם לחלוטין אינה תומכת בטענה זו. בא כוחו של גל בסיכומיו טוען, ובצדק, כי לא ניתן לשכתב את הסכם השותפות (סעיף 9) ומהעדויות לא שוכנעתי ולו במעט, כי זה היה אומד דעת הצדדים במועד כריתת ההסכם.
...
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה הראשית להידחות.
התביעה נגד הנתבעים שכנגד 2-3 נדחית.
לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות, אינני מחייבת מי מהצדדים בהוצאות הצד שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבלי להכנס לפרשנות ההסכם, אשר נחתם בין הנתבעת 1 עם ראובן שמש, אשר אינו צד לתביעה ולקביעה מה היו היחסים בין הנתבעים 1 ו-2 למשפחת שמש והאם מדובר בהסכם שותפות או רק באופציה לשותפות, עניינים המתבררים במסגרת תביעה אחרת, סבורני כי רוח הדברים העולה מהסכם זה עדותו ותצהירו של מר ראובן שמש מחזקים את טענת התובעות, כי אכן הנתבע 3 הציג בפניהם מצג כי הוא שותף עם הנתבע 2.
סבורני, כי עדותו של הנתבע 2 עם גירסתו (ראה למשל ס' 12.3 לתצהירו) כי הוסכם בינו לבין הנתבע 3 וראובן שמש, כי יפנו לספקי הנתבעת 1 ויציגו עצמם כאחראים ושותפים לפרעון חובותיה של הנתבעת 1 , מספיק דיו כדי שאעדיף את גירסתו של התובע על פני גירסתו של הנתבע 2 , כי הנתבע 2 אכן חתם על כתב הערבות.
...
סבורני, כי עדותו של הנתבע 2 עם גרסתו (ראה למשל ס' 12.3 לתצהירו) כי הוסכם בינו לבין הנתבע 3 וראובן שמש, כי יפנו לספקי הנתבעת 1 ויציגו עצמם כאחראים ושותפים לפירעון חובותיה של הנתבעת 1 , מספיק דיו כדי שאעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע 2 , כי הנתבע 2 אכן חתם על כתב הערבות.
באשר לנתבע 3, שוכנעתי כאמור לעיל, כי הציג בפני התובעות מצג כי הינו שותף של הנתבע 2 ואחראי לחובותיה של הנתבעת 1 , מצג אשר הביא את התובעות להתקשר בהסכם עם הנתבעים 1 ו-2, שעה שאף ידע, כי הנתבעת 1 מצויה בקשיים כלכליים שכן ע"פ עדותו הוא ידע בתקופת ההתקשרות עם התובעות כי שיקים של הנתבעת 1 חוללו, כשאף העיד כי הנתבעת 1 חבה לו עצמו כספים.
סיכום: לאחר שהוכח להנחת דעתי כי הנתבעית 1 חבה בחוב, והנתבע 2 ערב, והנתבע 3 הציג מצג שווא המצדיק את חיובו, אני קובעת כי הנתבעים כולם ישלמו לידי התובעות ביחד ולחוד את מלוא סכום התביעה בסך של 355,465 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפסק דינה מיום 6.5.2012 (ת/36) קבעה השופטת וילנר, כי פז הוכיחה ללא ספק את טענתה לפיה על פי מערכת ההסכמים, שטרי המישכון וכתבי ההתחייבויות, אליהו אינו רשאי למכור את זכויותיו לאחר ללא הסכמת פז. מאחר שאליהו הוכיח בהתנהגותו כי על אף הוראות ההסכמים העביר את זכויותיו לצד ג'- בית המשפט נענה לבקשת פז וקבע: "... אני נעתרת לבקשה ומורה על מתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים 1 ו-2 או מי מטעמם לבצע כל פעולה הקשורה לתחנת התידלוק או למקרקעיה העומדת בנגוד להוראות מערכת ההסכמים, לרבות למכור, להשכיר או להעביר לצד שלישי, בין במישרין ובין בעקיפין, ללא הסכמה מראש ובכתב של פז, כל חלק מתחנת התידלוק  או ממקרקעיה הממוקמת בדרך שמחה גולן בחיפה בחלקות 31 ו- 43 בגוש 10881. בהתאם להוראת סעיף 130 לחוק המקרקעין  תשכ"ט -1969, אני מורה על רישום הערה בהתייחס למקרקעי התחנה  בלישכת רישום המקרקעין. צו המניעה יפוג בשנת 2025 (בתום תקופת החכירה של 49 שנה) ואזי תמחק ההערה שתרשם. למען הסר ספק אבהיר כי צו המניעה וההערה שתרשם יעמדו בתוקפם כל עוד תקפה מערכת ההסכמים". פז טענה בכתב התביעה המתוקן, כי הסתבר לה לאחרונה שבעוד ההליך תלוי ועומד בפני השופטת וילנר, ממן התקשרו בהסכם נוסף עם ברעד שכותרתו "הסכם שותפות" מיום 21.10.2010 (להלן: "הסכם 2010", ת/35), ללא הסכמתה של פז ותוך הצגת מצג שוא בפני בית המשפט המחוזי ובפני פז, לפיו ההסכם בינם לבין ברעד בטל.
עו"ד שחם: "גם בהסכם המכר, המטרה שלי והכוונה שלי הייתה לא להשאר ב-20% אלא לעלות לשליש. רציתי שהחלק שלי יהיה שליש. ידעתי להביא את הכספים לכדי שליש. היה קשה לשכנע את ממן, ממן הסכים לזה, והרציונאל נשמר גם בהסכם הזה, ואמרתי לו שביום שאני אוכל לעלות לכדי שליש, משום שמבחינתי יושב בנכס הזה סוחר שהוא triple A, והיכולת להנות ממנו היא טובה, ומכיוון שממן נהנה ממנו, ואני נהנה מממן, אז השרשרת הזאת למעשה יכולה להניב לי הכנסה טובה, כסוי ההשקעה ובשלבים מאוחרים יותר הכנסה טובה, אז אני ביקשתי לשמור לעצמי את האפשרות, את האופציה, בתנאים שכתובים בהסכם השותפות, לטפס גם במסגרת השותפות לשליש. זאת אומרת אם הוא מקבל 90,000, מאותו רגע הוא יעביר לי 30,000, זה לא רק 20%" (עמ' 97 לתימלול מיום 3.2.2019, שורות 21-29.
ביום 2.4.2017 שלחה פז לממן מכתב (ת/39) בו התבקשו "לפעול, לאלתר, לביטולה של כל שותפות או עסקה, המנוגדות להסדר השקום ולמערכת ההסכמית שנחתמה בהתאם לו, להסכם החכירה הראשית או לקביעות שיפוטיות שניתנו בהליכים משפטיים שנוהלו בקשר לתחנה ולמקרקעיה. כן הנכם מתבקשים להודיעני בחזור, תוך 14 ימים, כי מילאתם אחר הדרישה האמורה, בדבר ביטולה של שותפות או עיסקה כאמור, במלואה" (ת/39, סעיפים 10-11).
...
בפסק דינה מיום 6.5.2012 (ת/36) קבעה השופטת וילנר, כי פז הוכיחה ללא ספק את טענתה לפיה על פי מערכת ההסכמים, שטרי המשכון וכתבי ההתחייבויות, אליהו אינו רשאי למכור את זכויותיו לאחר ללא הסכמת פז. מאחר שאליהו הוכיח בהתנהגותו כי על אף הוראות ההסכמים העביר את זכויותיו לצד ג'- בית המשפט נענה לבקשת פז וקבע: "... אני נעתרת לבקשה ומורה על מתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים 1 ו-2 או מי מטעמם לבצע כל פעולה הקשורה לתחנת התדלוק או למקרקעיה העומדת בניגוד להוראות מערכת ההסכמים, לרבות למכור, להשכיר או להעביר לצד שלישי, בין במישרין ובין בעקיפין, ללא הסכמה מראש ובכתב של פז, כל חלק מתחנת התדלוק  או ממקרקעיה הממוקמת בדרך שמחה גולן בחיפה בחלקות 31 ו- 43 בגוש 10881. בהתאם להוראת סעיף 130 לחוק המקרקעין  תשכ"ט -1969, אני מורה על רישום הערה בהתייחס למקרקעי התחנה  בלשכת רישום המקרקעין. צו המניעה יפוג בשנת 2025 (בתום תקופת החכירה של 49 שנה) ואזי תמחק ההערה שתירשם. למען הסר ספק אבהיר כי צו המניעה וההערה שתירשם יעמדו בתוקפם כל עוד תקפה מערכת ההסכמים". פז טענה בכתב התביעה המתוקן, כי הסתבר לה לאחרונה שבעוד ההליך תלוי ועומד בפני השופטת וילנר, ממן התקשרו בהסכם נוסף עם ברעד שכותרתו "הסכם שותפות" מיום 21.10.2010 (להלן: "הסכם 2010", ת/35), ללא הסכמתה של פז ותוך הצגת מצג שווא בפני בית המשפט המחוזי ובפני פז, לפיו ההסכם בינם לבין ברעד בטל.
לא אעסוק בשאלת הסמכות של בית המשפט הזה לעסוק בשאלה המונחת לפתחו על ידי ממן, משום שדין טענתם להידחות לגופו של עניין.
אין בעובדה שעל חלק מהמקרקעין שאזורים מכרה הייתה תחנת דלק כדי להוביל למסקנה שאזורים היא שחקנית בתחום הדלק, כפי שגם עירית חיפה, בעלת חלק מהמקרקעין שעליהם תחנת התידלוק, אינה שחקן בשוק הדלק.
לפי כל האמור, ההסכם בין פז לאזורים משנת 2016 אינו מחייב הודעת מיזוג ולכן יש לדחות את טענות ממן לביטול הסכם זה. סוף דבר אשר על כן, אני דוחה את התביעה העיקרית, ואת התביעה שכנגד בנושא הסכם פז אזורים, ומקבל את התביעה שכנגד בחלקה, וקובע כי תקופת חכירת המשנה של פז מממן עומדת על 49 שנים, עד ליום 1.11.2025.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בנוסף נחתם בין הצדדים הסכם שכירות ביום 27.02.13, לפיו שכר התובע 1 שטח ותכולה לניהול העסק החל מיום 01.03.13 ולתקופה של 12 חודשים עם אופציה לשנתיים נוספות (להלן: "הסכם השכירות").
בכתב התביעה פירטו התובעים סעיפים שונים של ההסכם אשר לטענתם הופרו על ידי הנתבע ובהם, חובתו לפעול בנאמנות וביושר (הפרה של סעיפים 23, 24), פעולה באופן חד צדדי לסגירת העסק והובלה לסגירתו (הפרה של סעיף 14), פירוק את השותפות באופן חד צדדי (הפרה של סעיף 11 וסעיפים 29-35) וכן אי פרעון מחצית מן החובות לחברת החשמל (הפרה של סעיף 9).
סעיף 11 להסכם אפשר לכל צד בהודעה של 30 יום להודיע על רצונו לפרק את השותפות או על רצונו לפרוש ממנה.
...
אני סבורה כי לא ניתן על סמך טיוטת כרטסת זו לחייב את התובעים בסכום כלשהו.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי מתוך תביעת התובעים אני מקבלת סכום של 3,365 ₪ ומתוך התביעה שכנגד, סכום של 10,000 ₪.
כלומר התובעים ישלמו לנתבע סכום של 6,635 ₪ וזאת בתוך 30 יום מקבלת פסד דין זה. בנסיבות בהן משתי התביעות נותר סכום זעיר, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 2.11.14 פירסם משרד הקליטה מיכרז להתקשרות עמו לתקופה בת 20 שנה (עם אופציית הארכה) לבניית מבנה לדיור מוגן ולהשכרתו, כשהמשרד מישתתף בעלויות הפרויקט (להלן: המיכרז).
סעיף 21(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות) קובע שהודעה לפי החוק, ובכלל זה הודעת ביטול, "תנתן בדרך שקבעו הצדדים, ובאין קביעה כזאת – בדואר רשום או בדרך אחרת המקובלת בנסיבות הענין". בעניינינו קבעו הצדדים, בסעיף 15 להסכם השותפות, שכותרתו "שינוי, ביטול", כי כל שינוי או ביטול של סעיף מסעיפי ההסכם, ייעשה אך ורק במסמך בכתב ובחתימת שני הצדדים.
קשה לראות מדוע יסכים מר גיל, שחתם על המסמך, לוותר על ההגנות שמעניק לו הסכם השותפות או לשנות את הוראותיו גם בשמו של מר בלס, ולוותר על השבת כספי ההשקעה שהשקיעו.
...
לאחר עיון מצאתי להיעתר לה, ואני קובע כי המבקשים לא מיצו את עילותיהם בהליך הנוכחי, ויהיו רשאים לטעון לכל סעד ונזק שיגרם להם, לטענתם, מהתנהלות המשיבים.
התוצאה לאור האמור לעיל, התובענה נדחית, במובן זה שנדחית בקשת המבקשים להורות ולהצהיר על היות המבקשות 4-3 בעלות המניות היחידות בחברה לאור ביטול הסכם השותפות.
אני קובע כך כדי לתת לצדדים את האפשרות לנקוט את הצעדים המתאימים, ככל שימצאו לנכון, במסגרת התובענה המקבילה שהם מנהלים, או בכל מסגרת אחרת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו