חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אופניים ותלת אופן: הפרת תקנות התעבורה

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

תקנה 79 לתקנות התעבורה קובעת: 79 מיום 1.7.1970 תק' (מס' 3) תש"ל-1970 ק"ת תש"ל מס' 2501 מיום 1.1.1970 עמ' 718 (א) לא יסע אדם ברכב - פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.
קרי במישור הקשר הסיבתי העובדתי, קריסת המדרגה הנה "סיבה שבלעדיה אין". רשלנות המנוח היא "סיבה שבלעדיה אין" המנוח קפץ על מדרגת הטרקטור בעוד הטרקטור בנסיעה ובכך הפר את הוראת תקנות 79 ו- 81 לתקנות התעבורה אשר אוסרות על נוסע לנסוע ברכב אלא כשגופו כולו בתוך הרכב, ואוסרות על אדם לעלות לרכב אלא כשהרכב בעצירה.
...
על כן במכלול הנתונים שבפני אני קובעת כי הנאשם התרשל באותה נסיעה קצרה, ועם זאת בשים לב למכלול מאפייניה של אותה הנסיעה, הרשלנות היא ברף הנמוך.
על פניו וכיוון שההשתלשלות בתיק זה היא חריגה, בכל הנוגע לקריסה של המדרגה, אני סבורה כי התרחיש שהתממש הוא מחוץ לגבולות מבחן הצפיות, ולכל הפחות לא הוכח כי מתקיים מבחן הצפיות ולכן לא מתקיים הקשר הסיבתי המשפטי, בהתאם למבחן שנקבע בע"פ 5870/01 חסיין נ' מדינת ישראל פ"ד נז(1)221, 232).
סוף דבר בנסיבות התיק שלפניי, המנוח מצא את מותו לאחר שנפל מהטרקטור בעת שקרסה המדרגה עליה עמד.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 6.12.2020 נרשמה לנאשם הודעת תשלום קנס בגין רכיבה על אופניים/תלת אופן חשמליים במדרכה/שביל להולכי רגל בכך שרכב על אופניים חשמליים על המדרכה ביום 6.12.2020 בשעה 18:54 ברחוב אלנבי ליד 92 בתל-אביב בנגוד לתקנה 129(א) ו – (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן – החוק או התקנות).
צודקת באת כוח המאשימה כי אין לקבל את הדרך של הפרת החוק – רכיבה שלא כדין על מדרכה ועל כך אין מחלוקת - והעלאת טענות עקרוניות-רוחביות שאינן נוגעות לעצם המעשה הפלילי, בדיעבד, לאחר מעשה, בתקיפה עקיפה (ראה דנ"א 1099/13 מדינת ישראל נ' אבו פריח [פורסם בנבו] (12.4.2015); רע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (3) 637 וגם ע"פ (י-ם) 11606-01-18 שוורץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.10.2018)).
...
הנאשם טען טענה זאת באופן כללי מבלי שהניח תשתית ראייתית כלשהיא להוכחתה ומשכך דינה של טענה זו להידחות.
טענת תשתיות לקויות והעדפת הולכי הרגל – דינן של טענות אלה בדבר תשתיות לקויות במקום נשוא כתב האישום והעדפת הולכי הרגל על פני רוכבי האופניים החשמליים להידחות הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי.
על יסוד האמור לעיל ולאחר שמצאתי כי לנאשם שהודה כי נסע עם אופניים חשמליים על מדרכה, בניגוד לחוק, לא עומדת כל טענת הגנה, אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2000 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשון אחר: יש לברר, האם הפרו הנתבעים חובות חקוקות בעצמם ובאופן ישיר, מבין שלל החובות אליהן הפנתה התובעת ואמנה אותן, בעיקרן, בקצרה: איסור רכיבה על אופניים בלא תאורה-הוראת סעיף 132 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה").
זאת יש לאמר, אופניים מוגדרים בפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה"), ככלי רכב: ",רכב'-רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו, כולן או מקצתן". למרות הוראת סעיף 163 לתקנות התעבורה הנזכר לעיל, קיים קושי לייחס להורים אותן החובות הנוגעות לאקט פיזי-התנהגותי של רוכב האופניים עצמו, במסגרתה של עוולת היפר חובה חקוקה וזאת לאור הלשון בה נוקט הסעיף, שכותרתו "חובת הורים ואפוטרופסים", לאמור: "הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות חלק זה." (ההדגשה שלי-ע.ב) "חלק זה" יוער, חלק ב' לתקנות התעבורה, כולל בתוכו את כל אותן הוראות המתייחסות לרכיבה על אופניים ובכללן יתר החובות החקוקות אליהן הפניתה התובעת.
...
טענה זו אינה מקובלת עליי.
סוף דבר 48.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעים נושאים באחריות לארוע התאונה, ומשכך, חלה עליהם החובה לפצות את התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעטיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2004 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בצדק נילקח בחשבון, בהתאם למטרה הסוציאלית של חוק הפיצויים ולשיקול של פיזור הנזק, כי יש לפרש בצמצום את הסעיפים אשר ברשימה הסגורה של סעיף 7 לחוק, וכי את התכלית ההרתעתית, מעבר לזו המגולמת ברשימה זו יש להשיג באמצעות ההליכים העונשיים המתקיימים בבית המשפט לתעבורה, ובין היתר-ע"י שלילת רשיונו של מי שנוהג באופן המסכן אשר שלומו של הציבור, בין אם באופן נהיגתו, תוך הפרת איסור המצוי בפקודת התעבורה ו/או תקנותיה, ובין אם בנהיגה בנגוד לתנאי הרשיון.
הרכבת הנוסע מהוה הפרה של תקנה 120 (ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 המצויה בפרק שלישי העוסק ב: "הולכי רגל, אופנוע, אופניים ובעלי חיים", המצוי בסימן ב' העוסק ב"נהיגה על אופנוע או תלת אופנוע.
...
למרות טענתה כי התובע יכול היה להגישם בעת הטיעונים בע"פ, לא התנגדה הנתבעת 2 לצירוף הטיעונים והמסמכים רק מאחר שאלה כבר צורפו לבקשה, אולם ביקשה לאפשר לה להגיב לכך, והנתבע 1 הצטרף לעמדה זו. לאחר שהתקבלה תגובת הנתבעת 2, ולאור הטענות שנטענו והמסמכים שהוגשו, אני קובעת כי הפיצוי המגיע לתובע הינו בסך של 60,000 ₪.
כמו כן תשלם הנתבעת 2 לתובע את אגרת התביעה בשערוך כדין ובנוסף לה-שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ כחוק.
הודעת צד ג' נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל חלקית, כך שנהג המונית יישא באחריות לתאונה בשיעור 25% ואילו התובע יישא באחריות לתאונה בשיעור 75%, מהנימוקים המפורטים להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976: אקדים ואומר כי הואיל והנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה בתיק, הגם שנעשתה לו המצאה כדין של כתב התביעה בצרוף ההזמנה לדין וחלף הזמן להגשתו, ואף לא טרח להתייצב למועד הדיון, וזאת אף שמזכירות בית המשפט יצרה קשר עם הנתבעים ביום 03.12.2023 על מנת להודיע להם על מועד הדיון, הרי שיש מקום לתת פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 1.
תקנה 122 לתקנות התעבורה (להלן: "תקנות התעבורה") קובעת: "הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצידו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין." בנסיבות העניין, אמנם, הסיבה שהתובע רצה לנסוע מימינה של המונית היא כדי לעקוף אותה.
כך, למעשה, הפר התובע את הוראת את תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 הקובעת: "נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא." מכאן, שעיקר האחריות לתאונה חל על התובע.
...
לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי, הגעתי למסקנה כי שני נהגי כלי הרכב התרשלו זה כלפי זה. ברם, מידת רשלנותו של התובע הנה גדולה יותר מאשר נהג המונית.
אני מקבל את גרסתו של נהג המונית, לפיה נסע עם המונית על הנתיב הימיני ביותר בכביש.
סבורני כי היה על נהג המונית להיות ער למתרחש סביבו, היה עליו לנקוט משנה זהירות בבואו לסטות ימינה ולהבחין באופנוע המגיח מימינו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו