אופנוע עקב אי ציות לתמרור תן זכות קדימה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי ציות לתמרור "תן זכות קדימה" (תמרור 301, ב- 36) לרכב אחר הנכנס לצומת – עבירה בנגוד לתקנה 64(ג), וכן בנהיגה בקלות ראש בנגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודה.

עד תביעה מס' 3- ממוק יוסף רוכב האופנוע המעורב, העיד כי רכב בסביון בכביש ערוני במהירות של 20-30 קמ"ש, חצה שם את אחת הסמטאות, להערכתו פינת רח' השחר וכאשר היה כבר בתוך הצומת, הגיע הנאשם מצד ימין, פגע בו והוא נזרק לרצפה.

אשר על כן לא היה לו כל זמן תגובה אפקטיבי, ומכאן נגזרת מסקנת הבוחן המשטרתי, הנכונה לטעמי, כי עסקינן בתאונה -בלתי נמנעת- בהנחה שהנאשם נהג במהירות 40-45 קמ"ש. מהירות סבירה במקום שאינו הומה באדם, מבודד, ושאין בו כל הגבלת מהירות ספציפית אחרת.

...

אמור מעתה, כי אני מקבל את טענת ההגנה, לפיה אופן הצבת התמרור, השגויה, מכרסמת בחוקיותו, וכאילו הוא לא הוצב.

בכיוון נסיעתו מוצב תמרור 301 "תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה". המבקש גרם לכאורה לתאונת דרכים עת חסם דרכו של אופנוע שהגיע משמאלו.

כתב האישום אשר הוגש כנגד המבקש, מייחס לו עבירות של נהיגה בחוסר זהירות, היתנהגות הגורמת נזק בדרך, אי ציות לתמרור 301 (זכות קדימה) בצומת, עבירות על תקנות 21(ג),21(ב)(2) ו- 64(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961.

למעלה מן הנידרש, עיון בהודעה בדבר החלטה להעמיד לדין –אשר נימסרה למבקש - מלמדת כי החקירה בעיניין המשיב ניפתחה עקב אי ציות לתמרור 301 בנגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961 ואף צוין כי מדובר בחומרת עבירה מסוג עוון.

...

לאחר שבחנתי את טענות ב"כ המבקש באשר להתנהלות המשיבה בניהול ההליך אני דוחה את טענת ההגנה מן הצדק.

"המסקנה, כאילו מנוע גורם תביעתי מהסקת המסקנות המשפטיות הענייניות בדבר הגשת כתב אישום או בדבר ביטולו, וזאת משום שגורם אחר, הכפוף לו, החליט כבר אחרת, איננה מתקבלת על הדעת ונוגדת בעליל את האינטרס הציבורי של אכיפת החוק והשלטתו. כפי שאין למי שחשוד בביצוע עבירה זכות מוקנית לכך שהתיק לא ייפתח מחדש, אם יתגלו עובדות חדשות (בכפיפות למה שנאמר, למשל, בסעיף 232 לחוק סדר הדין), כך גם אין לו זכות מוקנית לכך שתיקו לא ייבדק מחדש מבחינת האינטרס הציבורי, ובלבד שהדבר ייעשה על ידי הגורם המוסמך לכך, בין זה שעשה כן מעיקרו ובין דרג ממונה , תוך בדיקה הוגנת ועניינית". ראה בג"צ 844/86 איתי דותן נ' היועץ המשפטי לממשלה ו-2 אח', פ"ד מאז(3), 219.

די באמור כדי לדחות את הבקשה על כל טיעוניה וכך אני מורה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

בכתב האישום נטען שהנאשם נהג ברכב משא בעיר בת-ים וניכנס עם משאיתו מרחוב יצחק נפחא לצומת רחוב זה עם רחוב הקוממיות כאשר הוא לא מציית עפ"י הטענה לתמרור 301 ("תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה") וכאשר הוא חוסם דרכו של רוכב אופנוע מעורב אשר נע משמאל לימין כיוון נסיעתו של הנאשם וגורם בדרך נהיגתו במשאיתו להיתנגשות אשר כתוצאה ממנה ניחבל רוכב האופנוע המעורב חבלות של ממש.

רוכב האופנוע עצמו העיד על עצמו כי בבוקר הארוע יתכן שהוא מיהר לעבודתו בשל איחור גדול לעבודתו וכן שנסע במהירות של 40, 60, 50 קמ"ש. רוכב האופנוע נישאל בחקירתו בביהמ"ש האם מותר היה שם לנסוע במהירות של 60 קמ"ש והוא השיב בהגינותו : " לעיתים מתפקשש לך" (עמ' 16 שורות 22-25 לפרוטוקול) .

...

הצדדים סיכמו בעל פה. לאחר שבחנתי את הראיות והעדויות הגעתי לכלל מסקנה כי נותר ספק המגיע כדי ספק סביר באשר לשאלת אחריותו של הנאשם לתאונה .

מן הראיות שהובאו בפני אין בידי לקבוע ברמה הנדרשת בפלילים (אף שללא ספק התמרור המכתיב חובת מתן זכות קדימה היה בכוון נסיעתו וכניסתו של הנאשם לצומת) לא התקיימו אולי נסיבות שבהן הנאשם יצא לדרכו לתוך הצומת עת הכביש משמאלו היה ריק ואו אז ,בשלב לא ידוע, עת ניתן היה כבר לראות שרוכב האופנוע מגיע ,יתכן שלא היה כבר בידי הנאשם כדי להחזיר הגלגל אחורה או להספיק להביא את משאיתו לכדי עצירה שהיתה מונעת התאונה.

לסיכום ולאור כל אשר נותח לעיל : עסקינן באירוע תאונתי אשר לגביו אין כלים וממצאים בטוחים דיים כדי לקבוע ברמה של מעבר לספק סביר שהנאשם אשם בו. הנאשם מזוכה אם כך כאמור מחמת הספק.

][ המבקש עמד לדין בבית-המשפט לתעבורה בחיפה והואשם בנהיגה ברשלנות, אי ציות לתמרור ב - 36 ("תן זכות קדימה") ובהתנגשות שגרמה נזק וחבלה של ממש.

בנגוד להוראת תמרור שהיה מוצב במקום, לא נתן המבקש זכות קדימה לאופנוע שהופיע מולו חסם את דרכו והיתנגש בו. כתוצאה מהתאונה נחבלו שני רוכבי האופנוע ואף המבקש ונוסעת שהייתה ברכבו נחבלו חבלה של ממש.

בית המשפט הוסיף וציין כי אפילו התרשל רוכב האופנוע בכך שלא צפה את האפשרות לחדירת רכב אחר לנתיב נסיעתו, צריך היה המבקש לצפות התרשלות כזו, ולפיכך אין היא מנתקת את הקשר הסיבתי בין התרשלותו של המבקש לתוצאות התאונה.

...

דין הבקשה להידחות.

יישומה של הלכה זו על המקרה שבפנינו מוליך אל המסקנה כי בדין הורשע המבקש בעבירות שיוחסו לו, משום שגם בהנחה שרוכב האופנוע התרשל, היה על המבקש לצפות את האפשרות שרוכב האופנוע לא יבחין מבעוד מועד ברכבו של המבקש אשר התפרץ לצומת תוך הפרת חובתו ליתן זכות קדימה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

נטען כי בשל אי הציות, לתמרור תן זכות קדימה, היתנגשה מכונית הרנו ברכב הנתבע וגרם לה נזק חמור ביותר.

בדיון, העד הניטראלי מסר: " ב-15.9.2020 בשעה 18.30 אחה"צ, נעמדתי ברח' חומה ומגדל בפינה צפון מזרחי. עסקתי בעינייני עבודה. צילמתי בניינים במסגרת עבודתי. התבוננתי מערבה עם מצלמה ביד. הסתכלתי על הבניין בפינה צפון מערבית. הבחנתי ברכב שנוסע לקראתי, שנוסע מזרחי ולא יכולתי שלא לשים לב שהרכב נוסע במהירות גבוהה ביחס לצומת. במאמר מוסגר אני אגיד שאני רוכב אופנוע המון שנים ויש לי רגישות גבוהה לתנועת מכוניות.

...

שנית, שוכנעתי כי נהג התובעת נסע במהירות שלא תאמה את תוואי הדרך.

מכל אלה, באתי לידי מסקנה כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחם של שני הנהגים בחלוקה של 60% לנהג התובעת ו-40% לנתבע.

לאור האמור, אני קובעת כדלקמן: בתביעה העיקרית: אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 7,316 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.