באופן ספציפי, הכירה הפסיקה גם באפשרות כי מחלת פארקינסון בה לקה חקלאי שלקה שנחשף לאורך שנים לחומרי ריסוס תוכר כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה (ראו למשל: ב"ל 34902-10-17 פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי (27.3.20, מותב בראשות אב"ד הח"מ; ב"ל 2286-08-13 עיזבון המנוח פסח מאור נ' המוסד לביטוח לאומי (4.3.18, כב' הנשיא מירון שוורץ); ב"ל 13823-06-13 קלעי נ' המוסד לביטוח לאומי (8.1.17, כב' הנשיאה ורד שפר)).
ואם כך בדרך כלל, קל וחומר במקרה שלפנינו, שכן חוות דעתו של המומחה הראשון, ד"ר יאסקי, קובעת אף היא קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון בה לקה התובע לבין עבודתו, אלא שלפי חוות דעתו אין לתנאי עבודתו השפעה משמעותית (בשיעור של 20% לפחות) על הליקוי מול גורמים אחרים, בשונה מקביעותיו של המומחה השני, ד"ר לוי, בעיניין זה;
שנית הן בחוות דעתו והן במענה לשאלות ההבהרה השיב ד"ר לוי באופן ברור ומפורש כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מחלת הפרקינסון.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 7,500 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מהיום.
...
אשר למקרה שלפנינו – לאחר שבחנו את חוות הדעת של שני המומחים הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את חוות הדעת של המומחה התעסוקתי השני, באופן המוביל לתוצאה של קבלת התביעה, וננמק:
ראשית ההלכה הפסוקה קובעת כי במקרה שבו מונחות בפני בית הדין שתי חוות דעת מנוגדות, יש להכריע בתובענה לפי עקרונות פרשנות חקיקה מתחום הביטחון הסוציאלי.
במקרה שבו מגיע בית-הדין למסקנה שמדובר בשתי חוות דעת שוות משקל שעל פניהן הינן מבוססות, יש לפסוק לטובת המבוטח (עב"ל 3353-10-18 לוי נ' המוסד לביטוח לאומי (2.9.19); עב"ל 39612-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' מלניק (11.11.13).
עם זאת, להבנתנו, די בכך שעסק בחקלאות החל מגיל 15, במשך כשלושים שנה, ללא ציוד מגן, שמונה חודשים בשנה, על מנת שהחשיפה לחומרים תיתן את אותותיה, ולו רק על דרך ההחמרה, וזאת אף בשים לב כי לפי המומחה השני המדובר במחלה " מחלה דגנרטיבית פרוגרסיבית" במהלכה נהרסים תאי המוח, כך שככל שהתובע המשיך להיחשף לחומרים מסוג זה, גם בעבודותיו המאוחרות, המשיך התהליך והחמיר את מצבו, כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה השני;
חמישית לטענת הנתבע כי חוות הדעת של המומחה השני, קובעת כי מדובר בתהליך תחלואתי מתמשך ומכאן שהתובע הוכיח השפעה משמעותית רק באופן חלקי, נפנה את הנתבע שוב לנאמר על ידי המומחה השני, בהקשר זה, בחוות דעתו:
"על סמך העובדה כי התובע נחשף לחומרים שגורמים למחלת פרקינסון והעובדה שהכרתי בקשר הסיבתי כגורם משמעותי בהופעת המחלה אצלו ולאור העובדה כי לא נמצא גורם אחר משמעותי נראה כי עבודתו של התובע השפיע על הופעה והתפתחותה מחלתו בשיעור העולה על 20%".
סוף דבר
התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.
