אופן החשיפה המשפטית בהליך הקפאת הליכים אישי

בקשתה התקבלה בחלקה, נוכח פגמים מסוימים שנמצאו במיכרז מכוחו מונה פרופ' רוט (להלן: המיכרז), ומינויו הוקפא עד לסיום ההליך המשפטי (החלטה מיום 10.11.14; הפגמים שמצא בית הדין האיזורי הם אי מתן אפשרות למערערת להתייחס בהרחבה בפני ועדת המכרזים למערכת היחסים בינה לבין פרופ' קונסטנטיני, וכן ספק לגבי חברותו בועדה של סמנכ"ל רפואה בבית החולים ד"ר גיל פייר, נוכח ידיעתו על תלונות שהגישה המערערת כנגד מנהל המחלקה).

המערערת מלינה על כך שבית הדין היתעלם בפסק דינו מטענותיה אלה (ואחרות, לרבות בדבר קשר אישי נטען בין פרופ' קונסטנטיני לאחות המתאמת) ומכך שלא נבדקו; היתעלם מהקשר בין תלונותיה לבין ה"היתעללות התעסוקתית" שהופנתה כלפיה; היתעלם מהגיבוי הפסול שניתן לפרופ' קונסטנטיני על ידי נושאי משרה בכירים בבית החולים, בערייה ובמשיב 5; היתעלם ממכתב ההתפטרות שהגישה (שיש לראותו כ"מיסמך מכונן"), ואף טעה במועד ההתפטרות שלה; היתעלם ממכתביה מזמן אמת המשקפים את טענותיה ואת העוול שנעשה לה; היתעלם מתלונותיה הרבות כפי שהובעו בכתב ובעל פה "הרבה לפני הגשת תביעתה" והחל משנת 2007, ובשל כך הגיע למסקנה השגויה כי תלונותיה ה"ממשיות" נולדו רק לאחר המיכרז בו הפסידה; ואף היתעלם מהבקשה שהגישה תוך כדי ניהול ההליך לסעדים זמניים בטענות להיתנכלות חמורה כלפיה נוכח התלונות שהגישה, בקשה שנדחתה ללא שמיעת ראיות ובהתאם נקבע בהחלטת בית דין זה כי טענות המערערת לא נדונו ומחייבות בירור עובדתי.

למרות חשיפת חלק מהתנהלותו של פרופ' קונסטנטיני קיבל הוא "רוח גבית" להמשיך במידורה, תוך קשר כספי ושתוף פעולה אסור בינו לבין פרופ' רוט (שהתגלה לה רק בדיעבד מעצם כך שפרופ' רוט נחקר במישטרה בגין קבלת שיקים מחברת קונסטנטיני בע"מ), תוך "גיבוי באיצטלה של "מיכרז תפור" למידותיו" של פרופ' רוט (המיכרז משנת 2014), באופן שדחק עוד יותר את רגליה מהמחלקה אותה בנתה.

ביום 16.7.14 בחרה ועדת המכרזים (בהרכב של נציג הערייה, נציגת משרד הבריאות, נציגי הסתדרות הרופאים וועד הרופאים המקומי, ונציג הנהלת בית החולים ד"ר פייר) פה אחד בפרופ' רוט לתפקיד, וזאת לאחר ראיונות שנערכו לו ולמערערת ובהיתחשב בין היתר במספר הניתוחים האנדוסקופיים שבוצעו על ידו (לעומת מספר הניתוחים מסוג זה שבוצעו על ידי המערערת) וכן בהמלצותיהם של פרופ' קונסטנטיני ושל מנהל המערך הנוירוכירורגי בבית החולים פרופ' צבי רם. בגין כך ניפתח ההליך המשפטי ועמו בקשה לצוו זמני כנגד כניסת פרופ' רוט לתפקיד, בקשה שהתקבלה כאמור באופן חלקי.

...

בקשתה התקבלה בחלקה, נוכח פגמים מסוימים שנמצאו במכרז מכוחו מונה פרופ' רוט (להלן: המכרז), ומינויו הוקפא עד לסיום ההליך המשפטי (החלטה מיום 10.11.14; הפגמים שמצא בית הדין האזורי הם אי מתן אפשרות למערערת להתייחס בהרחבה בפני ועדת המכרזים למערכת היחסים בינה לבין פרופ' קונסטנטיני, וכן ספק לגבי חברותו בוועדה של סמנכ"ל רפואה בבית החולים ד"ר גיל פייר, נוכח ידיעתו על תלונות שהגישה המערערת כנגד מנהל המחלקה).

עוד קבע בית הדין בפתח פסק דינו כי אין עוד צורך לדון בטענות המערערת ביחס למכרז מכוחו מונה פרופ' רוט למשרת מנהל השירות בשנת 2014, שכן משרה זו בוטלה ובסופו של דבר קודם פרופ' רוט בתפקיד רק לאחר התפטרותה של המערערת.

בנסיבותיו המיוחדות של התיק, ולא בלי היסוס, לא מצאנו הצדקה להתערב בשיקול הדעת שהפעילה הערכאה הדיונית בקשר לכך.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור והערעור שכנגד נדחים.

בנסיבות העניין המיוחדות, ונוכח התרשמותנו כי המערערת ביצעה את תפקידה במסירות רבה ובמקצועיות, לא מצאנו לפסוק הוצאות בקשר לפרשה עגומה זו, שהסבה עוגמת נפש רבה לכל הצדדים המעורבים.

בהמשך לדיון שהתקיים ביום 14/05/19 במעמד נושי החברה, ניתן צו הקפאת הליכים לחברה למשך 60 יום לצד צו הקפאת הליכים אישי גם לבעלי המניות, למשך תקופה של 30 ימים.

אין צורך להרבות מילים על מנת להבהיר כי ככל שלא היה נמצא הפיתרון להמשך ביצוע הפרויקטים באמצעות שובל ותוך סד הזמנים הקצר, ספק אם ניתן היה, לאורך זמן, ואף זמן קצר, למנוע מחברת יורואפ ומבית פלט להשתחרר מההסכמים עמם נקשרו עם החברה, ובאופן שתמורות בגין השלמת הפרויקטים, בין בעקיפין ובין במישרין, לא היו עוד מגיעות לקופת ההסדר, ואף לא לנושים בכל הליך חידלות פרעון אחר שהיה ננקט.

בעיניין זה אפנה לדברי אורבך ואלשיך בספרם "הקפאת הליכים הלכה למשעה" עמ' 674-672, בו צוין כדלקמן: "כפי שהובהר בפרקים קודמים, "בררת המחדל" של הקפאת ההליכים היא הפרדה בין יישותה המשפטית של החברה (שהיא מוקד הדיון וניסיונות ההצלה), לבין יישותם הנפרדת של בעלי המניות.

בעניינינו, ממקרא הסדר הנושים ומן ההסברים שניתנו על ידי הנאמן במהלך הדיון בהסדר הנושים, עולה, כי בעלי המניות של החברה נרתמו להליך הצעת ההסדר, רתמו את חברת שובל להסדר, הביאו מצידם תרומות בעלים משמעותיות, הסכימו למימוש נכס מנכסיהם הפרטיים, לרבות כל הזכויות הפנסיוניות שצברו וכן חשופים הם לתשלום קנסות משמעותיים בהיקפים של מאות אלפי שקלים ככל שפרויקט הבנייה של יורואפ לא יושלם תוך המועד שנקצב.

...

על יסוד השיקולים שפורטו, ואף שהסדר הנושים לא אושר על ידי כלל אספות הנושים ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצון חלק מהנושים, סבורני, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו.

סוף דבר סיכומו של דבר, הנני מאשרת את הצעת הסדר הנושים שהוגש בעניינה של החברה ובעלי מניותיה, ונותנת לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ובעלי מניותיה.

לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: עו"ד ליאור מזור (הנאמן בתקופת הקפאת ההליכים), ישמש כנאמן לביצוע הסדר הנושים, ומוקנות לו כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים.

בהמשך לדיון שהתקיים ביום 14/05/19 במעמד נושי החברה, ניתן צו הקפאת הליכים לחברה למשך 60 יום לצד צו הקפאת הליכים אישי גם לבעלי המניות, למשך תקופה של 30 ימים.

אין צורך להרבות מילים על מנת להבהיר כי ככל שלא היה נמצא הפיתרון להמשך ביצוע הפרויקטים באמצעות שובל ותוך סד הזמנים הקצר, ספק אם ניתן היה, לאורך זמן, ואף זמן קצר, למנוע מחברת יורואפ ומבית פלט להשתחרר מההסכמים עמם נקשרו עם החברה, ובאופן שתמורות בגין השלמת הפרויקטים, בין בעקיפין ובין במישרין, לא היו עוד מגיעות לקופת ההסדר, ואף לא לנושים בכל הליך חידלות פרעון אחר שהיה ננקט.

בעיניין זה אפנה לדברי אורבך ואלשיך בספרם "הקפאת הליכים הלכה למשעה" עמ' 674-672, בו צוין כדלקמן: "כפי שהובהר בפרקים קודמים, "בררת המחדל" של הקפאת ההליכים היא הפרדה בין יישותה המשפטית של החברה (שהיא מוקד הדיון וניסיונות ההצלה), לבין יישותם הנפרדת של בעלי המניות.

בעניינינו, ממקרא הסדר הנושים ומן ההסברים שניתנו על ידי הנאמן במהלך הדיון בהסדר הנושים, עולה, כי בעלי המניות של החברה נרתמו להליך הצעת ההסדר, רתמו את חברת שובל להסדר, הביאו מצידם תרומות בעלים משמעותיות, הסכימו למימוש נכס מנכסיהם הפרטיים, לרבות כל הזכויות הפנסיוניות שצברו וכן חשופים הם לתשלום קנסות משמעותיים בהיקפים של מאות אלפי שקלים ככל שפרויקט הבנייה של יורואפ לא יושלם תוך המועד שנקצב.

...

על יסוד השיקולים שפורטו, ואף שהסדר הנושים לא אושר על ידי כלל אספות הנושים ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצון חלק מהנושים, סבורני, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו.

סוף דבר סיכומו של דבר, הנני מאשרת את הצעת הסדר הנושים שהוגש בעניינה של החברה ובעלי מניותיה, ונותנת לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ובעלי מניותיה.

לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: עו"ד ליאור מזור (הנאמן בתקופת הקפאת ההליכים), ישמש כנאמן לביצוע הסדר הנושים, ומוקנות לו כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים.

כך נלמד ממספר מקורות: מאפייני ההיתחייבות, שהיא אוטונומית ואינה קשורה לעיסקת היסוד שנערכה מול KYG; מלשון הסכמי המימון והסכמי הערבות, לדוגמא, סעיף 3.1.3 להסכם הערבות לפיו ערב נותר חייב אף אם הנושה התפשר עם החייב העקרי; ומהתנהלות המשיב, לדוגמא, מתשלומי ריבית בהם נשא באופן אישי טרם כניסתה של גלובוס להקפאת הליכים.

הלכה היא כי החלטות דיוניות בדבר אופן ניהול ההליך המשפטי מצויות בגדר הפררוגטיבה של הערכאה המבררת, כאשר היתערבות ערכאת העירעור בה שמורה למקרים חריגים בלבד.

בית המשפט היתייחס לרגישות ההסכמות בציינו כי "ככל שנידרש יוכלו הצדדים להגיע להסכמות על מיגבלות על העיון, כגון איסור פירסום, חשיפתו רק למספר מצומצם מאוד של אנשים, ביצוע העיון במשרדי בא כוח [המבקשות] וכיוצא בזה". ברי לפיכך כי בית המשפט קמא נתן דעתו לטענות המבקשות בסוגיה זו. קביעתו כי מענה לחששן של המבקשות יכול שימצא במסגרת הגבלות ספציפיות על אופן מימוש זכות העיון סבירה בנסיבות העניין, ומשכך לא מצאתי בטענות שהועלו ברובד זה כדי להצדיק היתערבות בשקול דעת בית המשפט קמא.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על צרופותיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כן לא שוכנעתי כי העיון עשוי היה לתרום להבהרת הנסיבות באופן שהיה משנה מהאופן בו הבין אותן בית המשפט קמא.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצדה.

טענות המבקש: בעלי השליטה נטלו מקופת החברה 60 מיליון ₪ לצורך מימון הוצאות משפטיות פרטיות של מורגנשטרן והחברה הרומנית ולאחר חילוט הערבות שילמו למעשה את חיוב המס שהוטל על מורגנשטרן והחברה הרומנית ברומניה, מבלי שלחברה הייתה חבות או חשיפה להליך הפלילי נגד מורגנשטרן והחברה הרומנית.

יצוין כי בחקירתו טען הראל שפירא כי בראיה עסקית החברה ממשיכה את פעילותה של החברה הרומנית (ש' 21 ע' 546 לפרוטוקול הדיון מיום 16.11.2021), אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם ההחלטה להפסיק את פעילותה של החברה הרומנית ולהכניסה להליכי הקפאה ואף לא עם ההחלטה על מכירת לרטון.

זאת בעוד לאחים שפירא היה אינטרס אישי ממשי בהנפקת הערבות על ידי החברה לרבות הצורך בהרחקה של החקירות וההליכים הפליליים שנקטו שילטונות רומניה מהאחים שפירא באופן אישי, מימון הערבות שנדרשה לשם כך ומימון ההוצאות בהליכים הפליליים ברומניה.

...

לסיכום, משכולם מודים שלחברה לא הייתה חובה משפטית להנפיק את הערבות לטובת ההליכים הפליליים ברומניה ו/או לטובת תשלום המס של החברה הרומנית, על פניו נראה כי למצער מדובר בהחלטה לא סבירה על הנפקת הערבות.

משכך ובהתחשב בסכום הערבות נראה כי המבקש עמד בנטל להראות לכאורה שתביעה נגזרת תהיה לטובת החברה, לא כל שכן, בהתחשב בכל האמור לעיל באשר לעניין האישי שהיה לאחים שפירא והפגמים שנפלו בהתנהלות חברי הדירקטוריון ו/או החברה כפי שפורטו לעיל ובחוות דעת הוועדה.

סוף דבר בקשת האישור להגשת תביעה נגזרת מתקבלת.