מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אופי התנהלותה של חברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי ב ירושלים עתמ 758/05 החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ עיריית ירושלים פסק דין
. .ההליך הראוי מבחינה דיונית (פונקציונאלית) לבחינתן של תובענות הנושאות אופי "אזרחי" הוא, על-פי-רוב, ההליך המתנהל על פי סדר הדין האזרחי ולא ההליך המינהלי (המקוצר).
...
בדרך זו, אף אם בסופו של יום נדחית העתירה, רווחם של העותרים מהמשך הפעילות גדול מן ההפסד שבהוצאות המשפט והתוצאה היא שהעותרים יוצאים נשכרים והמשיבים, שזכו במשפט, מפסידים.
העתירה נדחית.
העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות שכר טירחת עורך דין בסכום של 30,000 ₪ נכון להיום.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 3144/17 עע"מ 3707/17 עע"מ 3710/17 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם כבוד השופט ג' קרא המערערת בעע"מ 3144/17 והמשיבה 1 בעע"מ 3707/17 ועע"מ 3710/17: החברה לאוטומציה במינהל השילטון המקומי בע"מ נ ג ד המשיבה 1 בעע"מ 3144/17, המערערת בעע"מ 3707/17 והמשיבה 2 בעע"מ 3710/17: עריית קריית ים המשיבה 2 בעע"מ 3144/17 ובעע"מ 3707/17 והמערערת בעע"מ 3710/17: מטרופולי-נט בע"מ המשיבה 3 בעע"מ 3144/17, בעע"מ 3707/17 ובעע"מ 3710/17: פריוריסיטי בע"מ ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 63929-12-16 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו בשם המערערת בעע"מ 3144/17 והמשיבה 1 בעע"מ 3707/17 ועע"מ 3710/17: עו"ד רונן ברק; עו"ד רוני הראל בשם המשיבה 1 בעע"מ 3144/17, המערערת בעע"מ 3707/17 והמשיבה 2 בעע"מ 3710/17: עו"ד דקל קורש בשם המשיבה 2 בעע"מ 3144/17 ובעע"מ 3707/17 והמערערת בעע"מ 3710/17: עו"ד אייל כץ; עו"ד נטע ורשבסקי בשם המשיבה 3 בעע"מ 3144/17, בעע"מ 3707/17 ובעע"מ 3710/17: עו"ד עודד מהצרי פסק-דין
שנה חלפה, וביום 20.11.2016 שבה ועדת המכרזים והכריזה על מטרופולי-נט כזוכה במיכרז, לאחר שהצעתה זכתה לניקוד גבוה במעט מזה של החברה לאוטומציה (פריוריסיטי כלל לא עברה את "סף האיכות").
בשולי ערעוריהן, מלינות הערייה ומטרופולי-נט על היתנהלות החברה לאוטומציה – הן לאחר מתן פסק הדין הראשון, והן בהליך מושא הערעורים דנן – ומייחסות לה חוסר ניקיון כפיים, ואף שימוש לרעה בהליכי משפט.
תוצאה זו נראית לי כראויה ביותר בהנתן גלגוליו של התיק, הזמן שחלף מאז שהמכרז מצוי על המדף, והיווצרות "מעשה עשוי" עם הסבת מערכות המיחשוב של הערייה למערכותיה של מטרופולי-נט – כמו גם, אופי הפגם והיכולת לתקנו.
...
בית המשפט קמא אימץ את גישת בית שמאי, וקבע כי "היה מקום שהוועדה תשקול את שתי החלופות", ומשלא נעשה כך אין מנוס מביטול ההכרזה על מטרופולי-נט כזוכה – הגם שלא נמצא ממש בטענות לשחיתות, ולמרות שייתכן כי ההכרעה שהתקבלה סבירה כשלעצמה.
אפתח ואומר כי דין ערעורה של החברה לאוטומציה – אשר ביקשה לאמץ את החלופה לפיה "0" משמעו "1", באופן שיביא לזכייתה במכרז – להידחות.
בה בעת, מקובלת עלי עמדת בית המשפט קמא לפיה אין טעם להחזיר את המכרז, בפעם השלישית, לשולחנה של ועדת המכרזים.
סוף דבר, אציע לחברי לדחות את ערעור החברה לאוטומציה (עע"ם 3144/17), ולקבל בחלקם את ערעורי העירייה ומטרופולי-נט (עע"ם 3707/17 ועע"ם 3710/17, בהתאמה) – במובן זה שביטול המכרז ייכנס לתוקפו רק בתום תקופת ההתקשרות הראשונית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בעכו ת"א 26020-01-15 מועצה מקומית ירכא נ' החברה לאוטומציה במינהל השילטון המקומי בע"מ בפני כב' השופטת אביגיל זכריה התובעת: מועצה מקומית ירכא ע"י ב"כ עו"ד עאדל עלי הנתבעת: החברה לאוטומציה במינהל השילטון המקומי בע"מ ח.פ. 520027749 ע"י ב"כ עו"ד רונן ברק פסק-דין
הגם שאני ערה לסכומים בהם נשאה הנתבעת לטענתה ועל אף היתנהלות התובעת, עליה כבר עמדתי, הרי שלא מצאתי כי זה המקרה למצות את הדין עם התובעת עד תום והקף ההוצאות ייקבע בשים לב להוצאות סבירות ומידתיות בנסיבות העניין בשים לב לסוג התובענה ואופייה, לכתבי הטענות שהוגשו ולכך שהתקיימה ישיבה אחת בלבד.
...
לבקשת התובעת - אני מורה על מחיקת התביעה וממילא על מחיקת הבקשה לסעד הזמני.
סוף דבר - בשים לב לכל השיקולים שפורטו לעיל, להוצאות שהוצאו בפועל, לתוצאת ההליך ולנסיבות העניין בכללותו אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 8,000 ₪ (שמונת אלפים ₪).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כידוע, בזיקה לדיני המכרזים, מקבלת חובת ההנמקה משנה חשיבות, בשל אופיו התחרותי של המיכרז, המחייב כי הרשות תסביר את הסיבות לבחירתה במציע זה או אחר - "זאת, כדי להרתיעהּ מפני משוא פנים ומפני פגיעה בטוהר המידות, וכדי להבטיח כי תפעל ביסודיות, בענייניות ובמידה ראויה של התעמקות" (ראו עומר דקל, 'דיני מכרזים', כרך שני, עמ' 60-57 (2006)); וחובה זו מצאה ביטויה גם בתקנה 10(א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993).
לעניין זה אפנה לעע"ם 10064/04 מרגלית ש.א נ' מדינת ישראל, משרד התחבורה (30.12.2004), שם קבע בית המשפט העליון כי במקרה בו פקעה הערבות בהתאם למועד שנקבע בתנאי המיכרז, אין מוטלת על המציעים חובה אוטומאטית להאריך את תקופת הערבות מבלי שנתבקשו על-ידי ועדת המכרזים, לאמור: "... משפקעה הערבות בתום התקופה שנקבעה בתנאי המיכרז, כל שניתן לטעון נגד המערערת הוא שהיה עליה לדאוג לחידוש הערבות, אולם משהסתימה תקופת הערבות כפי שנקבעה בתנאי המיכרז, אין מוטלת על המציעים חובה אוטומאטית להאריך את תקופת הערבות. ועדת המכרזים אמנם רשאית לידרוש מהמציעים להאריך את תקופת הערבות (סעיף 12.4 לתנאי המיכרז), ומשדרשה זאת, על המציעים להענות לדרישה ... וועדת המכרזים רשאית להפעיל סמכותה מכוח הוראות המיכרז, אני מוכן להניח שועדת המכרזים רשאית לידרוש גם היום, לפחות מהמערערת ומכל צד אחר שיחפוץ להמשיך וליטול חלק במיכרז, להאריך את תוקף ערבותם. אולם משהוועדה לא דרשה זאת עד כה, לא ניתן לומר שמציע שלא ביקש להאריך את הערבות מיוזמתו דינו כדין מי שויתר על הזכייה במיכרז". עוד אפנה לעת"מ (מינהליים ת"א) 75402-10-18 שמאייב בע"מ נ' שירותי בריאות כללית (18.12.18), אשר אף שם התבררה שאלת תוקפן של ערבויות במיכרז, ונפסק כי: "לא מדובר גם במקרה פרטי של דיני חוזים בלבד והצעה וקיבול של הצעות שדינן כדין חוזה, אלא מדובר במערכת נורמאטיבית דואלית של דיני החוזים והמכרזים החלים בכפיפה אחת וכפי שניתן גם לבטל זכייה לאחר קביעת זוכה כך גם ניתן להכשיר הצעה גם בחלוף 120 יום ממועד הגשת ההצעות בהיתחשב בתנאי המיכרז פרשנותם והתנהגות הצדדים (ראו בין היתר ע"א 9347/01 וייספש נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו) 22/7/03)." בנוסף, הלכה היא כי ישנה עדיפות לפרשנות המקיימת את המיכרז על פני פרשנות המחייבת את ביטולו (עע"מ 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (12.4.2009)), ובענייננו – כנגזר מהאמור – יש לפרש את היתנהלות הצדדים כמלמדת על כך שהם הסכימו להאריך את תוקף ההצעות בדיעבד, שכן פרשנות זו של התנהלותם תביא לקיומו של המיכרז ולא לביטולו, והיא אף תואמת את מטרות המיכרז – והכל תוך שמירה על עקרון השויון (ובדומה, ראו את עע"מ 4622/09 שידורי רדיו ירושלים (2007) בע"מ נ' הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו ואח' (23.8.2009)).
כפי שנפסק בעע"מ 3144/17 החברה לאוטומציה במינהל השילטון המקומי בע"מ נ' עריית קריית ים, פסקה 8 (16.01.2018): "הלכה מושרשת היא כי "התוצאה של ביטול מיכרז היא סנקציה קשה שיש לנהוג בה בזהירות רבה [...] ויש 'להמנע מצעד זה ככל שניתן להמנע ממנו'" – במיוחד כאשר בהתנהלות הזוכה – המשיבה - לא נפל כל פגם (עע"ם 8696/10 שערי ריבית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (6.9.2011)).
...
כאשר זה המצב, לא שוכנעתי להתערב בהחלטת ראש המועצה והמועצה (ולמותר לחזור על שלל האסמכתאות לגבי כך שבדרך כלל בית המשפט לא שם עצמו "בנעלי הרשות המנהלית" ואין הוא מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה, וזאת כל עוד אין סטייה מהותית מעקרונות היסוד של ניהול מכרז תקין - עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול במי שפכים רמת לבנים בע"מ (22.10.2003)).
לגבי האפשרות להשיב את שתי ההצעות אל שולחנה של וועדת המכרזים לצורך קבלת הניקוד משתי העובדות החסרות (וזאת לאחר קיומו של הליך הדגמה חוזר, שכן העובדות לא נכחו בישיבת ההדגמה) – סבורני כי בנסיבות המדובר באפשרות לא ישימה, הן לאור כך ששתי העובדות יודעות מה היה הניקוד שהעניקו שחר חברי הצוות המקצועי והן לאור כך שמקובלת עלי הסימולציה שעשו המשיבה והמועצה ממנה עולה כי מבחינה מספרית אין אפשרות ממשית שהניקוד של שתי העובדות ישנה את התוצאה.
אשר על כן דין העתירה להידחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט א' רובינשטיין: עתירה זו עניינה אופייה ואופן היתנהלותה של החברה לאוטומציה במינהל השילטון המקומי בע"מ (המשיבה 6, להלן החברה); ותפקידם של גופי המדינה – שר האוצר, שר הפנים, הממשלה ורשות החברות הממשלתיות (המשיבים 1­4, להלן המדינה) בפקוח על היתנהלותה התקינה.
...
לאחר העיון באנו לכלל מסקנה כי החברה היא חברה מעורבת.
סיכומו של דבר, פשוט וברור שהמדובר בחברה מעורבת.
סוף דבר העתירה מתקבלת איפוא, והצו נעשה מוחלט, במובן זה שהחברה היא חברה מעורבת, ועל המדינה, כל עוד היא "שותפה" בחברה, לפעול לקידום טובת החברה, על פי מתחם הפעולות והסמכויות הפתוחות בפניה ביחס לחברה מעורבת, וכפי שתואר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו