אוסטיאוארתריטיס של הברך כתאונת עבודה בביטוח לאומי

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 20923-01-17 21 ינואר 2019 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא התובע ארז זכאי ע"י ב"כ: עו"ד אשר אוחיון הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד דנה תמר-פרבר פסק דין

כמו-כן, הופנה המומחה למאמר הסוקר את השפעת תנאי העבודה הפיזית על התפתחות המחלה אשר מציין כי קיימת עדות מתונה בלבד של חשיפה מיצטברת ממושכת של כריעת הבירכיים בעבודה הגורמת לסיכון גבוה יותר לפתח אוסטיאוארתריטיס בברך.

המומחה אישר את המסקנות העולות מהמאמר וטען שלפיו קיימת עדות "יותר ממתונה" לכך שעומסי כריעה ונשיאת משקלים כבדים מעלה את הסיכוי לשחיקה של הבירכיים.

סוף דבר- אני קובעת כי ישנו קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לליקוי ממנו סובל התובע בברכיו- אוסטאוארטריטיס –וכי לעבודתו היתה השפעה משמעותית על הליקוי האמור ומשכך לתובע אירעה תאונת עבודה בברכיו בענין זה בהתאם לתורת המקרוטראומה.

...

אמת היא כי בחוות דעתו, לא הפנה המומחה לאסמכתאות הרפואיות עליהן התבסס, אולם לא שוכנעתי כי בכך יש להביא לפסילת חוות דעתו.

בשולי הדברים יוער באשר לתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) - ליקוי זה לא זכה להתייחסות בחוות דעתו של המומחה, אולם התובע לא השיג על כך ואף לא הזכיר את הפגיעה בסיכומיו, ועל כן הטענות בענין זה נדחות.

סוף דבר- אני קובעת כי ישנו קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לליקוי ממנו סובל התובע בברכיו- אוסטאוארטריטיס –וכי לעבודתו היתה השפעה משמעותית על הליקוי האמור ומשכך לתובע ארעה תאונת עבודה בברכיו בענין זה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

תביעת התובעת להכיר בפגיעה בברכה השמאלית כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי "תאונת עבודה" היא תאונה שארעה לעובד תוך כדי ועקב עבדותו אצל מעבידו או מטעמו.

ד"ר שיף קובע בחוות דעתו כי: "מדובר בגברת ילידת 1960 - אשר בדרכה לעבודתה במפעלי ים המלח בתאריך 24.1.17 - ירדה מאוטובוס ההסעה ונפלה - ניחבלה בברך רגל שמאל. פנתה מיידית למרפאת המעסיק - סבלה כשבוע מכאב בברך השמאלית שחלף - ואשר הופיע וחזר שוב לאחר כחודש וחצי - חודשיים מיום הארוע. למעשה התובעת פנתה לראשונה לרופאת המשפחה (29.3.17) ולאור זאת קבלה חופשת מחלה של כחודש ימים בשלבים (28.3.17 - 27.4.17). (ידוע על כאבי ברכיים עוד מזה מס' שנים טרם הארוע הנ"ל). בבדיקת הרופא האורתופד מ-16.5.17 כולל מעבר על צלומי הרנטגן של הבירכיים בעמידה - נרשם כי הודגמו שינויים בדרגה קלה-ולפי הדרוג של "קלגרן": 2-3 (דרגה קלה-בינונית).

...

לטענת הנתבע, באמירות המומחה יש משום הטלת ספק בקיומו של הקשר הסיבתי ומשחוות דעת המומחה אינה יכולה לקבוע קשר סיבתי במידה הנדרשת על פי הדין והפסיקה, יש לדחות את התביעה.

העובדה כי תלונות התובעת יכולות להתאים להתפתחות מחלתה הבסיסית, אינה מעידה כי בהכרח כך היה, ומשאירע אירוע תאונתי עליו אין חולק, המסקנה כי האירוע תרם תרומה למצבה של התובעת מעוגנת בעובדות ובמסקנות הרפואיות.

מעבר לאמור אוסיף כי לטענת התובעת מאז האירוע הלכו והחמירו הכאבים שמהם שבלה עד כי בסופו של דבר פנתה לקבלת טיפול רפואי.

לאור האמור, שמעולה מחוות הדעת, ובניגוד לטענות הנתבע, כי המומחה סבור באופן ברור שקיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע לבין פגיעת התובעת ותקופת אי הכושר, דין התביעה להתקבל.

הארוע הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

ההלכה המנחה בסוגיית ניכוי מצב קודם לפי סעיף 120 לחוק נקבעה בדב"ע (ארצי) נג/ 01-46 מרגוליס – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (להלן: הילכת מרגוליס), ונקבע בה שעל מנת לערוך ניכוי בגין מצב קודם נידרש כי יהיו במבוטח נתונים מוכחים שניתן היה לקבוע בגינם נכות טרם הפגיעה בעבודה.

על יסוד מימצאי בדיקתה, המסמכים הרפואיים ובדיקות הדימות הגיעה הועדה למסקנה, כי בעקבות התאונה בשנת 2007 התפתחו סימני אוסטיאוארטריטיס של ברך ימין.

הועדה הוסיפה וציינה, כי בתאונת העבודה הנוכחית נפגעה המערערת באותה הברך, ו"נותחה פעמיים עם ארטוסקופיה של הברך וכריתה נוספת של קרן האחורית של המניסקוס הפנימי".

...

בהתאם לאמור, נדחה הערר.

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

על יסוד ממצאי בדיקתה, המסמכים הרפואיים ובדיקות הדימות הגיעה הוועדה למסקנה, כי בעקבות התאונה בשנת 2007 התפתחו סימני אוסטיאוארטריטיס של ברך ימין.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

[ה] המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) הכיר בארוע התאונתי כתאונת עבודה, ובליקוי באצבע 2 ביד שמאל כנובע ממנה, אולם לא הכיר בחבלת גב ובחבלת ברך ימין כקשורים לתאונה.

מאז הוא סובל מכאבים בגב ובברך ימין, ואף עבר ניתוח מורכב במנסקוס של ברך ימין שלאחריו הפסיק לעבוד.

מוסיף התובע וטוען כי בשנת 2016 הוא עבר בדיקת מפוי עצמות שהדגימה אוסטיאוארטריטיס קל בברך ימין, ולא פגיעה במנסקוס.

...

אלא שאין בידי לקבל את טענת התובע שמסקנת המומחה שגויה.

סוף דבר - בהיעדר קשר סיבתי בין אירוע התאונה לליקוי בגב התובע ולליקוי בברכו הימנית, לרבות בדרך של החמרה, אין מנוס מדחיית התביעה.

על פי פסיקת בית הדין הארצי, ככל שמונה מומחה רפואי בהליך, והתביעה נדחית בשל חוות דעתו של המומחה הרפואי, כבענייננו, אין מקום לחייב את המבוטח בהוצאות (ראו: עב"ל (ארצי) 45497-03-20 הרצנו – המוסד לביטוח לאומי (1.7.2021)).

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 58569-03-22 לפני: כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן נציג ציבור (עובדים): מר סאלם חסן נציג ציבור (מעסיקים): מר ראובן גבריאל כהן התובעת שרה בוזגלו ע"י ב"כ: עו"ד דנית אברג'יל טובול הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רולא חיידר דראושה פסק דין

להלן יפורטו השאלות אשר הופנו למומחה, כאמור בהחלטת המינוי מיום 14/03/2023, ותשובותיו: מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בבירכיים? "הליקוי שנימצא בבירכיים של התובעת הוא שנויים נווניים. (אוסטאוארתריטיס).". האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת.

האם לנוכח החומר הרפואי והעובדות המוסכמות ניתן לקבוע כי היתקיימו בתובעת התנאים להכיר במחלתה כמחלת מיקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מיקצוע מתאים מצבו? לשאלה ה' שלעיל, המומחה לא נתן מענה בחוות דעתו (ר' בהמשך תשובותיו לשאלות ההבהרה).

...

טענות אלה אין להן על מה לסמוך, ודינן להידחות.

כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.