בית המשפט קבע עוד, כי אמנם המשיבה לא ייחסה למערער משיכה באזנה של המתלוננת שגרמה לה לדימום, ואף לא ביקשה במסגרת סיכומיה להרשיע את המערער בעבירה של פציעת בן מישפחה לפי סעיף 334 לחוק בצרוף סעיף 335(ב)(1) לחוק, אך ראוי במקרה זה שבית המשפט ישתמש בסמכותו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי וירשיע את המערער בהסתמך על אותן עובדות.
ביחס לאישומים השלישי והרביעי, בית המשפט קבע כי לאחר בחינת גרסאות המתלוננת והמערער, קשה לקבוע מעל לספק סביר שניתן להרשיע את המערער בשתי עבירות אינוס לפני הנישואין.
...
אשר לאירוע מיום 22.1.2010, בו יוחסה למערער השלכתו של הקטין על הספה, בית המשפט קבע כי מניתוח הראיות לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית בדבר טענת המשיבה שהתינוק הוטל על ידי המערער על הספה.
סבורני כי דין הערעור על גזר הדין אף הוא להידחות.
זאת ועוד, סבורני כי דין טענות המערער לעניין שיקומו, להידחות.
אין כל מקום להקל בעונשו של מערער זה.
לבסוף, דין טענת המערער באשר לעבירת הסחיטה באיומים להידחות.
