אופיו של התשלום התכוף כתרופה זמנית בא לידי ביטוי גם בהוראה הקובעת כי בית המשפט לא יפסוק תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף (סעיף 5ה(ב) לחוק הפיצויים).
בעניינינו, יש בקביעת וועדת הערר (100% לצמיתות), כפי שפורט לעיל, כדי להצביע על כך שהמבקש זכאי לכאורה לפיצויים על פי החוק וכי תיוותר לו, לכאורה (יש לזכור כי עסקינן בקביעה עפ"י דין, מחד וכי הוגש ערר לבית הדין האיזורי לעבודה על קביעה זו, מאידך), בגין התאונה, נכות צמיתה, שמהותה – מכלול של הפרעות לאחר חבלות קשות.
טעם כאמור מצאתי בעובדה שהמבקש סובל כיום מנכות צמיתה בשיעור של 100% וכי נכות זו אף עשויה להיות נכות מחייבת עפ"י דין.
בנסיבות העניין, סבורני כי נכון וצודק יהיה לפסוק למבקש, בשלב זה, סכום גלובלי בסך של 40,000 ₪, על דרך האומדנה, עבור רכיב צרכי מחייה (כשליש מחישוב אריטמטי של הפסדי השכר לכאורה).
...
נוסף על כך טוענת המשיבה כי הבקשה הוגשה בחלוף יותר משנתיים מיום התאונה ועל כן דינה להידחות ולו מסיבה זו בלבד.
נוסף על כך אין בידי לקבל את טענת המשיבה ולפיה יש לדחות את הבקשה בשל נסיבות התאונה ובשל החשש שתביעת המבקש לפי חוק הפיצויים תדחה בסופו של יום.
בנסיבות העניין, סבורני כי נכון וצודק יהיה לפסוק למבקש, בשלב זה, סכום גלובאלי בסך של 40,000 ₪, על דרך האומדנה, עבור רכיב צרכי מחייה (כשליש מחישוב אריטמטי של הפסדי השכר לכאורה).
נוסף על כך, תשלם המשיבה למבקש, שכ"ט עו"ד בסך של 6,084 ₪ כולל מע"מ.
הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
