מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אולטרסאונד פרטי: תביעת רשלנות רפואית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעת – פלונית ילידת 1985, נשואה ואם לשלוש בנות, בעלת תואר ראשון בחינוך יסודי ותעודת הוראה ממכללת לוינסקי ותואר שני בחינוך; נתבעת 1 היא מרכז רפואי פרטי (להלן: "נתבעת 1"); לבקשת התובעת, ביום 17/4/19 נדחתה התביעה כנגדה; נתבעת 2 היא הבעלים של המרכז הרפואי יוספטל באילת (להלן: "נתבעת 2" או "יוספטל"), שם נבדקה התובעת בהתאם לאשר יפורט להלן; במועדים אחרים הרלבאנטיים לתביעה, אושפזה התובעת וטופלה בבית החולים "ליס" לנשים ויולדות שבמרכז הרפואי הנתבע 3 (להלן: "נתבע 3" או "ליס").
בכתב התביעה טוענת התובעת לניזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב רשלנות רפואית של הנתבעים; בין היתר בגין באיחור באיבחון הריון מחוץ לרחם, שלשיטתה העמיד את חייה בסכנה והביא בסופו של דבר לכריתת החצוצרה השמאלית; התביעה אוחזת טענות נוספות, ובכלל זה העידר הסכמה מדעת בכל הנוגע לטפול תרופתי או ניתוחי שקבלה.
מטעם ליס הוגשו מסמכים רפואיים; תצהירו של פרופ' ישי לוין, שכיהן במועדים הרלוואנטיים לתביעה סגן מנהל מחלקת נשים, וכיום מנהל המחלקה; תצהירה של ד"ר מיכל יחיאלי, ששמשה אז כרופאה מתמחה במחלקת נשים בליס, וכיום היא רופאה בכירה במרכז רפואי שע"צ; כן הוגשה מטעמו חוות דעתו של פרופיסור אייל שיינר, מומחה למיילדות, גניקולוגיה, פריון, רפואת אם-עובר ואולטרסאונד.
...
בכתב התביעה טוענת התובעת לנזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב רשלנות רפואית של הנתבעים; בין היתר בגין באיחור באבחון הריון מחוץ לרחם, שלשיטתה העמיד את חייה בסכנה והביא בסופו של דבר לכריתת החצוצרה השמאלית; התביעה אוחזת טענות נוספות, ובכלל זה העדר הסכמה מדעת בכל הנוגע לטיפול תרופתי או ניתוחי שקיבלה.
מכל האמור, ולסיכום פרק זה: התובעת לא עמדה בנטל להוכיח העדר הסכמה מדעת לצורך הכניסה לניתוח חירום, העלול לכלול במידת הצורך כריתה של החצוצרה; התובעת הוכיחה שהיא לא הוחתמה על כל שנדרש, וכי לא הוחתמה על טופס ייעודי; ברם, לא הוכח קשר סיבתי משפטי (או נזק).
מכל האמור - הטענה להיעדר הסכמה מדעת נדחית.
סוף דבר מכל האמור, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לחובה זו נפקות מיוחדת בתביעות בשל רשלנות רפואית, שכן הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק תלויות בחוות דעת זו ( ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' מוטי סולן, פ"ד נה(4) 898, עמוד 911 (2001); א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007), ע' 256).
לטענת התובע בשל מצבו הכלכלי לא הצליח לצרף עד כה חוות דעת רפואית, ואולם התובע לא הגיש בקשה לקבלת פטור מהגשת חוות דעת רפואית, בשל מצב כלכלי קשה, לא תמך טענתו באסמכתאות להוכחת מצבו הכלכלי הקשה הנטען, והוא אף מיוצג על ידי עו"ד פרטי.
התובע צירף לכתב התביעה מסמכים רפואיים - מכתב שיחרור ממיון, ללא שאובחן גוף זר בידו הימנית; מיסמך מהרופא המטפל מיום 22.12.11, לפיו התובע נפל בביתו ונחבל בשורש יד ימין, וכתוצאה קיימת נפיחות וכאבים שהתנפחה והוא הופנה לצילום רנטגן שנימצא תקין; בדיקת US מיום 17.8.13, שהעלתה כי ישנו גוף זר בכף ידו הימנית; בדיקת EMG מיום 23.9.14, שממצאיה העידו על תיסמונת קלה של דלקת בתעלה הקארפלית בידו הימנית של התובע , ועדות לתיסמונת לכידה של עצב אולינארי באיזור המרפק.
...
לחילופין טענה, כי התביעה מעלה טענות רפואיות כנגד הצוות הרפואי , טענת התרשלות, ונזקים גופניים שנגרמו כתוצאה ממנה, ואולם התובע לא צירף חוות דעת מומחה להוכחת טענותיו שברפואה ולכן כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד בית החולים ודין התביעה להימחק.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להדחות, חלקית.
לאור כל האמור, הבקשה לדחיה על הסף של התביעה בשל טענת ההתיישנות נדחית, בשלב זה. באפשרות בית החולים לשוב ולטעון לעניין התיישנות, לאחר הבאת הראיות ושמיעת העדויות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת רשלנות רפואית.
כך עולה גם מחוזר מנכ"ל משרד הבריאות המחייב רישום של פרטי הטיפול הרפואי, מהלך הפעולות ולוח הזמנים של כל שלב בטיפול (ת/7).
בנוסף, לא בטוח שבדיקות אולטרסאונד ו – CT היו מראות נזק לשופכן, משום שהתובע שוחרר במצב טוב, ללא חום וללא כאבים בעוד שחסימה משמעותית של השופכן מתבטאת בדרך כלל בחום ובכאבים שאינם חולפים (עמ' 62 ש' 24 – עמ' 63 ש' 18).
...
האם החסימה אירעה עקב התרשלות? האם החסימה הוחמצה עקב התרשלות? האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים הכלייתיים? האם התובע הסכים מדעת לניתוח? היה ואגיע למסקנה שיש לייחס לנתבעת רשלנות בטיפול הרפואי, תתייתר ההכרעה בשאלת ההסכמה מדעת, שהרי העילות מוציאות זו את זו. הצדדים הגישו חוות דעת מומחים בתחומים הבאים: בתחום האורולוגיה – פרופ' שפירא מטעם התובע וד"ר אנגלשטיין מטעם הנתבעת.
לסיכום - התובע הוכיח שהתרשלות הנתבעת גרמה לאובדן הכליה ולנזק זה בלבד.
דין הטענה להידחות.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע 546,501 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4%.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע נבדק ע"י רופא א.א.ג. והלה הפנה אותו לבדיקת אולטראסאונד ולבדיקות דם. עם קבלת התוצאות הופנה התובע לביופסיה וביום 5.5.2009 התקבלה התשובה לפיה אובחן התובע כסובל מלימפומה בבלוטת הרוק בת האוזן (פרוטיס) משמאל בשלב המקדמי ביותר.
התובע הופנה להמטולוג, עבר הקרנות ומאז סיומן לפני כ-13 שנה לא נמצא עוד ממצא הקשור לגידול זה. בתביעה טוען התובע לרשלנות רופאות הנתבעת בעת ביקורו אצלן בשנת 2005 בכך שלא איבחנו שהוא סובל מלימפומה ולא מסרו לו את המידע הרפואי הרלוואנטי למחלה זו. לטענת התובע הוא סובל מנכות בשיעור 10% שנקבעה ע"י מומחה בתחום רפואת מישפחה מטעמו, שקבע את הנכות בהקבלה לקביעת נכות לסובלים מגזזת, ומנכות בשיעור 15% שקבע מומחה פסיכיאטרי מטעמו לאור תגובת התובע לגילוי המחלה.
התובע אף מלין על הרישום שערכה ד"ר קוצק עת לא נרשמו פרטי בדיקתו ביחס ליתר בלוטות הלימפה, האם יש רגישות למגע, מה מצב חלל הפה ועוד ואולם ד"ר קוצק שבה והדגישה שהתובע הגיע אליה לאחר טפול ובדיקה ע"י רופא שיניים ובהתאם לבדיקה זו (עמ' 27 ש11-12) והיא הפניתה אותו להמשך בירור ע"י בדיקות דם. זאת ועוד, ד"ר קוצק השיבה בחקירתה שכאשר אין ממצא רלוואנטי הוא לא נרשם ועל כן אם השיב התובע בשלילה לכל הבירור שנערך לו – אין מה לרשום כל שאלה (עמ' 11 ש27 – עמ' 13 ש9, עמ' 21 ש1-5).
...
התיישנות הנתבעת טוענת להתיישנות התביעה ואולם אין בידי לקבל טענה זו. הרשלנות הנטענת אירעה לכאורה ביום 26.5.2005 וביום 6.6.2005, אך הנזק, וסמוך לאחריו טענת הקשר הסיבתי, נגלו לתובע רק ביום 5.5.2009.
לאור האמור אני קובעת שלא הוכח שיש לתובע נכות כלשהי וממילא לא הוכחה כאמור טענת קשר סיבתי בין טענת האיחור בגילוי לקיומה של נכות כלשהי.
סוף דבר ענייננו בתביעת רשלנות רפואית בה נטען שרופאות הנתבעת התרשלו עת בדקו את התובע בשנת 2005 ומצאו בלוטה בצווארו אך לא אבחנו שמדובר, לטענת התובע, בלימפומה, ולא הפנו אותו לבדיקות ולהמשך טיפול ומעקב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם למתואר בכתב התביעה, התובעת הייתה במעקב הריון במרפאתו של הנתבע-1, מומחה ברפואת נשים, ומי שטיפל בתובעת במהלך ההריון מושא התובענה במסגרת הקליניקה הפרטית שלו וערך לה בין היתר בדיקת שקיפות עורפית.
בסעיף 45.10 נטען שהנתבעים "סטו מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בכך שלא עשו כל שביכולתם על מנת לאתר את המומים..." בסעיף 54.11 נטען שהנתבעים: "התרשלו בבצוע בדיקות האולטרסאונד, ובתוך כך לא המליצו על ביצוע בדיקות נוספות וביניהן, יעוץ גנטי ו/או דיקור מי שפיר". בכתב התביעה המתוקן בסמוך לתאור העובדתי שקיים בכתב התביעה המקורי, לפיו הודגמה התעבות של הצואר בעובי 4.9.
...
ובהנתן הפרשנות הרחבה למושג "עילת תביעה" בהקשר זה ולנסיבות שפורטו, המסקנה המתבקשת היא שאין המדובר בעילה חדשה שהתיישנה אלא כתב התביעה המקורי יכול להכיל גם את הטענות הנוספות ואת חוות הדעת הנוספת, שמהווה ראיה ופירוט של הטענות שכבר נטענו.
הנתבעים טוענים שהתובעים לא צרפו תצהיר לבקשתם, לא הסבירו את מחדלם מלעלות את הטענות בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואין לאפשר להם כעת מקצה שיפורים לאחר שמונה חודשים בהם התביעה תלויה ועומדת.
סוף דבר אחר כל האמור לעיל, ומשנקבע שהטענות הנוספות בכתב התביעה המתוקן אינן בבחינת עילת תביעה שהתיישנה, דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף חוות דעת נוספת להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו