התובעת – פלונית ילידת 1985, נשואה ואם לשלוש בנות, בעלת תואר ראשון בחינוך יסודי ותעודת הוראה ממכללת לוינסקי ותואר שני בחינוך; נתבעת 1 היא מרכז רפואי פרטי (להלן: "נתבעת 1"); לבקשת התובעת, ביום 17/4/19 נדחתה התביעה כנגדה; נתבעת 2 היא הבעלים של המרכז הרפואי יוספטל באילת (להלן: "נתבעת 2" או "יוספטל"), שם נבדקה התובעת בהתאם לאשר יפורט להלן; במועדים אחרים הרלבאנטיים לתביעה, אושפזה התובעת וטופלה בבית החולים "ליס" לנשים ויולדות שבמרכז הרפואי הנתבע 3 (להלן: "נתבע 3" או "ליס").
בכתב התביעה טוענת התובעת לניזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב רשלנות רפואית של הנתבעים; בין היתר בגין באיחור באיבחון הריון מחוץ לרחם, שלשיטתה העמיד את חייה בסכנה והביא בסופו של דבר לכריתת החצוצרה השמאלית; התביעה אוחזת טענות נוספות, ובכלל זה העידר הסכמה מדעת בכל הנוגע לטפול תרופתי או ניתוחי שקבלה.
מטעם ליס הוגשו מסמכים רפואיים; תצהירו של פרופ' ישי לוין, שכיהן במועדים הרלוואנטיים לתביעה סגן מנהל מחלקת נשים, וכיום מנהל המחלקה; תצהירה של ד"ר מיכל יחיאלי, ששמשה אז כרופאה מתמחה במחלקת נשים בליס, וכיום היא רופאה בכירה במרכז רפואי שע"צ; כן הוגשה מטעמו חוות דעתו של פרופיסור אייל שיינר, מומחה למיילדות, גניקולוגיה, פריון, רפואת אם-עובר ואולטרסאונד.
...
בכתב התביעה טוענת התובעת לנזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב רשלנות רפואית של הנתבעים; בין היתר בגין באיחור באבחון הריון מחוץ לרחם, שלשיטתה העמיד את חייה בסכנה והביא בסופו של דבר לכריתת החצוצרה השמאלית; התביעה אוחזת טענות נוספות, ובכלל זה העדר הסכמה מדעת בכל הנוגע לטיפול תרופתי או ניתוחי שקיבלה.
מכל האמור, ולסיכום פרק זה: התובעת לא עמדה בנטל להוכיח העדר הסכמה מדעת לצורך הכניסה לניתוח חירום, העלול לכלול במידת הצורך כריתה של החצוצרה; התובעת הוכיחה שהיא לא הוחתמה על כל שנדרש, וכי לא הוחתמה על טופס ייעודי; ברם, לא הוכח קשר סיבתי משפטי (או נזק).
מכל האמור - הטענה להיעדר הסכמה מדעת נדחית.
סוף דבר
מכל האמור, התביעה נדחית.
