מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אוטם שריר הלב כתוצאה מעבודה באולם משחקים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בעניינינו, ע"פ הנטען, אישתו של התובע היתקשרה לתובע במהלך העבודה ביום 31/12/15, והודיעה לו כי שוחחה עם בנם אמנון (שהיה אז כבן 28, ע"פ עדותו)) אשר עובד כמנהל מסעדת "מודרן" מאז שנת 2011, וכי הוא סיפר לה כי שמע מהבעלים של מסעדת "מודרן" מר צפריר גינסברג (להלן: מר צפריר), כי יו"ר הועד של קק"ל, גב' מיכל חפץ, היתקשרה למסעדת "מודרן", וביקשה לקיים שם שם גדול לעובדי קק"ל, אולם התנתה זאת בכך שהבן, אמנון , שהיה אז מנהל המסעדה, לא יעבוד באותו ארוע.
Comment by יפה שטיין: לטענת התובע, בעקבות שיחה זו, בינו לבין אישתו, שהייתה במהלך העבודה, ולאור בכייה של האשה שב לביתו והיה עצבני מאוד וחש לחץ עצום, ולמחרת הובהל באמבולנס לבית החולים עקב ארוע לבבי (אוטם קדמי חריף בלב).
גב' מיכל חפץ , יו"ר הועד, העידה לעומת זאת כי לא היה דבר חריג בהתנהלותה, כאשר גם בשנה קודמת ביקשה לערוך ארוע דומה באותה מסעדה, וכשנודע לה אז שאמנון הנו מנהל המסעדה, ביקשה שלא ישתתף בארוע בשל העובדה שמדובר בבן של עובדים, וכי הדבר עלול היה לגרום ללזות שפתיים אצל העובדים האחרים וטענות מדוע היא מזמינה ארוע במקום בו עובד בן של שני עובדים בקק"ל. לדבריה לא הייתה כאן כל נקמנות אישית והסכסוך ההסטורי בינה לבין אשת התובע לא שיחק כל תפקיד בהחלטתה.
ע"פ הפסיקה, סיכסוך אישי בין שני עובדים אינו מהוה "ארוע בעבודה". ר' לעניין זה עב"ל 50418-05-18 בן צור – המוסד אשר קבע כי: "גם אם היה סיכסוך אישי בין הצדדים, הרי שבסופו של דבר בא לידי ביטוי בתקיפה עצמה, לא נוגע העניין כלל לעניין הסיכסוך העיסקי כי אם ליחסים אישיים עכורים בין הצדדים... תרומת עסוקו של המערער לארוע התקיפה הייתה שולית עד אפסית וכי עיקר הסיכון נוצר כתוצאה ממערכת היחסים האישית". דברים אלו נכונים גם לענייננו.
...
מכל האמור לעיל – לא מצאתי כי יש לראות באירוע הלבבי שאירע לתובע כאירוע חריג , ואף לא כאירע אשר ארע "עקב" העבודה.
לאור זאת התביעה נדחית.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהתאם לרציונאל זה נדחתה תביעתו של מבוטח לדמי תאונה לאחר שנקבע עובדתית כי חש בחולשה בידיו לאחר משחק כדורסל, אך ללא קשר למשחק או לתנועה כלשהיא שביצע במהלכו (דב"ע (ארצי) נו/0-262 דב ברון - המוסד לביטוח לאומי (13.3.97)).
אזכור נוסף ל"גורם חצוני" בהקשר של תאונות עבודה מופיע בסעיף 83 לחוק, הקובע כי "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על ארוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים" (ההדגשה אינה במקור).
הסיפא לסעיף זה נדרשה בהיתחשב בכך שתאונת עבודה, בהיתחשב בתכליותיו הרחבות של ענף נפגעי העבודה, אינה רק "ארוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות בנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין" דוגמאת כוויה או החלקה, אלא גם מקרוטראומה ו"ארוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה" דוגמאת אוטם שריר הלב בו לוקה המבוטח כתוצאה מארוע חריג (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529 (1999); להלן: בג"צ עובדיה כרם).
...
מדובר באירוע פתאומי ובלתי מתוכנן ששיבש את חייה של המערערת למספר חודשים, וכלול לטעמנו בגדר המקרים עליהם נועד ביטוח נפגעי התאונות להגן.
שוכנענו לפיכך כי מדובר ב"תאונה", וזאת לא רק בהתאם ללשון בני האדם אלא גם לצורך סעיף 150 לחוק.
סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט לעיל.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם בעת חופשת מחלתו המשיך היות שרוי בלחץ נפשי, תוצאת שילוב של אחראיות מרחוק על עבודתו השוטפת ומצבו הרפואי הירוד.
אמנם יתכן כי על כתפיו של המערער הוטלו משימות רבות והוא אף עבד שעות מעבר למקובל באיזור הקריה, אולם לא ניתן לומר כי חיי אחרים היו תלויים בו או כי נידרש לקבלת החלטות אשר עלולות הו להשפיע על חייהם של המאוימים.
כך, למשל, חייל שחלה במחלת הסוכרת (מחלה קונסטיטוציונאלית) לאחר ריב קשה שהיה לו עם מפקדו (פרשת וינשטיין); חייל שביצע מאמץ חריג ולקה באוטם שריר הלב (ע"א 681/82 מישורי נ' קצין התגמולים).
יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט המחוזי בחיפה אליהם הפניתה ב"כ המשיב המלומדת במסגרת ע"א 5127/07 ק"ת נגד מ.ק., 101.2010 : "12. לדעתי, אין בתנאי שרותה של המשיבה במישטרה, כפי שתוארו מפיה לעיל, כדי לענות על דרישת היסוד האובייקטיבי שנקבע בהילכת אביאן. המשיבה מתארת עבודה שהיא משרדית - פקידותית בעיקרה, אשר דרשה יכולת לנהל אינטרקציה עם גורמים שונים לצורך שיבוץ של שוטרים למשימות שונות, ביניהן למשחקי כדורגל, תוך עמידה בלוחות זמנים שהוקצבו לה לשם כך, ובאמצעות ניהול שיחות טלפון רבות עם הגורמים המתאימים. עבודה שכזו, הגם שאפשר וגרמה אצל המשיבה לתחושת לחץ סובייקטיבית, אין בה את הייחודיות המאפיינת של השרות המשטרתי, והיא אינה שונה, למשל, מעבודתם של רכזי כח-אדם או מינהלי משאבי אנוש בשוק העבודה האזרחי. נכון הדבר גם לגבי יתר התפקידים שהמשיבה מילאה, "דוגמאת קבלת קהל, טפול בצוי הבאה בהוצל"פ, קנסות בית משפט, מענה לטלפונים, משרד הסיור" וכו'.
...
גם אם היינו מקבלים את טענותיו העובדתיות של המערער בכל הנוגע לדחק הנפשי שחווה עקב תנאי שירותו, קרי הפן הסובייקטיבי הדרוש הוכחה, הרי שלאחר ששמענו את עדותו של עד המשיב אל"מ א.מ., נדחה דעתנו לקבוע כי לא הוכח הפן האובייקטיבי בלעדיו-אין, קרי, לא שוכנענו כי תנאי שירותו של המערער היו בעלי גורמי דחק קיצוניים, "לא שכיחים" או מיוחדים, במידה כזו אשר ניתן לומר עליהם כי הם ייחודיים לשירות הצבאי.
בענייננו לא שוכנענו כי תפקידו של המערער היה שונה מהותית מתפקיד אזרחי דומה ואין בכך כדי להקל ראש כהוא זה מעצם חשיבות התפקיד.
לאחר שסקרנו את הראיות לפנינו נחה דעתנו לקבוע כי גם החמרה לא הוכחה כאן, חרף העובדה כי המחלה פרצה לאחר מעברו לוועדה, זאת בראי העובדה כי המערער כבר היה נתון למצב נפשי לא פשוט עוד קודם מעברו לוועדה ולא ניכר כל שינוי קיצוני במצבו זה לאחר המעבר שניתן לקשור אותו לשירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בתום השרות הצבאי עבד כ- 4 שנים במזרח הרחוק ולאחר מכן פתח עסק עצמאי ליבוא ותיקון משחקי מחשב בו עבד במשך 5 שנים.
הנאשם עבר התקף לב וניתוח מעקפים כתוצאה מממנו נוצר בקע בבטנו, כמו כן עבר ארוע מוחי.
הנאשם הפסיק את השמוש בסם מרגע שהתאפשר לו לפנות לממונה על עבודות השרות, אולם אז קיבל התקף לב והוא אינו כשיר לעבודות שירות.
...
בנסיבות המקרה דנן, ובשים לב לכך שהמאשימה הסכימה להסתפק בעתירה לעבודות שירות, בכפוף לתסקיר חיובי והמלצה חיובית של הממונה על עבודות השירות, ובשים לב לכך שהתסקיר בעניינו של הנאשם הינו חיובי בעיקרו וכולל המלצה חיובית לענישה בדרך של צו של"צ, סבורני כי שליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח רק משום שלא נמצא כשיר לבצע עבודות שירות בשל מצב בריאותו אינה מידתית ואינה עולה בקנה אחד עם שיקולי צדק ועם איזון ראוי בין שיקולי הענישה בתיק זה. אמנם תיקון 113 לחוק העונשין, במתכונתו הנוכחית, מאשר סטייה לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום בלבד, אשר במובנם הרגיל אינם רלוונטיים בתיק זה. אולם סבורני כי לעיתים יש מקום לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי צדק בהתקיים נסיבות חריגות שאינן בגדר שיקום.
באיזון בין השיקולים השונים, ובשים לב לעובדה שבשל מצבו הבריאותי הנאשם אינו כשיר לבצע עבודות שירות סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של"צ בהיקף משמעותי לצד עונשים נלווים.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 400 שעות על פי תוכנית שגיבש שירות המבחן.
אני מורה על עיכוב ביצוע רכיב השל"צ למשך 45 ימים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 20.8.2019 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 11.11.2019 נדחתה תביעה זו מן הנימוק, כדלקמן: "אנו מאשרים את קבלת תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין אוטם שריר הלב מתאריך 2.12.2018 אולם לצערנו עלינו לדחותה עפ"י הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
על פי המסמכים שבידנו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי כלשהוא שארע תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביא להתפתחות אוטם שריר הלב בתאריך 2.12.2018 מאמץ/מתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת ארוע תאונתי.
השליטה במזגן נעשית בידי כל העובדים בחדר כל אחד בהתאם להרגשה שלו ובאופן שכולם מכירים את כללי המשחק תוך היתחשבות מירבית אחד בשני, דבר המונע ויכוחים הנוגעים לנושא מיזוג האויר.
סמיכות הזמנים ההדוקה בין ה"ארוע החריג" והתמונה של "אוטם חד- בשריר הלב" תומכת בהנחה שהאוטם נגרם כתוצאה "מארוע חריג" בעבודה.
...
ביום 20.8.2019 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 11.11.2019 נדחתה תביעה זו מן הנימוק, כדלקמן: "אנו מאשרים את קבלת תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין אוטם שריר הלב מתאריך 2.12.2018 אולם לצערנו עלינו לדחותה עפ"י הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
חרף טענות התובע בסיכומים - קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של מומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין.
לפיכך אין מנוס מדחיית התביעה.
באשר לבקשת התובע בסיכומים למינוי מומחה נוסף – לטעמנו לא נפל פגם גלוי הנראה לעין בחוות הדעת המצדיק מינוי מומחה אחר/נוסף ואין לנו אלא להפנות להחלטה מיום 20.8.23.
סוף דבר: התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו