אוטם שריר הלב כתוצאה מהתרגשות יוצאת דופן במהלך העבודה

הכרעה כללי – התשתית המשפטית המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב תאונת עבודה, הנו מבחן "הארוע החריג" או "המאמץ המיוחד". ארוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, "הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (היתרגזות או התרגשות) יוצא דופן אשר משמשים 'trigger' להופעת האוטם" (דב"ע (ארצי) מו/0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי,פד"ע יח 411 (1987); בג"ץ 1063/91 משה פפו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מה(4), 267 (1991)).

" במספר רב של פסקי דין נקבע, כי אוטם שריר הלב אינו יכול להיות תוצאה של מקרוטראומה, או של תקופת מתח מתמשך, ככל שלא הוכח קיומו של ארוע חריג בתוך תקופה זו, בסמוך לאוטם (ראה: דב"ע (ארצי) לה/0-60 דוד יצחקי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 332, 335; עב"ל (ארצי) 1198/01 יעל רזיאל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לט 165; עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – דוד מכלוביץ, פד"ע לח 461).

כאשר נתבקש לתאר את עבודתו ביום הארוע, השיב כך: "הגעתי כרגיל למשרד והתחלתי לעבוד והיה לי יום קשה עם חברת מגדל על מחירים ...(מילה לא ברורה) שיווק וסמכויות כי אני וותיק בחברה 25 שנים, ואני הייתי עצבני כי הרגשתי שלא מקבל מה שמגיע לי. התקשרתי לממונים בחברה ודברתי קודם כל עם הפקידה שרית שיושבת בשד' בו גוריון בחיפה וגם עם הממונה שלמה פלג והיו ויכוחים קשים במהלך שיחות הטלפון שהתמשכו משך היום ושיחה אחרונה באותו יום איימתי עליהם לעזוב את החברה ואמרתי במפורש שאני הולך לעזוב ועניין זה השפיע שלילי על מהלך תיפקודי עם הלקוחות וכל הלקוחות שהתקשרו אליי הייתי רב איתם ושיחות זעם וכעס גם בפגישות שהיו באותו יום במשרד שלי, אני יכול לבדוק אם היו התכתבויות איתם על נושא זה." את השיחה עם שלמה פלג תיאר התובע כך: "היתה נימה לא נעימה ויכוח חריף של זעם וכעס שהיה מנוהל גם בצעקות" באשר ליחסים עם שלמה פלג, שקדמו לשיחה החריגה השיב התובע: "היחסים היו בסדר כבוד הדדי אמון וקשרים טובים, רק לאחר שהרגשתי אכזבה וקושי לחדש את בטוחי דצמבר עלו לי העצבים" בסע' 7 לתצהירו העיד התובע כך: "הנני להצהיר, כי באותו יום שלקיתי בו בהתקף הלב, היה יום עמוס בעבודה, והיו הרבה שיחות עם חברת הביטוח "מגדל" עם מר שלמה פלג, השיחות על על שרטון כאשר באותן שיחות ומרוב זעם, שקלתי לעזוב את העברה שאני עובד איתה לאורך 25 שנים, ובסמוך לאחר מכן החלו תופעות ההתקף ולקיתי בו כשהייתי מאחורי שולחן העבודה במשרדי".

...

יחד עם זאת, לאחר שמצאנו בעדותו של פלג תמיכה מובהקת בעדות התובע בעניין זה, איננו מקבלים את הטענה כי העדר הרישום הרפואי מאיין אותה.

אף אין בידינו לקבל את הטענה לאנמנזה סותרת, שכן אצל דר' חסון, בשעה 18:10, נרשם רק "שעתיים תחושת חנק ועייפות לא קוצר נשימה" ובדו"ח מד"א נרשמו דברים דומים, כך שמדובר לכל היותר באנמנזה שותקת.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע הוכיח אירוע חריג בעבודה ביום 3.12.13 ועל כן ימונה מומחה –יועץ רפואי מטעם בית הדין, לקביעת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג, לבין הליקוי הלבבי שאובחן אצלו באותו יום.

התובע הגיש תביעה להכרה באוטם שריר הלב שניגרם לו כתוצאה ממאמץ חריג שביצע לטענתו ביום 11.8.2019 במהלך העבודה (להלן: הארוע), כתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] , התשנ"ה-1995.

מסגרת נורמאטיבית סעיף 79 לחוק קובע כי תאונה עבודה היא "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". כדי שארוע לבבי יוכר כתאונת עבודה יש להוכיח כי נגרם בעקבות "ארוע חריג", כדוגמת מאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (היתרגזות או התרגשות) יוצא דופן שהתרחש בסמוך לקרות הארוע הלבבי (דב"ע מו/0-139 יצחק – המוסד לביטוח לאומי, מיום 14.5.1987).

בהודעתו לחוקר מיום 19.12.2019, מסר התובע את תאור המקרה באופן מפורט: "11.8.19 צום תשעה באב אני צמתי באותו יום אבל עבדתי מס שעות מצומצם רציתי לסיים מוקדם בשל הצום והתפילה. בשיעור האחרון לקראת ארבע ועשר דקות לערך הרגשתי שיש לי פנצ'ר ברכב כמובן שהייתי עם תלמיד לא לבדי התלמיד היה אחמד זנגרי מטובא נעצרנו בצד לבקשתי הוא נהג כתלמיד זה היה בקרית שמונה אליעזר פרי ראיתי גלגל ימני מפונצ'ר מיד התחלתי בפעולות להחלפת הגלגל עשיתי זאת לבדי הוצאתי כלים מאחור ועשיתי מאמץ עם פתיחת הברגים בגלגל היו קשים לא השתחררו מיד הפעלתי מאמץ וכוח והרגשתי לחץ חזק בחזה עם צריבה ושריפה חשבתי שהכאב יחלוף רגעי. בשלב מסוים זה חלף ולא התייחסתי סיימתי את השעור. לאחר החלפת הגלגל החלפתי זאת לבדי שחררתי את התלמיד וחזרתי לביתי כרגיל פתחתי את הצום. סיימתי לעבוד בסביבות חמש חמש ומשהו בסביבות שעות הלילה בסביבות שתים שלוש לפנות בוקר התעוררתי משינה והרגשתי כאבים וצריבה שוב בחזה עם הזעה ונימול בידים והבנתי שזה ארוע לבבי ואני ואישתי פנינו למדא בחצור ומשם ישירות נלקחתי באמבולנס לצפת לבית חולים שם אושפזתי צונתרתי ובדיקות וראו עורקים סתומים ובאופן בהול הגעתי עם אמבולנס פרטי לאסותא לניתוח מעקפים." כשנשאל בהמשך מדוע לא סיפר את השתלשלות האירועים למד"א ולאחר מכן בבית חולים, השיב התובע בגילוי לב כי "את כול מה שסיפרתי לך כול המלל הזה לא סיפרתי, סיפרתי רק מה שקרה לי בלילה... לא קשרתי את זה."[footnoteRef:1] [1: הודעת התובע מיום 19.12.2109 (נ/1)] בחקירתו הנגדית חזר התובע באופן דומה על פרטי הארוע: "השעור התחיל לא זוכר בדיוק, בשעה 15:45, הוא היה אמור להסתיים בשעה 16:45, שעה, זה היה משהו בסביבות 16:00 הארוע, 16:10, לא זוכר במדויק, והפנצ'ר הוחלף, 20 דקות בערך, וכמה דקות עד המשרד זה 3,4 דקות, זה לא רחוק".[footnoteRef:2] [2: פרוטוקול מיום 22.10.2020 עמ' 8 ש' 20-23.

...

באשר לטענת הנתבע כי התובע לא פנה לטיפול רפואי מיד לאחר האירוע וכשפנה לקבלת טיפול רפואי לא ציין את שאירע, אנו סבורים כי התובע נתן הסבר משכנע מדוע לא פנה עם קרות האירוע לקבלת טיפול רפואי ומדוע לא ציין את האירוע עם הגעתו למד"א ובהמשך בבית החולים "זיו", ויוסבר: התובע הסביר שתחילה חשב שנתפסו לו שרירי החזה ולכן פנה לנוח, רק כשקם בלילה כתוצאה מכאביו, חשש שמדובר באירוע לבבי ופנה למד"א :"אני מסביר כשעשיתי את המאמץ חשבתי לתומי, לא קישרתי את זה ללב, חשבתי שהשרירים שלי נתפסו בגלל המאמץ שלי, לקום באמצע הלילה עם כאבים וצריבה, זה כבר הדליק לי נורה אדומה, יותר לאשתי ומיד לקחה אותי לבית החולים".[footnoteRef:10] [10: פרוטוקול מיום 22.7.2020 עמ' 5 ש' 26-27, עמ' 6 ש' 1-2.

התובע נחקר באריכות אודות עברו הרפואי, ותשובותיו היו עקביות וסדורות לעניין זה, ושוכנענו כי התנהל באורח חיים בריא ולכן לא מיהר לקבלת טיפול רפואי לאחר כל כאב בחזה.

] לאור האמור לעיל, נתנו אמון בעדותו של התובע ושוכנענו כי התובע בזמן עבודתו, עת החליף את התקר בגלגל, ביצע מאמץ פיזי חריג שהתרחש בסמוך לקרות האירוע הלבבי.

גם אם המנוח היה נפטר כתוצאה מאוטם שריר הלב, הרי שעל פי הוראות סעיף 79 לחוק, על מנת להכיר באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה, לא די בכך שארע הוא תוך כדי העבודה, אלא, עליו להתרחש גם עקב העבודה.

עפ"י המסמכים והנתונים בתיק, לרבות חקירות שנערכו, לא הוכח קיומו של ארוע חריג במהלך עבודתו של המנוח, אליו ניתן לקשור את התפתחות האוטם.

המסגרת הנורמאטיבית המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב תאונת עבודה, הנו מבחן "הארוע החריג" או "המאמץ המיוחד". ארוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, "הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (היתרגזות או התרגשות) יוצא דופן אשר משמשים 'trigger' להופעת האוטם" (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע יח 411).

...

התראות כאלו אנו מקבלים באופן שוטף מחברות שאנחנו עובדים עבורם.

לנוכח סמיכות הזמנים שבין הנסיעה האחרונה למפעל פיניציה ושיחתו של המנוח עם מר איפנברג בדרכו חזרה מהמפעל, שיחה בה משתקף הלך רוחו של המנוח והיותו נסער, נרגז ודואג, ולבין פטירתו של המנוח, שוכנענו כי נסיעתו האחרונה למפעל פיניציה הוותה אירוע שיא – אירוע חריג מבחינתו של המנוח.

לאור כל האמור יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג ופטירתו של המנוח ביום 30.11.12.

ארוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, "הכוונה למאמץ פיזי בלתי-רגיל ולמתח נפשי (היתרגזות או התרגשות יוצא דופן -unusual strain or stress). אם אותו ארוע חריג קורה במהלך העבודה ובו-זמנית, או בסמוך לו, מופיע האוטם - מקובלת הדיעה שקיים קשר סיבתי בין הארוע ובוא האוטם" [דב"ע מו/ 199-0 דן יצחק - המוסד, פד"ע יח 315 (1987)].

בפסיקה נקבע עוד כי אוטם שריר הלב אינו יכול להיות תוצאה של מקרוטראומה, או של תקופת מתח מתמשך, ככל שלא הוכח קיומו של ארוע חריג בתוך תקופה זו, בסמוך לאוטם (ראה: דב"ע (ארצי) לה/0-60 דוד יצחקי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 332, 335; עב"ל (ארצי) 1198/01 יעל רזיאל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לט 165 (2003); עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – דוד מכלוביץ, פד"ע לח 461 (2003)).

...

מקובלת עלינו הטענה כי מאחר שהתובע הגיע לבית החולים יחד עם בנו אשר הכיר את הצוות במקום, ובשל העובדה כי התקשה בנשימה ובסמוך להגעתו איבד את הכרתו והובהל לצנתור חירום, לא עלה בידיו באותן הנסיבות לפרט את קרות האירוע שקדם להרגשתו הרעה.

מקובל עלינו כי ויכוח סוער בין עו"ד, מאמן ממונה על מתמחה, ובין מתמחה אינו "אירוע שגרתי", בפרט עבור התובע אשר שוכנענו כי לא נהג לצעוק, או לנזוף בעובדיו וכי ככל שעשה כן הם היו מתנצלים בפניו ולא עונים לו, שלא כפי שקרה ביום האירוע.

לאור האמור, אנו סבורים כי יש לראות את האירוע מיום 4.10.18 כאירוע חריג בעבודת התובע.

ארוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, "הכוונה למאמץ פיזי בלתי-רגיל ולמתח נפשי (היתרגזות או התרגשות יוצאת דופן - unusual strain or stress). אם אותו ארוע חריג קורה במהלך העבודה ובו-זמנית, או בסמוך לו, מופיע האוטם - מקובלת הדיעה שקיים קשר סיבתי בין הארוע ובוא האוטם" [דב"ע מו/ 199-0 דן יצחק - המוסד, פד"ע יח 315 (1987)].

בפסיקה נקבע עוד כי אוטם שריר הלב אינו יכול להיות תוצאה של מקרוטראומה, או של תקופת מתח מתמשך, ככל שלא הוכח קיומו של ארוע חריג בתוך תקופה זו, בסמוך לאוטם (ראה: דב"ע (ארצי) לה/0-60 דוד יצחקי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 332, 335; עב"ל (ארצי) 1198/01 יעל רזיאל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לט 165 (2003); עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – דוד מכלוביץ, פד"ע לח 461 (2003)).

...

מהאמור לעיל, אנו סבורים כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה בדבר קרות אירוע חריג בעבודתו ביום 23.4.18, או בסמוך לכך, אשר היה עלול לגרום להופעת האירוע הלבבי בו הוא לקה, כנטען.

משכך, תביעתו של התובע להכיר באוטם לבבי בו לקה ביום 23.4.18 נדחית.

סוף דבר – התביעה לדמי פגיעה נדחית.